דגשים בייצוג בני נוער בפלילים

שילוב התכונות הנדרש מסנגור המייצג קטין
• ייצוג בני נוער בפלילים מחייב את הסנגור לשלב בין שתיים:
(א) יכולתו המקצועית כמשפטן פלילי הפועל לסגירת תיק לקוחו (בשלב בו נחקר במשטרה), למניעת כתב אישום (לאחר החקירה), למחיקת כתב האישום (אם הוגש בתום החקירה) או לזיכויו בבית-המשפט (אם לא הסכימה התביעה למחוק את כתב האישום). אם יקבע בית-המשפט שנעברה עבירה יפעל הסנגור לשכנע את בית-המשפט שלא להרשיעו (כלומר: לקבוע שאף שעבר עבירה אין מקום לרישום פלילי של הרשעה כדי שלא לפגוע בעתידו). אם מדובר בעבירה חמורה ובית-המשפט ירשיע יפעל הסנגור למיתון העונש. פעולותיו כמשפטן פלילי למען לקוחו הקטין אפוא אינן שונות מפעולותיו בייצוג לקוח בוגר.
(ב) הכרה בצרכיו המיוחדים של לקוחו הצעיר שאינו בעל אחריות פלילית כבגיר, שאישיותו טרם התעצבה, שמצוי בגיל ההתבגרות ושעלול להידרדר בלא תמיכה לתהומות העולם הפלילי, תוך שהוא מפנים דפוסי מחשבה והתנהגות פליליים. רגישות זו תחייב את הסנגור לא אחת לייעץ ללקוחו הצעיר (ולהוריו אם הללו שותפים בלווי תהליך הייצוג וזאת באישור הקטין) לעמוד בקשר עם קצינת המבחן אליה הופנה מבית-המשפט ולשתף פעולה עם רצונה לשלבו בטיפול.
 
מטרות הייצוג
• מטרת הסנגור הנה לסייע לקטין להיחלץ מסכנת הרישום הפלילי. רישום הרשעה פלילית טומן בחובו פוטנציאל לקשיים בעתיד ולתיוג הקטין בעיני עצמו והחברה כעבריין.
• בראש ובראשונה על עורך-הדין הפלילי לפעול לשכנוע חוקרי המשטרה לסגור את תיק החקירה. אם הדבר אינו אפשרי עליו לבדוק בתום החקירה אם ניתן לשכנע את התובע הפלילי מהמשטרה/פרקליטות שלא להגיש כתב אישום בבית-המשפט לנוער.
• אם הוגש כתב אישום יבחן אם ניתן לבקש מהתביעה לחזור בה מהאישום.
• במקרים נדירים יוכל לפנות ללשכת היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב הליכים. משמעות עיכוב ההליכים הנה החלטת היועץ להורות לתביעה לבקש מבית-המשפט להקפיא (או לעכב) את הדיון בעניין הקטין. הדיון מוקפא ואם לאורך שנה הקטין אינו עובר עבירה נוספת-נגנז התיק.
• אם לא ניתן למחוק אישום ו/או לעכב הליכים על עוה"ד הפלילי לבחון אם ניתן להעלות בבית-המשפט טענות מקדמיות שלאורן יבקש למחוק את כתב האישום.
• ואם לא מצויות בידו טענות מקדמיות (או אם טען טענות אלו ונדחה) יבחן את סיכויי הקטין לזיכוי בתום המשפט. עורך-הדין הפלילי יבחן אם כדאי לייעץ לקטין לכפור באשמה, לבקש את זימון עדי התביעה, לחקור אותם ובסופו של המשפט לשכנע את בית-המשפט באמצעות הסיכומים שיש לזכותו (כדי לדייק נבהיר שהנטל לשכנע את בית-המשפט שהנאשם עבר עבירה מוטל על התביעה. הסנגור אינו אמור להוכיח שלקוחו לא עבר עבירה. די שייטע ספק סביר בלב השופט/ת בדבר אשמת לקוחו כדי להביא לזיכויו). אם צלחה מלאכתו ולקוחו זוכה ירשום לעצמו עוה"ד הפלילי בסיפוק כי הקטין לא הוכתם ברישום פלילי.
• אם לא צלח במלאכתו (שברוב המקרים אינה צולחת) ובית-המשפט יקבע שהקטין עבר עבירה (או כפי שמתרחש במרבית התיקים: עורך-הדין מבין מבעוד מועד שאין טעם לכפור באשמה, לשמוע עדויות ולהציג ראיות. או אז ייעץ ללקוח עם פתיחת המשפט לגבש הסדר עם התביעה במסגרתו יודה באשמה) יופנה הקטין מטעם בית-המשפט לקבלת תסקיר מבחן.  
• על עורך-הדין להנחות את הקטין לספק מידע לקצינת המבחן על מצוקותיו, נסיבותיו האישיות והישגיו הלימודיים. במקביל יבהיר לו שעליו לשתף פעולה עם קצינת המבחן, להתייצב לכל המפגשים אליהם תזמנו ולהסכים לכל דרך טיפולית שתציע.
• המלצת שירות המבחן הנה בעלת משקל מכריע בעיני בית-המשפט בטרם יקבע אם להרשיע את הקטין או להימנע מהרשעתו. חשיבות עצומה טמונה אפוא ביצירת קשר בין עורך-הדין הפלילי לשירות המבחן ובדרבון הקטין לעמוד בקשר עם השירות, לציית להוראותיו, לשתף עמו פעולה ולהשתלב בטיפול אם יימצא מתאים לו.

