לפני כשנתיים וחצי חברת האחזקה "בראל" תבעה את נציגות הבית המשותף של "מגדל סיטי טאוור" ברמת גן בטענה כי ביטלה את ההסכם ביניהן באמצע תקופת ההתקשרות. התביעה התקבלה והנציגות חויבה לפצות את החברה על הפסדיה בסכום של כ-125,000 שקל.

כולנו יודעים שכאשר אנו רוכשים ו/או מוכרים נכס מקרקעין, יש לכך השלכות מיסויות שונות ולכן צריך לבדוק קודם כל באיזה סוג עסקה מדובר בכדי לקבוע מה גובה המס שיחול בעסקה, אם בכלל, והאם ניתן לבקש פטור כזה ו/או אחר. שכן, אחוז המס שיחול ברכישה ו/או מכירה של דירת מגורים אינה דומה למיסוי שיחול ברכישה ו/או מכירה של קרקע פנויה למשל.

לפני כחודש נחתמה במשרדי עסקת מכר בה ייצגתי רוכשי דירת גן יד שנייה – זוג צעיר שזו דירתם הראשונה.
כמי שמייצג בעיקר זוגות צעירים, אני חווה את ספקטרום הגישות שלהם כלפי הסכם והתהליך: בקיצון האחד, זוגות שמגדירים את עצמם "זורמים", מתמחרים סיכונים וחוסר וודאות, מנסים לחסוך בהוצאות ומתמודדים כמעט בנונשלאנטיות עם כל הכרוך בעסקה. בקיצון השני זוגות שמתייחסים ברצינות תהומית לכל סעיף והתחייבות, כל מכתב ופעולה טעונים אצלם בדיקה והסבר, וכל שינוי נחווה אצלם כקטסטרופה פוטנציאלית.

במאמר בגיליון הקודם הסברתי מדוע בקנייה מקבלן לא חותמים על כלום לפני שמתייעצים עם עו"ד מטעמכם. במאמר הזה אתן סקירה קצרה על חלק מההוצאות הכספיות והתשלומים הנלווים לעסקת הרכישה, בדגש על עסקת רכישה מקבלן (דירה "יד ראשונה"). מדובר בתשלומים שהקבלן יודע היטב שהקונה יצטרך לשלם – אבל לא תמיד מיידע אותו בכך.

לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו ממנה בית המשפט אפוטרופוס, אשר תפקידו לקבל החלטות במקום אותו אדם.
לצד המקרים המובהקים בהם ברור כי מגבלתו של אדם מחייבת למנות לו אפוטרופוס, ישנם לא מעט מקרים בהם אדם בעל מוגבלות כן מסוגל לקבל החלטות בעניינו אך דרוש לו סיוע.
אלה הם אותם מקרים בהם מינוי אפוטרופוס, שכאמור שולל מאדם את היכולת לקבל החלטות בענייניו, הינו אקט קשה ופוגעני מדי, אך עד לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לא היו אופציות אחרות.
תיקון 18אשר נכנס לתוקף באוקטובר 2016, קובע כי לא ימונה לאדם אפוטרופוס אם ישנן חלופות אחרות, שפגיעתן בעצמאותו של אותו אדם פחותות.

עד 2017, בתי המשפט האזרחיים, ככלל, חייבו את האב במזונות ילדיו בלא קשר ליכולתו הכלכלית ולהיקף המשמורת והשהות אצלו, ואף אם מצבה הכלכלי של האם טוב יותר.
בחודש יולי 2017 קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה ומהפכנית – הלכת השוויון - לפיה, מקום בו שני ההורים מקיימים משמורת שוויונית על ילדיהם בגילאי 6 עד 15, שני ההורים יחויבו באופן שוויוני במזונות הילדים. חלוקת החיוב הכספי בין ההורים תיקבע על פי יכולתו הכלכלית של כל הורה. יותר מכך, במקרה בו הכנסות ההורים "שקולות" זו לזו, אפשר שכל הורה יישא במזונותיו.