הסתלקות יורש מזכותו בעזבון

על פי סעיף 6 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (להלן" חוק הירושה"), לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, רשאי יורש, להסתלק מחלקו בעיזבון כולו או מקצתו או להסתלק ממנה שהוא זכאי לה על פי הצוואה.
על פי סעיף 6 (ב) לחוק הירושה, יורש שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה.
 
הסתלקות יורש מעיזבון יכולה להיעשות רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. על פי סעיף 50 לחוק הירושה, הסתלקות יורש מעיזבון שלא לטובת אחד מאלו, הוראות הצוואה לטובתו מתבטלות.
 
לאחר הגשת הודעה לרשם הירושה על הסתלקות יורש מזכותו בעיזבון  והגשת תצהיר הסתלקות, יורש אינו  יכול לחזור בו מהסתלקות. מנסח הצעת החוק סבר כי אין מקום להניח כי יורש שהסתלק מחלקו בירושה – יכול לחזור בו מהודעת ההסתלקות ועל כן אין הוראה בחוק הירושה המתייחסת לשלילת זכות החזרה של יורש מהסתלקות.
 
חרף המצב המשפטי הנוהג, בפסק דין מחוזי בירושלים המ' (י- ם) 21192/95 סקלצקי נ' איציקס השווה בית המשפט הסתלקות יורש ללא תמורה למתנה והשווה זאת לסעיף 5 (ג) לחוק המתנה, לפי ניתן לחזור מהתחייבות במתן מתנה אם החזרה מוצדקת, למשל, בהרעה כלכלית ניכרת במצבו של הנותן, ובמקרה שלנו - יורש.  במקרה פסק הדין, חלה הרעה במצבו הבריאותי של יורש שהסתלק מחלקו בעיזבון מספר ימים לאחר חתימה על תצהיר ההסתלקות, ועל כן משלא שינה המקבל את מצבו לרעה בטרם ניתן צו ירושה, רשאי יורש לחזור בו מהסתלקותו מן הירושה.
 
באילו מקרים לא יוכל, אם כן, יורש להסתלק מהעיזבון?

• הגם שמניעו של יורש המסתלק מעיזבון אינם רלוונטים לבחינת תוקף ההסתלקות מבחינת חוק הירושה, והגם כי סעיף 6 לחוק הירושה אינו קובע באילו נסיבות, אם בכלל, תיחשב ההסתלקות מבחינת הדין הסובסטאנטיבי כפגיעה בלתי צודקת בזכויותיהם של צדדים שלישיים כלפי יורש, בית המשפט בוחן את נסיבות פעולה של יורש מחוץ לחוק הירושה, על מנת שלא יפגעו זכויות צדדים שלישיים, לדוגמא הנושים של העיזבון, בפעולת ההסתלקות.

כך קובע בית המשפט  בע"א 4372/91 יגאל סיטין נ' מיכל סיטין, פ"ד מט (2) 120 כי יש
לפסול  הסתלקות יורש מירושה שיש בה כדי לפגוע בצדדים שלישיים, במקרה זה ביכולת המימוש של הנושים, וזאת לאור דרישת תום הלב   המופיעה בסעיף   39 לחוק החוזים (חלק כללי) והמוחלת על הסוגיה דנן מכוח סעיף 61 לחוק החוזים, תום הלב הוא העיקרון המשווה בצורה המאוזנת ביותר בין זכותו הפרסונאלית של יורש שלא ליטול חלק ברכוש "שהונחת" עליו לפתע עקב פטירת קרוב משפחתו, לבין זכויותיהם של צדדים סמוכים לו התובעים את מחויבויותיו כלפיהם.  בנסיבות דנן, ההפחתה מיכולת המימוש של הנושים אגב הסתלקות  יורש הינה בניגוד לחובת הקיום בתום-לב ושלא בדרך מקובלת - ועל-כן ניתן לבטלה .    

• מצב נוסף הוא הסתלקות של יורש מהעיזבון על מנת להשתחרר ממגבלות שהוטלו בצוואת המנוח. ברע"א 5103/95 טובה דשת נ' שלום אליהו, פ"ד נג (3) 97 ביקשו הבנים היורשים להסתלק מן העיזבון  כדי לסכל את רצונו של המנוח  כאמור בצוואתו שנכסיו יעברו אליהם רק עם מות אימם. בדחותו את בקשת ההסתלקות של הבנים, קבע בית המשפט העליון  כי אין להתיר הסתלקות של יורש על פי צוואה רק כדי להשתחרר מתנאי מהותי שקבע המנוח.  

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.