התנאים להרשעה, התנאים לאי הרשעה וחשיבות אי ההרשעה לעתיד הקטין
• הרשעה פלילית עלולה להכתים את עתיד הקטין בהתקיים שלושה תנאים:
(א) בתום חקירת המשטרה יוגש נגדו כתב אישום בבית-המשפט לנוער.
(ב) במשפטו ייקבע שעבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
(ג) בית-המשפט יורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בו יתייחס לשאלת הרשעתו.
המלצת שירות המבחן שלא להרשיע תוליד על-פי רוב החלטה שיפוטית להימנע מהרשעה. מדובר בסיום ההליך באי הרשעה. אי הרשעה פירושה רישום פלילי שלא יפגע בעתיד הקטין אם לא ימעד עוד.
הימנעות שירות המבחן מהמלצה תוליד ע"פ רוב החלטה שיפוטית מרשיעה. משמעות סיום ההליך בהרשעה הנה רישום פלילי שעלול לפגוע בעתיד הקטין.
קטין ששירות המבחן אינו ממליץ להימנע מהרשעתו (כלומר: ממליץ בעצם להרשיעו) הנו מי שמתקיימת בו אחת הנסיבות הבאות או שמתקיימות בו כמה מהן:
(א) באמתחתו עבר פלילי.
(ב) העבירה שעבר חמורה ולכן לא יומלץ לאי הרשעה חרף העדר עבר פלילי.
(ג) הסתבך בעבר וניכר שמעשיו הפליליים מסלימים.
(ד) אינו משתף פעולה עם שירות המבחן.
(ה) אינו מכיר בחומרת מצבו ושולל צורך טיפולי.
(ו) נעדר אמפתיה לקורבנו. מרוכז בצרכיו בלבד.
(ז) אימץ עמוקות דפוס חשיבה פלילי.
(ח) משולב בתת-תרבות בעלת דפוסים פליליים (כנופיות אלימות, סחיטה באיומים).
(ט) קטין שעבר עבירות פליליות חמורות יורשע בוודאות. השאלה הנה מה העונש עליו ימליץ שירות המבחן. והשאלה המרכזית הנה כמובן מהו העונש שיוטל עליו: האם יסתפק השופט במאסר על-תנאי וקנס, במאסר בפועל עד 6 חודשים לריצוי בעבודות  שירות או בשליחה למעון פתוח? או שמא יורה על שליחת הקטין למעון סגור ואף לכלא הנוער היחיד בישראל-כלא "אופק" בו מצויים קטינים שעברו את העבירות הקשות מכל: תקיפות אכזריות, אלימות בצוותא, דקירות, הצתת מבנים ורכבים, סחר שיטתי בסמים קשים, סחר בנשק, עבירות מין כדוגמת אינוס ומעשי סדום, התעללות בחלשים מהם (לבד או בצוותא), סחיטה באיומים ולעתים אף הריגה ורצח.
• מרבית הקטינים שפוקדים את בתי-המשפט לנוער אינם במצב כה חמור. ובכל זאת: לא מעט מהם מצויים בסיכון. לאחר שעברו עבירה אחת או שתיים הם מסלימים את התנהגותם, מוצאים עצמם על ספסל הנאשמים, מסרבים לטיפול ולא מצייתים לשירות המבחן. עם זאת ישנם רבים אחרים שקיום ההליך הפלילי מרתיעם ונוטע בהם מעצור.
• בית-המשפט לנוער פועל בהתאם לחוק הנוער המושתת על תפיסת יסוד המעניקה עדיפות לפוטנציאל השיקומי (אם ישנו כזה) על פני שיקולי גמול והרתעה. זאת, כאמור לעיל, למעט המקרים הקשים והחמורים ביותר.
• הנסיבות בהן ימליץ שירות המבחן שלא להרשיע (המלצה שתאומץ בד"כ בידי השופט):
(א) העבירה שעבר הקטין אינה מהחמורות.
(ב) משולל עבר פלילי (או בעל עבר פלילי קל).
(ג) ניכר שמכה על חטא. מודה מפורשות בעבירה.
(ד) נוטל אחריות על מעשהו.
(ה) חרטתו כנה. מבין היטב  את חומרת מעשהו.
(ו) משתלב מרצון בטיפול נפשי וקוצר בו הישגים.
(ז) מתחייב במקרים המתאימים לפעילות למען הציבור (פ.ל.צ).
(ח) עומד ב-פ.ל.צ בהצלחה.
(ט) אינו מפנים דפוסי פעולה וחשיבה פליליים.
(י) בעל פוטנציאל נורמטיבי.
(יא) משתלב במסגרת חיובית: בית-הספר, פנימייה, עבודה, מעון.
(יב) אינו מסתבך עוד ואינו שב לעבור עבירות.
 
