חשיבות הגדרת אופניים חשמליים ככלי רכב, הינה לעניין אפשרות קבלת פיצוי ביטוחי, שכן הולכי רגל אשר הם לרוב הנפגעים אינם זוכים לפיצוי. אם היו האופניים מוגדרים כרכב מנועי הרי במקרים של אירוע תאונה היה באפשרות הניזוק לתבוע את חברת קרנית (תאגיד ציבורי הממומן בין השאר על ידי פרמיית ביטוח חובה והיא מפצה נפגעי תאונות בהעדר אפשרות לתבוע מבטח). לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה אשר עניינה פגיעה בהולכת רגל במעבר חצייה באור ירוק על ידי רוכב אופניים חשמליים. הנפגעת תבעה את חברת קרנית וטענה כי יש לראות אופניים חשמליים ככלי רכב היות והם מונעים בכוח מכני.

בעקבות הלכה של בית המשפט העליון בפרשה הידועה כ"פרשת כובשי" זכתה דירתו של פושט רגל למעין הגנה מפני מימוש יחד עם שאר נכסיו. הכיצד? בית המשפט קבע כי במימוש דירתו של פושט רגל ימכרו אותה כתפוסה, דבר המקטין מאד את ערכה ומייתר כמעט את הכדאיות במכירה

כידוע אפשר לבצע פעולה באמצעות יפוי כח אשר ניתן לעורך דין או לכל אדם אחר. אך לא הרבה יודעים כי תוקפו של יפוי הכח מוגבל והוא אינו חל לעולמים.

לא אחת אנו נתקלים בנהג אשר פותח את דלת המכונית בחוסר תשומת לב לתנועה שלצידו, אך מהו הדין שעה שנגרם נזק לדלת בשל רכב חולף אשר הדלת נפתחה לפתע לכיוונו.

בנושא זה ניהל משרדנו הליך משפטי באמצעות עו"ד אורית משה בבית משפט השלום בתל אביב
בתיק תא"מ 1928-10-14, אשר עניינו פרשנות לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי בביטוח אחריות רשאי המבטח ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, בכפוף להודעה על כך בכתב למבוטח 30 יום מראש והמבוטח לא התנגד לכך בתקופה זו.

חייב שהסתבך בחובות ורוצה לשחרר את עצמו מעול החובות מגיש בקשה לפשיטת רגל, כיום ישנו ההליך של חוק חדלות פרעון החדש. ההליך של חוק חדלות פרעון הינו התחליף לפשיטת רגל.