קיצור 10 שנות מאסר לאסיר עולם שהורשע בשלושה מעשי רצח

בשנת 1992 א' היה חייל בבסיס של חיל האוויר סמוך לבאר שבע, העיר בה הוא התגורר יחד עם הוריו. במשך מספר חודשים הוא ניהל קשר זוגי עם צעירה מקומית, עד שהחליטה להיפרד ממנו. הוא סירב להשלים עם החלטתה וב-11 בינואר אותה שנה המתין לה ליד ביתה בעת שהגיעה לשם מלווה בידיד. בני הזוג לשעבר החליפו מספר משפטים, והיא הבהירה לו שאינה מעוניינת עוד בקשר עימו. אחר כך היא נכנסה לדירתה ואילו הוא עזב את המקום, אבל ניגש לביתו הסמוך ונטל מקלע עוזי, שהיה נשקו האישי.
א' חזר לדירת חברתו לשעבר וכאשר אביה פתח לו את הדלת ירה בו למוות.
מיד אחר כך הוא נכנס לדירה, ירה למוות גם באימה של חברתו לשעבר.
עכשיו הוא המשיך לחדרה של האקסית שלו וירה גם בה למוות.
מיד לאחר מכן ירה בעצמו אך נפצע בלבד ושרד.

א' הורשע ונשפט לשלושה מאסרי עולם לריצוי בחופף.
הוא החל לרצות את עונשו בינואר 1992 ובהמשך, הנשיא קצב את עונשו למשך 40 שנה.
בשנים האחרונות הוא פנה לוועדת השחרורים שלוש פעמים עם בקשה לשחרור מוקדם, אולם נדחה שוב ושוב.
שנים ארוכות שמלווה ומייצגת אותו עו"ד מירב נוסבוים, בכל בקשותיה לוועדת השחרורים היא פירטה את ההליך הטיפולי והשיקומי שהוא עבר בכלא.
לאחרונה היא הציגה את תוכנית השיקום שהוכנה במיוחד עבורו, וטענה כי הגיעה העת לקיצור עונשו ולשחרורו.
"יש לי צער עמוק עמוק על מה שעשיתי, על אובדן חיי אדם. אני מצטער, באמת מצטער אבל אני לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור", אמר א', בן 51 כיום, בדיון שהתקיים בפני ועדת השחרורים במקום מושבה בכלא השרון.

המדינה שוב התנגדה נחרצות לשחרור המוקדם, והציגה מכתב קורע לב מטעמו של נפגע העבירה – בנם של ההורים שנרצחו ואחיה של חברתו לשעבר של א'.
במכתבו לוועדה סיפר זה על הטראומה והקשיים מהם הוא סובל בעקבות האסון שפקד את משפחתו. בין היתר הוא סיפר כי לא התגייס לצה"ל בעקבות האובדן, ובחר גם שלא להקים משפחה משל עצמו, בשל הפחד שחס וחלילה יקרה משהו לבני משפחתו.

נציגי המדינה הפנו את חברי הוועדה אל נבכי אישיותו של האסיר: "אנו רואים שעדיין האסיר חווה קשיים במצבים של חוסר ודאות, עדיין יש אצלו קושי בגמישות מחשבתית ולסמוך על אחרים והדברים עולים מדוח אלימות במשפחה. האסיר מתקשה לקבל את זה שהדברים לא תמיד קורים כפי שהוא היה רוצה שהם יקרו. הגם שיש אצלו שיפור בתפיסות האובססיביות, עדיין, המחשבות האובססיביות והנטייה לניכור עדיין קימות. זה אומר שעדיין קיימת מסוכנות חזקה מבחינת שמדובר באדם שקטל שלושה אנשים".

א' לא ויתר, וסיפר על הליך השיקום שעבר מאחורי הסורגים: "נכנסתי בגיל 20, הייתי חייל בסדיר, היום אני בן 51. אני רוצה להביע בפני הוועדה באמת כאב עמוק וצער על המעשה המחריד שעשיתי. לצערי אני לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה, אם הייתי יכול באמת הייתי מתנהל אחרת. באותן שנים המחשבות שלי לא היו כמו היום. אני נושא באחריות לזה, ורק אני. אני מבין את כאבם של הנפגעים וחווה אותו יום יום, ואני לא אומר זאת כדי לצאת ידי חובה. אלה תחושות שאני מרגיש וארגיש אותן עד יומי האחרון.
"אני בכלא יותר שנים מאשר בחוץ, וזו הזדמנות לשקם את חיי, אבקש מאוד מאוד מהוועדה לתת לי הזדמנות… התוכנית וההוסטל, זה דבר שיכול באמת להקנות לי מרווח נוסף לדברים שלמדתי בכלא… במשך מעל ל-30 שנה בכלא לא היו לי בעיות משמעת או אלימות. יש לי שליטה עצמית, גבולות פנימיים שפיתחתי עם השנים מה מותר ומה אסור, וגם איפה נקודות התורפה שלי".

