המדינה מאפשרת לך להכין "תוכנית מגירה" לשליטה מקסימאלית בחייך גם אם לא תהיה כשיר בעתיד
תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנכנס לתוקף באפריל 2017, מהווה שינוי של כללי המשחק מהיסוד בכל האמור ביכולת אדם לשלוט על גורלו במצב בו יהיה לא כשיר לעשות כן בעתיד.
לראשונה המדינה, שככל מדינה נוטה, בדרך כלל, להשאיר את הכוח בידה, העבירה את השליטה וההחלטות של אדם על חייו וחיי התלויים, במצבים בהם לא יוכל להחליט עוד על עצמו, בו לאדם עצמו – ובלבד שנערך לכך מראש.
החוק מאפשר לאנשים פרטיים לנהל את הסיכונים המשפטיים שלהם בעצמם ולשלוט בחייהם גם במצבים בהם לא יהיו כשירים בעתיד, באופן זמני או קבוע, ולא יוכלו לקבל את ההחלטות בענייניהם בעצמם.
החל מאפריל 2017 יכול כל אדם כשיר, ופעמים רבות גם מי שעשוי היה להיחשב בעבר כלא כשיר, לעשות שימוש בכלים ייחודיים אלו על מנת לשמור על מירב עצמאותו ולהשאיר את השליטה על חייו בידיו גם אם לא יהיה כשיר לעשות כן בעתיד, באופן חלקי או מלא באופן זמני או לצמיתות.
במסגרת כלים אלו ניתן למצוא את:
ייפוי כוח מתמשך: החלופה הטובה ביותר כיום לאפוטרופסות – אם דאגתם להכינה מראש.
במסגרת ייפוי כוח מתמשך יכול אדם להכין לעצמו "תוכנית מגירה" ליום סגריר ולמנות לעצמו "ממלא מקום" – מיופה כוח שיוכל להיכנס בנעליו, בהתאם להנחיותיו הספציפיות, ולבצע עבורו את הפעולות שלא יוכל לבצע בעצמו בעתיד.
באמצעות חתימה על ייפוי כוח מתמשך מתייתר למעשה הצורך במינוי אפוטרופוס בעתיד (אם יידרש כזה) על כל המשתמע מכך.
ייפוי כוח רפואי: בניגוד לדעה הרווחת, במצב של חוסר יכולת של המטופל לקבל החלטות (הרדמה, התדרדרות מצב רפואי, חוסר הכרה, מצב נפשי ועוד) אין "מקבל החלטות חלופי אוטומטי" – כולל לא בני משפחה מדרגה ראשונה ואף לא בן/בת הזוג. בכל אחד מהמצבים האלו יכול ויידרש אישור מיוחד למתן טיפול רפואי (שאינו מציל חיים) ואז עלול להיווצר עיכוב בהענקת הטיפול הרפואי וקבלת החלטות.
במצבים מסוג זה, ובטיפולים שאינם מצילי חיים, ימתין הצוות הרפואי להתאוששותו של האדם או למינוי אפוטרופוס זמני – דבר שיכול לקחת זמן, זמן יקר.
בדיוק למצבים מסוג זה יכול אדם לערוך ייפוי כוח רפואי ולהעניק לאדם (אחד או יותר) מטעמו ייפוי כוח לתת את ההסכמה לטיפול – בתנאים אותם קבע מראש. ייפוי כוח רפואי יכול להיערך כמסמך עצמאי או כחלק מייפוי הכוח המתמשך שאדם משאיר ל"יום פקודה".
מתן הוראות מקדימות לאפוטרופסות: במצבים מסויימים בהם לא יהיה מנוס ממינוי אפוטרופוס. אדם כשיר שיודע שמצבו עשוי להגיע לידי כך יכול להשאיר לאפוטרופסו העתידי הוראות שינחו את האפוטרופוס בביצוע תפקידו. כך יוכל האדם לוודא כי גם כאשר יאבד את יכולתו לקבל החלטות הרי שאלו יתקבלו לאור רצונותיו והדרך שיתווה. הוראות אלו אף ינחו את בית-המשפט בהחלטותיו.
מסמך הבעת רצון: הורים לילדים ואנשים המשמשים כאפוטרופסים על פי דין יכולים כיום להנחות מי יחליפם כאפוטרופוס היה ולא יוכלו לבצע את תפקידם (אם בשל אי כשירות ואם בשל פטירה). כלי זה חשוב ביותר להורים לילדים צעירים, הורים או אפוטרופסים לבעלי מוגבלויות או צרכים מיוחדים, מצבים בהם לא נעשה אימוץ על-ידי שני בני-הזוג, זוגות חד-מיניים שלא הוכרו וכד'.