פסילה מנהלית

היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירת תנועה מסויימת המוגדרת בחוק (כגון: עקיפה מסוכנת, נהיגה במהירות מופרזת, אי מתן זכות קדימה, נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, סיכון הולך רגל החוצה במעבר חצייה, מטען חורג), או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר ליטול את רישיון הנהיגה של הנהג המעורב ולזמנו בתוך שלושה ימים לשימוע בפני קצין משטרה במסגרתו יוכל הנהג להשמיע את טענותיו.

בסמכותו של קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה, כאשר יש יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע אחת מן העבירות האמורות,  לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופה שבין 30 ל- 90 ימים - בהתאם לחומרת העבירה וסוגה.
התנאים להפעלת הסמכות לפסילה מנהלית בנויים משני מרכיבים: האחד - מרכיב הראיות, המבקש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנהג עבר עבירה המופיעה ברשימת העבירות המצדיקות פסילה מנהלית.
המרכיב השני עניינו בשאלה האם קיימת מסוכנות בהמשך נהיגתו של הנהג בכביש. עיקרו של תנאי זה בכך שהוא משתית את הפסילה המנהלית על שיקול של מניעת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של הנהג ואין הוא סממן של ענישה בטרם המשפט.
במקרה שהנהג לא הופיע לשימוע, רשאי קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה פסילה מנהלית בהעדרו. בית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה נפסל הרישיון מנהלית, רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין.

הנהג שרישיונו נפסל רשאי לפנות לבית המשפט לתעבורה בבקשה לבטל את הפסילה. כמובן שיש להגיש את הבקשה בהקדם האפשרי, אחרת אין לה טעם. מזכירות בית המשפט תקבע מועד קרוב ככל הניתן לדיון בבקשה.
בית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית אם ישוכנע כי לא יהיה בכך משום פגיעה בביטחון הציבור. לחומרת העבירה ונסיבותיה ועברו התעבורתי של הנהג משקל מכריע לקביעת מסוכנותו לביטחון הציבור. בית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית גם במקרה בו ימצא כי הליך השימוע במשטרה לא היה תקין. יש לציין כי אין מתפקידו של בית המשפט הדן בבקשה לבדוק את הראיות ולשקול לאיזה צד נוטה כביכול מאזן ההסתברויות לפי הראיות.
על פי סעיף 49 לפקודת התעבורה על החלטת בית משפט בבקשה זו ניתן לערור לבית המשפט המחוזי וכן ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה אם מתקיימות נסיבות חדשות.
 
האם השופט שדן בבקשה לביטול פסילה מנהלית יכול לדון מאוחר יותר בתיק העיקרי?
בת"ד 30517/06 הוגשה בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק מאחר ואותו מותב דן בבקשה לביטול פסילה מנהלית של הנאשם שהוטלה עליו בעקבות תאונת דרכים. הנאשם טען כי בית המשפט נחשף לעברו ובכלל זה להרשעותיו ולכל הראיות בתיק. בית המשפט החליט לדחות את הבקשה מאחר שסבר כי לא נוצרה עילת פסילה שתביא לכך שהתיק לא יידון בפניו. הלכה היא כי נדרשת מסה קריטית של חשיפה למידע לא קביל כדי להקים עילת פסילה. בית המשפט קבע כי מכיוון שבחינת הראיות התייחסה, בבקשה לביטול פסילה מנהלית, להמצאותן של ראיות לכאורה, אין בנסיבות אלו כדי להקים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים במובן זה שננעלה דעתו בנוגע לאשמת הנאשם.
 
כאשר לשוטר יש יסוד להניח כי נהג עבר לנגד עיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה, או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו עד השימוע.
נטל השוטר את רישיון הנהיגה, ימציא לנהג אישור על נטילת הרישיון וכן זימון להופיע, תוך 3 ימים במודע שיקבע, בפני קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, זאת לצורך החלטה בדבר פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה. אם לא נטל השוטר את הרישיון, רשאי הוא לזמנו ישירות לשימוע.
אם לקצין המשטרה יש יסוד להניח כי יוגש כתב אישם נגד הנהג, הוא רשאי לפסול את רישיונו לתקופות של בין 30 ל -90 ימים - תלוי באופי העבירה ותוצאותיה.
במידה והנהג אינו מופיע לשימוע, רשאי קצין המשטרה לפסול את רישיונו מנהלית גם בהעדרו, ומאותו רגע יראו את הנהג כמי שהודע לו על דבר הפסילה.
יש לציין כי אם חל פגם מהותי בהליך השימוע, יכול הדבר להביא לביטול הפסילה המנהלית, שכשרותה תידון במסגרת הבקשה לביטולה בבית המשפט.
שימוע שנערך לאחר המועד המצויין בחוק יכול לגרום לפסלותו. פגמים טכניים בלבד, כמו העדר חתימת הקצין על טופס השימוע, אין בהם כדי להביא לידי פסילת ההליך, שכן הנהג הוזמן לשימוע ושטח את טענותיו.
 
