הפוליגרף - מכונת אמת
ההנחה העומדת בבסיס שיטת הפוליגרף היא כי בגופו של אדם מתחוללים שינויים פיזיולוגיים בלתי נשלטים בעת שהוא משקר, כגון: שינוי בקצב הדופק, עלייה בלחץ הדם ושינוי במוליכות החשמלית של העור. אין טענה כי קיימת תגובה פיזיולוגית לאמירת שקר, כך שניתן לחבר אדם למכונה ולומר אם דובר הוא שקר או שמא אמת בפיו, אלא הטענה היא כי ניתן להקיש מתגובות פיזיולוגיות שונות הנמדדות אצל אדם מסוים כשמגיב הוא על שאלות שונות אם דובר הוא אמת או שקר, היקש זה יהיה תלוי גם במיומנות הבודק ובשיטת הבדיקה. שם נוסף למכונת הפוליגרף הינו "מכונת האמת".
על ההנחה כי אדם אינו יכול לשלוט בשינויים הפיזיולוגיים המתחוללים בגופו בעת אמירת שקר מודעת, נשען כל מדע הפוליגרף. אם קיימת תגובה פיזיולוגית עקבית ואחידה של אדם לגבי מספר שאלות ותגובה פיזיולוגית חריגה לגבי שאלה מסוימת, ניתן להניח כי ישנה בעיה בתשובה לאותה שאלה. תגובה פיזיולוגית חריגה יכולה להיות כל חריג במדדים הנמדדים, בין אם קצב דופק מהיר, בין אם הזעה מוגברת, בין אם נשימות תכופות ובין אם שינוי פיזיולוגי הפוך, קרי, דופק איטי מהנורמאלי, הזעה מופחתת או קצב נשימה נמוך.
שיטות הבדיקה בפוליגרף
ישנן שתי שיטות עיקריות בהן משתמש בודק הפוליגרף בבדיקותיו, שיטת "שאלות הביקורת", ושיטת "פרטי חקירה מוכמנים". שיטות אלו אינן באות האחת על חשבון השנייה ובדיקה באחת השיטות אינה מונעת בדיקה נוספת בשיטה השנייה.
שיטת שאלות הביקורת
השיטה הנפוצה ביותר בה מבוצעת בדיקת הפוליגרף היא השיטה המכונה "שיטת שאלות הביקורת", שיטה זו מחולקת לראיון מקדים ולבדיקה הכוללת שלושה סוגי שאלות. לפני בדיקת הפוליגרף מתקיים ראיון מקדים, וזאת לפני שהנבדק חובר למכשיר הפוליגרף. בראיון זה מתרשם הבודק מהנבדק ושניהם עוברים יחדיו על השאלות עליהן צפוי הנבדק להשיב בבדיקתו ואף, לעיתים, מנסחים אותן מחדש. השאלות מותאמות כך שהנבדק יוכל לענות עליהן בתשובות של "כן" או "לא". לאחר הראיון המקדים מחובר הנבדק למכשיר הפוליגרף, בזרועו, חזהו ואצבעותיו.
לאחר השלבים המקדמיים עובר הבודק לבדיקה עצמה, הבודק שואל את הנבדק, לפי הסדר, שאלות משלושה סוגים עיקריים, כשהתשובות להן תהנה: "כן" או "לא". ישנן בדיקות בהן התשובות על כל השאלות צריכות להיות "לא". סוגי השאלות הם:
• שאלות "קרות" - שאלות שאינן בעלות מטען רגשי עבור הנבדק והמתייחסות בדרך כלל לאמת ידועה, כגון: "האם יש חלון בחדר?", "האם שמך הוא פלוני אלמוני?"
• שאלות "חמות" - שאלות המתייחסות ישירות לנושא הבדיקה ולחלקו של הנבדק באותו עניין, כגון: "האם אתה עשית את מעשה העבירה?"
• שאלות ביקורת - שאלות המתייחסות לנושאים הטעונים רגשית אצל הנבדק אך אין להן קשר לנושא הבדיקה, כגון: "האם רימית פעם מישהו?", "האם אי פעם גנבת?", או אף שאלות בדבר עברו הפלילי של הנבדק.
בד"כ, על מנת לנסות ולמנוע טעויות, יחזור בודק הפוליגרף על סדרת השאלות מספר פעמים, שמא נרשם רישום שגוי.
ההנחה העומדת בבסיס שיטה זו היא כי האשם יהיה מוטרד יותר מהשאלות החמות, שכן אלו העומדות בבסיס אשמתו, בעוד שחף, שאינו מודאג לגבי השאלות החמות היות ויודע כי הינו חף מפשע, יהא מוטרד משאלות הביקורת ועלול אף לשקר במכוון במענה עליהם. על יסוד הנחה זו יכול הבודק לבחון את התגובות הפיזיולוגיות של הנבדק שנרשמו על ידי הפוליגרף ולהשוות את קבוצת השאלות החמות מול השאלות הקרות ואת קבוצת שאלות הביקורת מול השאלות הקרות ולראות באילו מן הקבוצות היו השינויים הפיזיולוגיים החריגים אל מול קבוצת השאלות הקרות, וביחד עם התרשמותו כבודק פוליגרף להגיע למסקנות בדבר שקר או אמת. שינויים פיזיולוגיים קיצוניים בקבוצת השאלות החמות יובילו למסקנה כי הנבדק משקר ואילו שינויים פיזיולוגיים בקבוצת שאלות הביקורת יצביעו על נבדק דובר אמת. יש המבקרים את שיטת שאלות הביקורת וטוענים כי אין הגיון כי נבדק כלשהו, בין אשם ובין אם חף מפשע, יהיה מוטרד יותר משאלות הביקורת ופחות מהשאלות החמות. כן נטען כי שיטה זו פתוחה מידי להשפעות חיצוניות, כגון מידע המגיע לבודק הפוליגרף מהחקירה אשר יוצר אצלו דעות קדומות לגבי הנבדק.