שלבי הייצוג
ייצוג קטין החשוד במשטרה
• קטין הנחקר כחשוד נקלע ללחץ נפשי. כך גם קרוביו. על הסנגור לפעול במהירות, באנושיות ובמקצועיות. עליו להתייצב בתחנת המשטרה ולשוחח עם הקטין מוקדם ככל הניתן (במידת האפשר טרם פתיחת חקירתו).
• תפקידו בשלב זה קריטי: הרגעת קרובי הקטין, הבהרה לקטין בדבר זכויותיו, הכנתו לתרגילי חקירה אפשריים, פיקוח על עבודת החוקרים ומניעת שלילת חירות הקטין במידה העולה על הנדרש. עליו לפעול להקטנת הסיכון לכתב אישום עתידי שעלול להביא להרשעה ולהכתמת גיליון הרישום הפלילי (וכשהעבירות חמורות אף למאסר).
• עליו להשקיע מאמץ בשכנוע החוקרים שהקטין לא ביצע את המיוחס לו. אם יצליח ייגנז התיק ויקיץ הקץ על החשש מפני הכתמת הקטין בפלילים. אם לא ישתכנעו החוקרים עליו לשכנעם להסתפק באזהרת הקטין ולא להמליץ לתביעה על כתב אישום.
• אם הקטין צעיר מ-14 יוודא הסנגור שבחקירתו נוכח הורה או קרוב בגיר אחר. אם הנו מבוגר מ- 14 לא קיימת חובה שכזו. כך או כך ברור שנוכחות הסנגור בתחנת המשטרה (אף שאינו  רשאי לשהות בחדר החקירות) עשויה להרגיע את הקטין.
• עם הגעתו לתחנת המשטרה על עורך-הדין הפלילי לערוך רשימת מטלות. בתום הביקור יוודא שעמד בכולן (צ'ק-ליסט):
(א) הרגיע את הקטין וקרוביו במידת האפשר.
(ב) הבהיר לקטין את זכויותיו.
(ג) ווידא שחוקריו אינם מפרים את הזכויות.
(ד) שמע מוקדם ככל הניתן את גרסת הקטין.
(ה) המליץ לו על דרך הפעולה הטובה ביותר בשלב זה.
(ו) ייעץ לו לגולל גרסתו בבהירות ועקביות כשמתבקש הדבר.
(ז) או שייעץ לשמור על זכות השתיקה כשזו נדרשת.
(ח) סיפק לקטין תשובות לשאלות הבאות: האם להסכים למסדר זיהוי ובאילו תנאים, האם להסכים לחיפוש פנימי בגופו, האם להתעמת עם מתלונן, עד או חשוד אחר, האם להסכים לנטילת דגימת דנ"א מגופו, כיצד להגיב לשליפת ראיה מפלילה כנגדו, כיצד לענות על שאלות פוטנציאליות, כיצד להגיב לתרגילי חקירה, מה מותר ואסור לחוקריו, אילו היבטים כוזבים עשויים הללו להציג בפניו כדי להכשילו, כיצד לנהוג כלפי שותפיו לתאו (אם נעצר) שעלולים להתגלות כמדובבים, האם למסור בגד לבדיקת שרידי אבק שריפה ועוד.

ייצוג קטין שהמשטרה מבקשת לעוצרו בעת החקירה
• אם מחליט קצין המשטרה המוסמך לעצור את הקטין ל-24 שעות ולאחר מכן להביאו לפני שופט ולבקש את הארכת מעצרו מחויב עורך-הדין הפלילי לפקוד גם את בית המעצר, להתעדכן במצבו הנפשי והמשפטי של לקוחו ולעדכנו ואת משפחתו בצפוי בדיון הארכת המעצר שיתקיים בבית-המשפט כעבור 24 שעות.
• בתום 24 שעות יובא הקטין לבית-המשפט. השופט התורן ידון בבקשת הארכת מעצרו בדלתיים סגורות. על עורך-הדין הפלילי לשוב ולפגוש את לקוחו לפני הדיון,להסביר לו מה עומד להתרחש, לדלות ממנו את תוכן חקירותיו ולאור המידע שיקבל ממנו לחקור לעיני השופט את נציג המשטרה בנושאים הרלבנטיים. לקינוח עליו לפעול לשכנוע השופט להורות על  שחרור הקטין.