השבתת רכב
סעיף 57(א)2 לפקודת התעבורה קובע את סמכות ההשבתה המנהלית לכלי רכב, כאשר הנהג עובר עבירות תנועה המצויינות בתוספת השביעית:
"היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים".  על החלטה זו של קצין המשטרה ניתן לערער לפני בית המשפט לתעבורה, והסעיף הרלוונטי הוא זה:
סעיף 57ב1(א) בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה לבטל את הודעת איסור השימוש. בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר
(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו
(2)מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).
(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.
כלומר רישיון הרכב יוחזר לבעליו במקרה בו הרכב נלקח מהבעלים ללא הסכמה, או במקרים בהם הנהג פעל בניגוד להוראות הבעלים שעשה ככל יכולתו כדי למנוע את העבירה, או במקרים בהם קיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.
הנסיבות המיחודות שאותן על בית משפט לשקול הינן:
(א) בדיקת הראיות. אם אין ראיות טובות ואפילו יותר מטובות נגד הנהג, יש בכך סיבה טובה ומספקת שבית המשפט יבטל את פסילת רישיון הרכב, וזאת מאחר שפסילת רישיון הרכב היא כבר מעין ענישה.
(ב) נסיבות האירוע הספציפיות -  יש לבדוק האם מדובר באירוע חמור מהרגיל או באירוע שגרתי, ומה ייחודו של המקרה.
(ג)  נסיבותיו האישיות של הנהג - יש לבדוק את עברו התעבורתי וכן מאפיינים אישיים אחרים הקשורים אליו.  כמו כן, יש לשקול את הזיקה שבין בעל הרכב לבין הנהג.
 
האם תצהיר בו מתחייב הנהג למלא אחר הוראות התעבורה ולנהוג בזהירות מסיר את האחריות של הבעלים, כך שיוכל לטעון כי עשה את כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה? שאלה זו נדונה בב"ש 165/07 בו קבעה כבוד השופטת שלהבת קמיר-וייס כי "חתימה על תצהיר לאקוני שאין אחריה ולא כלום, לא ניתן לראותה כעונה על דרישות המחוקק האמורה".
 
הסעיף הדן בפרוצדורה של מסירת הודעת איסור השימוש לבעל הרבב הינו סעיף 57א(ד)(1) לפקודה הקובע כדלקמן:
"המשטרה תודיע לרשות הרישוי על מתן הודעת אסיור שימוש לפי סעיף זה. העתק מההודעה ישלח לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת אסור השימוש".
תקנה 3 לתקנות התעבורה(איסור שימוש ברכב), התשנ"ט-1999, קובעת את דרכי מסירת העתק הודעת איסור השימוש לבעל הרכב, באופן הבא:"(א)    העתק הודעת איסור שימוש ברכב שנמסרה לנהג שאינו בעל הרכב יישלח לבעל הרכב, באחת מדרכים אלה: (1)  במסירה לידו ובאין למוצאו – במקום מגוריו או במקום עסקו, לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים; בתאגיד ובחבר-בני-אדם – במסירה במשרדו הרשום ברשיון הרכב או לידי אדם המורשה בדין לייצגו;(2)  במשלוח מברק למענו של בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב; (3) במשלוח לפקסימילה של תאגיד או של חבר-בני-האדם הרשום ברשיון הרכב; נשלחה ההודעה בדרך זו, תימסר הודעה בטלפון על המשלוח בפקסימילה למשרד בעל הרכב, בתוך 24 שעות משעת המשלוח; השולח יערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית שתכלול את פרטי ההודעה, את זמן השיחה ואת שמו של האדם שלו נמסרה ההודעה".
 בב"ש 165/07 נקבע כי הודעת איסור שימוש ברכב שלא נמסרה כדין לבעלים תביא לביטול הודעת אי השימוש והחזרת רישיון הרכב לבעלים.
 
