הכתובה כשטר ביטחון סוציאלי לאישה

עסקינן בשטר לפי הדין העברי בו נוקב החתן בסכום שהאישה תהא זכאית לו באם יפר את חובות הנישואין כלפיה.
סכום זה נקרא "תוספת כתובה". בנוסף הכתובה מציינת את "עיקר הכתובה" שזהו סכום קבוע של 200 זוז. חובת הבעל לאישה הינה "שאירה כסותה וענתה לא יגרע"- ספר שמות, כ"א, י.
לבעל כלפי האישה מספר חובות :חובת מזונות, כסות מדור עונה ריפוי, פדיון שבויים, עיקר כתובה, קבורה, מזונות האישה בזמן אלמנותה ומזונות הבנות עד נישואיהן.

לכן, מובן כי הכתובה  הינה מסמך  המבטא חובות של הבעל לאישה . הגם שחובות אלה התאימו יותר לימים קדומים בהם האישה היתה בבית והבעל פירנס את התא המשפחתי הרי גם כיום ישנה חשיבות מרובה לשטר הכתובה מאחר והנישואין בארץ של יהודים , לפי החוק הישראלי,חוק שיפוט בתי דין רבניים, נעשים עלפי הדין הדתי-העברי.

ידועים מקרים רבים בהם החתן מתפאר וכותב בתוספת הכתובה סכומים דימיונים של  עשרה מיליון ש"ח. החתן אינו מודע לכך כי מדובר בהתחייבות אישית שלו חלפי כלתו,התחיבות  בעלת משמעות משפטית אשר לאחר מספר דקות, עם סיום טקס החופה הופכת התחייבות זו לאקט משפטי מחייב.

מקורה של הכתובה בתקנות חז"ל בתקופת המשנה ובתלמוד. מאחר ובימים ההם לא היה צורך לבעל למצוא עילה להתגרש מאשתו היהודיה ובלשון של ימים עברו " היה קל לו להוציאה" כלומר לגרשה, אזי תיקנו החכמים תקנה לפיה אם הבעל יגרש את אשתו ללא עילה יהא עליו לשלם לה את סכום הכתובה וזאת "על מנת שלא תהא קלה בעינייו להוציאה".

לבתי הדין הרבניים הוגשו  תביעות רבות למימוש הכתובה ע"י נשים שנזנחו על ידי בעליהן . הגם שהכתובה נוקבת לא אחת בסכום דימיוני בפועל נפסק ע"י דייני בית הדין הרבני הגדול , כי כתובה מוגזמת לא תשולם אלא שולם סכום הנע בין 36,000 ש"ח ל120,000 ש"ח.

חרף כך לאחרונה פסק הבית הדין הרבני האיזורי בחיפה כי  בעל  שבגד באשתו  והוכח כי הינו בבחינת בעל נואף ישלם לה סך של מיליון דולר !!! אך זו לא המילה האחרונה מאחר תלוי ועומד ערעור על פסק דין זה.
מועד פירעון הכתובה יהא לעולם עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב פטירת הבעל. לאחר פטירתו עזבונו הינו המקור לתשלום הכתובה. ישנן סוגיות מורכבות כגון מה קורה אם הבעל ערך צוואה ממנה הדיר את אשתו, האם תהא היא זכאית לכתובתה מתוך העזבון? ואם  האישה הינה יורשת מחצית מזכויות הבעל והילדים את המחצית הנותרת האם תהא זכאית לכתובה מעבר לזכויות שקיבלה בירושה? והרי כך יגרע חלקם של הילדים אשר לא הם חייבים בתשלום הכתובה.

מנגד ישנה פסיקה של בתי הדין הדתיים כי האישה זכאית לקבל את כתובתה אף מעבר לרכוש שתקבל לאחר חלקות הרכוש שנצבר בתא המשפחתי בין בני הזוג.

וכן ישנם מקרים בהם הבעל לא יהא חייב לשלם כלל כתובה לאישה כגון שיוכיח כי היא איה מורדת.

ניתן לקבוע כי הכתובה הינה כלי חשוב לאישה בעת גירושיה ועליה לעשות בו שימוש מושכל על מנת שהסכום הרשום בה יהווה סכום משמעותי ובעל משקל  בפתרון הסכסוך בין בני זוג.

לא אחת סכום הכתובה יהווה עבור האישה הסכום הראשוני להתחלת חייה לאח רהגירושין והרי זו מטרתו של שטר הכתובה – להוות בטחון סוציאלי לאישה.

המידע המובא באתר זה הינו אינפומטיבי בלבד ואין בו על-מנת להוות יעוץ משפטי ו/או ליצור אחריות מכל סוג שהוא לגבי הנכתב באתר זה  ו/או להוות יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי. השימוש במידע באתר אינו יוצא יחסי עו"ד-לקוח ולא ניתן לסתמך עליו לצורך קבלת החלטה ו/או נקיטת  פעולה כל שהיא.