אם מוגש כתב אישום-ייצוג קטין הנאשם במשפט פלילי
• בתום חקירת הקטין (בלא קשר לשאלה אם נעצר או שוחרר)-יועבר התיק לעיון תובעי המשטרה או פרקליטות המחוז שיחליטו אם יוגש כתב אישום. בשלב זה אפשר שהקטין יקבל הודעה בדבר זכותו לשימוע. אם יקבלה על הסנגור לממשה בתוך 30 יום ולנמק מדוע להימנע מכתב אישום.
• אם ישכנעו נימוקיו ייגנז התיק בלא כתב אישום וסכנת ההרשעה תתפוגג. אם לאו יוגש כתב אישום בבית-המשפט לנוער שהנו בית-משפט שלום נפרד שפועל לאור חוק הנוער.
בעבירות חמורות (הצתה, שוד, אלימות קשה, אינוס, הריגה ורצח) מוגש כתב האישום לבית-המשפט המחוזי שידון גם הוא על-פי הוראות חוק הנוער.
• שני היבטים חשובים שמצויים בחוק הנוער:
(א) הדיון בדלתיים סגורות. חל איסור פרסום פרטי הקטין.
(ב) דגש על שיקום. גם כשהקטין עבר עבירות חמורות תיבחן האפשרות להימנע מכליאתו באמצעות שילובו בטיפול במסגרת פתוחה או בלית ברירה בסגורה כדוגמת מעון נעול. רק במקרים חמורים בהם אין מנוס מכך-ייכלא הקטין.

כתבי אישום שמלווים בבקשת מעצר עד תום המשפט
• קטין נגדו הוגש כתב אישום שלחובתו עבר פלילי ו/או שכנגדו מצויות ראיות המלמדות על מסוכנות או שהפנים דפוסי חשיבה פליליים ועלול לשבש את המשפט (לא להתייצב לדיונים, להשפיע על עדים, להשמיד ראיות או להיעלם)-צפוי לבקשת התביעה לעוצרו עד תום המשפט.
• במקרה כזה על סנגורו להדגיש את הגרעין הרעיוני הטמון בחוק הנוער: שיקום הקטין. מעצר לאורך חודשים, כך יטען בצדק, עלול לדרדר את הקטין. עליו לפעול לשכנוע בית-המשפט לשלוח את הקטין לחלופת מעצר מתאימה.
• שחרור לחלופה שכזו אפשרי אם ימצא שירות המבחן שיש מקום להמליץ על כך. על הסנגור, הקטין עצמו וקרוביו לפעול לשילוב הקטין במסגרת שיקומית או טיפולית או להציג מקום בו יהא נתון לפיקוח רצוף של מבוגרים סמכותיים ומציבי גבולות.

סיכום
• עורך-הדין המייצג קטין החשוד או נאשם בפלילים מחויב לשלב רגישות, אנושיות ומקצועיות משפטית.
• עליו לצייד את הקטין בכלים להתמודדות ראויה בחקירתו, להבטיח שהחוקרים ישמרו על כללי המותר ולא יפגעו בזכויות הקטין.במקביל עליו לנסות לשכנעם לסגור את התיק.
• אם לא צלח-עליו לפעול לשכנוע התביעה שלא להגיש כתב אישום.
• אם הוגש כתב אישום עליו לבחון אם ניתן לבקש מהתביעה למוחקו או לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים.
• אם הדבר אינו אפשרי (או נערך ניסיון שכשל) עליו לבחון אם ניתן לשכנע את בית-המשפט למחוק את האישום בנימוקים משפטיים המכונים "טענות מקדמיות".
• אם לאו-יש לבחון את הסיכוי לזיכוי הקטין בתום המשפט.
• ואם קבע בית-המשפט שהקטין ביצע את העבירה עליו לפעול להימנעות מהרשעה.
• אם יורשע הקטין יפעל למיתון עונשו.
• במידת הצורך יערער על תוצאות המשפט: על כך שנקבע שהקטין עבר עבירה, על  כך שהוחלט להרשיעו (ולא להסתפק באי הרשעה) או על חומרת עונשו.
• לעולם יעמוד עורך-הדין בקשר עם גורמי הטיפול וידרבן את הקטין לשתף עמם פעולה.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.