ביטול השבתת רכב
החל מתאריך 12/4/06 קיימת סמכות לקצין משטרה למסור הודעת איסור שימוש לרכב שעבר אחת מן העבירות המצויינות בתוספת השביעית לתקנות התעבורה.
להלן העבירות:

1. עבירה לפי תקנה 84א לתקנות התעבורה – הסעת נוסעים בשכר שלא על פי הוראות החוק.

2. עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה - כאשר הסעת הנוסעים היא בשכר ומספר הנוסעים הוא מעל המותר כפי שקבוע ברישיון הרכב.

3. עבירה לפי תקנה 502 לתקנות התעבורה – הסעת נוסעים במונית מעל המספר הקבוע ברישיון הרכב.

4. עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה – שימוש ברכב למרות שנמסרה לגביו הודעת אי-שימוש.

5. עבירה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה – נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף או לא תקף לסוג הרכב, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו.

6. עבירה לפי סעיף 36ב(ג) לפקודת התעבורה – התרה לנהיגה בלא רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב, כאשר המתיר מודע לכך שהנהג אינו מורשה לנהוג.

7. עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה – נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה, או בניגוד לתנאים שנוספו ברישיון, או נהיגה בזמן פסילת רישיון רכב או בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש שנתנה על הרכב או שהרשה לאחר לנהוג ברכב שנאסר בשימוש.

8. עבירה על סעיף 12א1 לפקודת התעבורה – נהיגה של נהג חדש ללא מלווה.

9. עבירה על סעיף 12א2 לפקודת התעבורה – נהג חדש המסיע נוסעים מעל המותר ללא מלווה.

10. עבירה על סעיף 62(ד) לפקודת התעבורה – נהיגה בשיכרות.

11. עבירה על סעיף 26(2) לתקנות התעבורה – נהיגה ברכב תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים.

12. עבירה על סעיף 64א לפקודת התעבורה – הפקרה אחרי פגיעה.

13. עבירה על תקנה 85(א)(ז) – הובלת מטען עודף.

בעקבות החלטת הקצין הרכב יועבר למגרש אחסנה המיועד לכך, וכל הוצאות האחסנה והגרירה ישולמו עלי בעל הרכב.

נהג שרכבו מושבת יכול להגיש בקשה לביטול השבתה מנהלית לבית המשפט לתעבורה. מזכירות בית המשפט תקבע תאריך מוקדם ככל הניתן לדיון בבקשה ואם הנהג יצליח לשכנע את בית המשפט להחזיר לו את הרכב הוא גם יחסוך הרבה כסף.. .
על פי סעיף 57ב(א) לפקודת התעבורה בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש וכן הנהג שקיבל את ההודעה רשאים לבקש מבית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש.
 בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: (א) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעותו ובלי הסכמתו. (ב) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע נסיעה כאמור. (ג) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.
 
יש לציין כי המשטרה צריכה למסור את הודעת איסור השימוש גם לבעל הרכב (אם הוא לא זה שנהג ברכב בשעת ביצוע העבירה). תקנה 3 לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ"ט – 1999 קובעת את דרכי מסירת העתק הודעת איסור השימוש לבעל הרכב וזו לשונה:"(א)    העתק הודעת איסור שימוש ברכב שנמסרה לנהג שאינו בעל הרכב יישלח לבעל הרכב, באחת מדרכים אלה: (1)  במסירה לידו ובאין למוצאו – במקום מגוריו או במקום עסקו, לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים; בתאגיד ובחבר-בני-אדם – במסירה במשרדו הרשום ברשיון הרכב או לידי אדם המורשה בדין לייצגו;(2)
תק' תשס"
במשלוח מברק למענו של בעל הרכב הרשום ברישיון   הרכב;(3) במשלוח לפקסימילה של תאגיד או של חבר-בני-האדם הרשום ברשיון הרכב; נשלחה ההודעה בדרך זו, תימסר הודעה בטלפון על המשלוח בפקסימילה למשרד בעל הרכב, בתוך 24 שעות משעת המשלוח; השולח יערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית שתכלול את פרטי ההודעה, את זמן השיחה ואת שמו של האדם שלו נמסרה ההודעה".
אם ההודעה לא נשלחה לבעל הרכב כדין, תבוטל הודעת אי השימוש, ורישיון הרכב (או הרכב עצמו) יוחזר לבעליו.
 
האמור במדור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, ואין להסתמך עליו ככזה.