לשאלת חברי הוועדה, האם היה מוכן להתנצל בפני קורבן העבירה, השיב האסיר:
"יום אחד ביקשו מאתנו המטפלים לכתוב מכתב לקורבן אז כתבתי: 'אני מצטער ומתחרט, אבל אני יודע שהמילים האלה לא יכולות לעזור לך ולהשיב לך את אחותך וההורים שלך. אני לא יודע מה לכתוב לך. יש לי צער עמוק עמוק על מה שעשיתי, על אובדן חיי אדם. אני מצטער, באמת מצטער אבל אני לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור'".


התנהגות ללא דופי
הרשות לשיקום האסיר (רש"א) המליצה כבר בנובמבר 2021 על בחינת שילובו של האסיר בהוסטל במסגרת אינטנסיבית לטיפול באלימות במשפחה.
במרס 2022 הוכנה עבורו תוכנית שיקום בהוסטל המיועד לשיקום אסירי אלימות/אלמ"ב.
חברי ועדת השחרורים, בראשות השופט בדימוס בנימין ארבל, קיבלו את עמדת עו"ד נוסבוים בנוגע לתהליך הממושך שבו היא מלווה אותו עד להכנת תוכנית השיקום האחרונה.
הם ציינו בהחלטתם כי האסיר שבפניהם אכן עבר תהליך טיפולי ושיקומי ממושך שהקנה לו כלים להשתלבות מחדש בחברה.
כמו כן הם ציינו כי מאז 1999 יצא האסיר ליותר מ-250 חופשות, ללא כל בעיות משמעת במהלכן.

מזה כשבע שנים א' שוהה באגף שיקום ללא אירועים חריגים – למעל אלה שהמצב כפה עליו.
בהחלטה צוין א' עבד במפעל כאסיר קבוצתי, ומעסיקו חלק לו שבחים. הוא היה אמור לעבוד גם בנגריה בנתניה, אבל בשל גל הקורונה הופסקה יציאתו מהכלא.
עם שוך המגפה בחודש מרס הוא נקלט לעבודה במסגרת שיקום פרטני בסניף סופרמרקט בכפר סבא, כעובד במחלקת הירקות. מעבידו כתב כי הוא עובד ממושמע ומסודר מעל המצופה, המצוי ביחסים טובים עם כל העובדים ומראה אכפתיות.
"נראה כי הליכי הטיפול והשיקום אותם עבר האסיר בין כתלי הכלא הניבו פרי וכי האסיר עבר תהליך שיקומי מקיף, אשר הביא לכך כי שינה את דפוסי חשיבתו ואת אורחות חייו", קבעו חברי הוועדה פה אחד, "יעידו על כך המסמכים והדו"חות אשר הומצאו לעיוננו…".
עוד ציינה הוועדה כי התנהגותו בכלא היתה ללא דופי, פרט לעבירת משמעת פעוטה בשנת 2006 לא נרשמו לחובתו כל הערות.
בדיקות שתן וסמים שמסר היו תקינות במשך כל שנות מאסרו.

באשר לטענות עח אופיו האלים, נקבע כי האסיר היה במעקב בוועדת אלמ"ב אשר שהביעה שביעות רצון מההליך הטיפולי שעבר. "לאחר תקופה ממושכת בשיקום ובעזרת טיפול פסיכולוגי ממוקד, רכש מיומנויות תקשורת וכישורים לפתרון בעיות ושליטה במחשבות אובססיביות אשר ניהלה אותו בעבר", דווחו גורמי מקצוע שאבחנו אותו.
בהקשר זה ציינו חברי ועדת השחרורים: "בדבריו לפנינו ציין האסיר, ודבריו נשמעו כנים, כי אכן הינו מודע לכוח האובססיבי שהניע אותו בעבר, וכי כיום הוא סיגל לעצמו דרכים להימנע ממנו, כל אימת שהוא חש שכוח זה עלול להסיטו מדרך הישר".

בסופו של דבר החליטו חברי הוועדה לקצר את עונשו בתשע וחצי שנים בקירוב, ולהורות על שחרורו על אתר. "סבורים אנו, כי לאחר שהאסיר עבר את כל תהליכי השיקום והתיקון האפשריים בין כתלי הכלא, הרי הכף נוטה לכך כי נאפשר לו להשלים את הליכי התיקון במסגרת טיפול מחוץ לכלא. לשם כך מצאנו, כפי שמצאו כל הגורמים הרלוונטיים, את תוכנית השיקום בהוסטל כהולמת את צרכי האסיר שלפנינו ואת תקנת הציבור".
במסגרת התנאים המגבילים, על א' נאסרה היציאה מהארץ עד ליום שחרורו המלא ממאסר, בינואר 2032.