חברי הכנסת אורי אריאל, דב חנין וניצן הורוביץ מגישים הצעת חוק משותפת. זה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה פוליטית גרועה, אבל האמת היא שגם ניצים נצחיים יודעים להתאחד כשמדובר ביריב משותף וראוי: תג הזיהוי. עו"ד קובי מרגולוב נותן לכל שוטר שם.

הלוקיישן יכול להיות תל אביב או כפר אדומים או בית שמש. הנפגע יכול להיות היפסטר או מתנחל או חרדי. ההפגנה יכולה להיות נגד יוקר המחיה, נגד פינוי שני קרוואנים מעל גבעה נידחת או נגד חילולו של בית קברות יהודי עתיק.

הסיטואציה תמיד תהיה אלימה: מפגין נגד שוטר או, יותר נכון, שוטר נגד מפגין. יש סיכוי גדול שהשוטר יתקוף, יאזוק, ירים יד או יקניט בקללות ובמילים פוגעניות. מי זה? איך קוראים לו?  ברוכים הבאים למשטרת ישראל: השוטרים שלנו מסירים את תג הזיהוי עוד לפני שבכלל הגיעו להפגנה.

פקודת המשטרה ופקודות מפכ"ל מחייבים את כל השוטרים בענידת תג זיהוי בעת פעילותם ובייחוד בעת הפעלת סמכויותיהם, לרבות עיכוב חשודים ומעצרם.אלא שאחד הסעיפים בפקודה מעניק, באותיות הקטנות, "פתח מילוט" לשוטרים המעדיפים להישאר אלמונים: בסעיף 5 לפקודה מצוינת האפשרות שלא לענוד תג זיהוי כאשר "נשקפת סכנה לביטחון השוטר או ביטחון הציבור". למרבה הצער, המציאות מוכיחה שמאחורי המילים "סכנה לביטחון" מסתתרים מי שמנצלים את המדים על מנת לתת פורקן ליצרים אלימים בחסות החוק, שנהנים גם מחסינות בפני חקירות מח"ש: כיצד אפשר בכלל להתייחס לאזרחים, המתלוננים על אלימות שוטרים, כשלא ידוע מיהו השוטר האלים?
 
קונצנזוס על התג
בנקודה הזאת התאחדו הח"כים אריאל, חנין והורוביץ והגישו הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה,שמטרתה לסייג את האפשרות לאי ענידת תג זיהוי ולקבוע שבעת פיזור הפגנה תחול חובת ענידת התג בכל מקרה שהוא. הצעת החוק גם קבעה, שאי ענידת תג תוביל לחקירה במח"ש כנגד השוטר ולסנקציה פלילית.האגודה לזכויות האזרח תמכה בהצעה, שלאחר הקריאה השנייה בכנסת עברה לוועדת הפנים.

בסוף חודש אוקטובר 2011 התקיימה בוועדה ישיבה סוערת במיוחד בניסיון לקדם את ההצעה. למרבה הפליאה, מי שהתנגד לה היו דווקא נציגי משטרת ישראל, שנכחו בדיון וטענו ש"קומץ קטן" של שוטרים סוררים לא אמור להטיל דופי על התנהלות המשטרה כולה. הם דרשו גם שיוצגו בפניהם הוכחות למקרים של פיזור הפגנות אלים בידי שוטרים עלומי שם.

מה שמעניין במיוחד הוא, שבדיוק ביום בו התקיימה הישיבה, פורסם התיקון לפקודת המפכ"ל בדבר "חובת שוטר להזדהות בפני אדם מן הציבור", ובו סייג המציין כי בפני השוטרים לא תעמוד האפשרות שלא לענוד תג זיהוי פעילות לפיזור הפגנות(סעיפים 4 –ו-5 לפקודה). תיקון דומה אף הוכנס בפקודת המשטרה והחריג את חובת ההזדהות באופן דומה.

רוב האזרחים שנתקלו בשוטרים אלימים מתעצלים או נמנעים להגיש תלונה במח"ש ומניחים ש"אם אני לא אגיש תלונה נגדם, הם לא יתלוננו נגדי". בוקר אחד, חודשים רבים לאחר התקרית, עלול האזרח לגלות בתיבת הדואר שלו הזמנה לדין בגין תקיפת שוטרים, שבוודאי לא הייתה ולא נבראה, אבל לך תוכיח שאין לך אחות…
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, מקדמת יוזמת חקיקה שתחייב את השוטרים לשאת ולהפעיל בעת תפקידם בכלל, ובעת פיזור הפגנות בפרט, מצלמות וידאו זעירות, שיתעדו את פעולותיהם והתנהלותם. עד שהפנטזיה הזאת תצא אל הפועל, כדאי לעשות שימוש במצלמות הסמארטפון בכל עימות עם שוטר, במיוחד כזה שלא מזדהה.

תיעוד מצולם עשוי לסייע לחקירת האירוע במח"ש ואף להוביל לסגירת התיק או, לכל הפחות, להכנסת האירוע לפרופורציות הראויות. חשוב להדגיש: השוטרים אינם רשאים על פי חוק לדרוש מהנוכחים להפסיק לצלם את האירוע או להחרים את המכשיר המצלם. אל תתפתו גם לתת לשוטרים לצפות בסרטון: קורה שהשוטר שביקש לראות את הסרטון מפיל "בטעות" את המכשיר ונעצב אל ליבו לראות אותו נשבר. אחרי הכל, תאונות קורות…

אם השוטרים מתעקשים שתפסיקו לצלם, כדאי לתעד כמובן את עצם הדרישה ואז לציית לה, ולו מן הטעם הפשוט שאחרת תתנו "עילה" לאותם השוטרים לעכב אתכם בטענה שהפרעתם להם לבצע את תפקידם. בהמשך, כדאי לשמור את הקובץ הרלוונטי המתעד את הדרישה להפסקת הצילום, כמובן.

אגב, מי שנפצע או נחבל מידי שוטרים במהלך אירוע, לא די שיתעד את פציעותיו באמצעות המצלמה. עליו לפנות באופן מיידי לגורם רפואי רשמי, לשם תיעוד הפניה והטיפול המתאים שהוענק לכם.

זכרו: מטרת התיעוד– בין אם מדובר בצילום, הקלטה או רישומים רפואיים – היא למגר התנהגות פסולה של שוטרים ולהתגבר על תג הזיהוי הנעלם.באם המתעד פועל במגמתיות או הטרדה, או שהתיעוד מלווה בקריאות גנאי או בהקנטת השוטרים, יכול להיות שיימצא עצמו על ספסל הנאשמים בלי שום אמפתיה מצד השופט ועם סיכוי לאישום בעבירת הוצאת דיבה או פגיעה בפרטיות.
 
* הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום הפלילי.

 **המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.