שיטת פרטי חקירה מוכמנים
השיטה השנייה, שהיא הנפוצה פחות, אולם כנראה המדויקת מבין השתיים, היא "שיטת פרטי חקירה המוכמנים", בשיטה זו נשאל הנבדק לגבי פרטים מדויקים שרק מי שקשור למעשה יכול לדעת עליהם, ומצופה כי מכשיר הפוליגרף יצביע על שינוי פיזיולוגי אצל הנבדק כשזה יכחיש היכרותו עם הפרט המוכמן שהוצג בפניו. גם בדיקה בשיטת זו כוללת ראיון מקדים. ההנחה אומרת כי ידיעה לגבי פרטים מוכמנים, אשר מוצגים רנדומאלית, מצביעה על אשם.
המבקרים את שיטת הפוליגרף טוענים כי ישנם גורמים חיצוניים רבים המשפיעים על הליך בדיקת הפוליגרף. כמו כן, הפוליגרף אינו מתאים לכל אדם. כך לדוגמא ישנה בעייתיות עם בדיקת פוליגרף של ילדים, שקרנים פתולוגיים, מפגרים, אנשים הסובלים ממחלה המשפיעה על תגובותיהם הפיזיולוגיות, נרקומנים, חולי נפש, פסיכופטים וסוציופאטים, וכן אנשים אשר אינם כשירים זמנית לבדיקה.
יש לזכור כי זהות בודק הפוליגרף היא אחד המרכיבים המשפיעים ביותר על תוצאות בדיקת הפוליגרף. היה ויינתן פלט פוליגרף לקבוצה של חוקרי פוליגרף, יכול כל חוקר להגיע למסקנות אחרות, של הסקת דברי אמת או שקר. יש הטוענים כי חוקר הפוליגרף צריך להיות חשוף לחומר הראיות שבתיק ולבסס עליו את השאלות באופן עצמאי, ויש הטוענים כי להשגת דרגה גבוהה יותר של אמינות לבדיקת הפוליגרף ייטב אם החוקר יהיה חיצוני לחקירה המשטרתית ולא יהא חשוף כלל לחומר הראיות למעט לשאלות בעניינים טעוני הבירור בגינן נערכת הבדיקה.
קבילות בדיקת הפוליגרף במשפט הפלילי
תוצאות בדיקת פוליגרף אינן קבילות כראיה במשפט פלילי שכן מכונת האמת טרם זכתה להכרה כאמצעי בטוח ומדויק לגילוי האמת. מקום בו נחשף שופט, ולו בשגגה, לראיית פוליגרף במהלך דיון פלילי, חייב הוא להזהיר את עצמו לבל יסתמך או אף יתחשב בראיה זו, היה ולא יעשה כן, יכול הדבר להוביל לביטול הרשעתו של הנאשם בערכאת הערעור.
ההלכה הקובעת כי בדיקת פוליגרף לא תשמש כראיה קבילה במשפט פלילי אינה יציבה כלל ועיקר ככל שנוגע הדבר להליכי מעצר ולהליכים מעין פליליים.
בהליכי מעצר ימים- מעצר לצרכי חקירה- בדיקת הפוליגרף הינה קבילה.
בהליכי מעצר עד לתום ההליכים- ניתן לראות כי הדעות בשאלת קבילות הפוליגרף בהליכי מעצר עד תום ההליכים חלוקות, ואין תשובה ברורה לשאלה זו. עם זאת, כך נראה, בית המשפט ייטה שלא לדחות היחשפות לתוצאות בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר עד לתום ההליכים, גם אם הישענותו על תוצאות בדיקה זו בהחלטתו, תהא זניחה.
בבקשה למשפט חוזר- בבקשה למשפט חוזר נפסק כי בדיקת הפוליגרף אינה קבילה.
הסכמה או סירוב של נאשם לעבור בדיקת פוליגרף
עדות בדבר כך שהנאשם הביע נכונות לעבור בדיקת פוליגרף, בין אם עבר שכזאת ובין אם לאו, וגם עדות בדבר כך שנאשם סירב לעבור בדיקת פוליגרף, הן ראיות שאינן קבילות ואין להביאן בפני בית המשפט. במקרה בו נחשף בית המשפט לאינפורמציה זו, בכוונה או בשגגה, יהא עליו להתעלם מכך לחלוטין בבואו ליתן את הכרעת הדין.
המידע לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ וייצוג משפטי בשום אופן, ואין לראות בדברים המובאים לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או ייעוץ לעשות/להימנע מלעשות פעולה מסוימת. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום הפלילי.