קטינים
המשפט הפלילי הישראלי שם דגש על הליך פלילי כנגד קטינים ומייחד לכך חקיקה הולמת. המחוקק בישראל מכיר בכך שקטינים נוטים לבצע עבירות פליליות מתוך לחץ חברתי וסביבה פוגענית ולכן החוק הותאם כך שקטין שנפתח נגדו הליך פלילי – עתידו לא בהכרח יפגע, הוא יוכל לסיים את ההליך ללא הרשעה ואפשרות גיוסו לצה"ל לא תישלל מראש.
נהלי משטרת ישראל וחוקי המדינה מייחדים הליך פלילי שונה לקטינים מאשר לבגירים. גישה זו מקורה במספר טעמים:
השפעת הסביבה על הקטין
קטין לעיתים מושפע מהסביבה ונוטה לבצע עבירות פליליות בגלל חברה מדרדרת או לחץ חברתי.
• שיקום- האינטרס לשקם את הקטין שעבר עבירה פלילית ולמנוע הידרדרות וחבירה לגורמים פליליים.
• עתידו של הקטין- רישום פלילי בשל הרשעה עלול להשפיע על כל חייו כבגיר. לכן זהו אינטרס ציבורי לאפשר לקטין לפתוח דף חדש בחייו.
הקטין בחקירה
חקירת קטין במשטרה בעקבות אירוע פלילי יכולה להסתיים בכמה דרכים:
• פתיחת תיק פלילי- והעמדה לדין של הקטין.
• סגירת תיק החקירה- יכולה להסתיים בכמה דרכים גם היא:
• סגירת התיק מאחת העילות הקבועות בחוק (היעדר ראיות, היעדר עניין לציבור, חוסר אשמה)
• סגירת התיק בהליך של טיפול מותנה.
הליך טיפול מותנה הינו הליך ייחודי לקטינים. הליך זה מתקיים רק כאשר הקטין ללא עבר פלילי קודם, הודה במיוחס לו ושיתף פעולה עם חוקריו. בהליך זה הקטין חותם על טופס אזהרת קטין, שם הקטין מודה בביצוע העבירה ומתחייב לשתף פעולה עם שירות המבחן.
הקטין בבית המשפט
גם תיק שנפתח לקטין כתיק פלילי והוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט אינו סותם את הגולל וחוק הנוער קובע הוראות חוק שונות לטיפול בהליך פלילי של קטין.
הבולטת בהוראות אלו הינה החובה לשלוח את הקטין לתסקיר שירות המבחן טרם הרשעתו. כלומר- גם אם הקטין מודה בבית המשפט בביצוע העבירה, בטרם בית המשפט מרשיע אותו (מה שקורה כחובה בתיק פלילי של בגיר), חובה על בית המשפט להפנות את הקטין לשירות המבחן.
שירות המבחן יגיש תסקיר מבחן לבית המשפט ובו יפרט את הרקע של הקטין, סיבת ביצוע העבירות ועוד משתנים. בסופו של התסקיר בדרך כלל (למעט עבירות חמורות וחוזרות), שירות המבחן ממליץ להימנע מהרשעת הקטין.
בית המשפט נוטה לקבל את המלצת שירות המבחן וכך נוצר מצב בו מרבית תיקי הנוער מסתיימים ללא הרשעת הקטין.
לבית המשפט לנוער אפשרות להטיל על הקטין דרגי טיפול שונות כדי לאפשר לשירות המבחן מעקב אחר הקטין גם לאחר שהתיק הפלילי בבית המשפט מסתיים.
גיוס לצבא
רבים נוטים לחשוב כי רישום פלילי חוסם לקטין את האפשרות להתגייס לצבא- טעות בידם. באופן עקרוני, לקטין בעל עבר פלילי אין מניעה להתגייס לצבא. שלטונות הצבא בוחנים כל מועד לגיוס בעל רישום פלילי באופן אישי ועל פי קריטריונים שונים. הצבא מקבל מהמשטרה מידע אודות הרישום הפלילי של הקטין וישנה וועדת סף שבוחנת האם הקטין מסוגל לשרת בצבא. הוועדה בוחנת מספר משתנים ובהם: מועד ביצוע העבירה, חומרת העבירה, כמות העבירות שבוצעו, חוות דעת שירות המבחן ועוד. הוועדה בוחנת גם מאפיינים אישיים כגון: תפקוד הקטין ברמה האישית, החברתית ומשפחתו של הקטין. כן לוקחת בחשבון הוועדה את המוטיבציה של הקטין להתגייס, הפרופיל והקב"א.
חשוב לציין כי גם אם הצבא מחליט לגייס קטין בעל עבר פלילי, יש לכך השלכה על שיבוצו בצבא. בדרך כלל קטינים לא מגויסים ליחידות מיוחדות ובוודאי שלא ליחידות מודיעין שונות. יחד עם זאת, בצבא מגוון רחב של תפקידים- גם תפקידי לחימה, אליהם אין מניעה להתגייס עם עבר פלילי.
בעיה קיימת כאשר קטין מבקש להתגייס ויש לו תיק פתוח במשטרה (תיק שטרם נסגר/ הוחלט האם להגיש כתב אישום). במקרה שכזה, הצבא לרוב משהה את הגיוס עד לאשר יוחלט על סגירת התיק/ יוגש כתב אישום ויערך משפט.
לסיכום
מערכת המשפט מתייחסת בסלחנות לבני נוער שמבצעים עבירות פליליות. אם זה בהליכי טיפול שונים, הליכי חקירה שונים ואף הליכי שפיטה וענישה שונים מאשר בגירים. הצבא בהתאם אף הוא מתייחס בסלחנות לקטינים בעלי עבר פלילי ונוטה שלא למנוע מהם להתגייס. גישה זו מקורה בחשיבה לפיה בני נוער עלולים לעבור עבירות פליליות בהיותם קטינים מסיבות שונות שמקורן בדרך כלל, בגילם הצעיר והיעדר שיקול דעת בריא.
עו"ד יוסף מתמחה במשפט הפלילי, הכתבה בבחינת הבעת דעתו האישית של הח"מ בלבד ואין לראות בה המלצה כלשהי.