לפני כחודש נחתמה במשרדי עסקת מכר בה ייצגתי רוכשי דירת גן יד שנייה – זוג צעיר שזו דירתם הראשונה.
כמי שמייצג בעיקר זוגות צעירים, אני חווה את ספקטרום הגישות שלהם כלפי הסכם והתהליך: בקיצון האחד, זוגות שמגדירים את עצמם "זורמים", מתמחרים סיכונים וחוסר וודאות, מנסים לחסוך בהוצאות ומתמודדים כמעט בנונשלאנטיות עם כל הכרוך בעסקה. בקיצון השני זוגות שמתייחסים ברצינות תהומית לכל סעיף והתחייבות, כל מכתב ופעולה טעונים אצלם בדיקה והסבר, וכל שינוי נחווה אצלם כקטסטרופה פוטנציאלית.
הזוג שייצגתי היה מהסוג השני, ובמקרה הזה טוב שכך. בפגישה המקדימה, ציינתי בפני הזוג את האפשרות לערוך שמאות מקדימה ובדק בית. הם כבר היו ערוכים לזה. אחרי שהשלמתי את הבדיקות המשפטיות המקדמיות, המומחים שלהם ביקרו בדירה. בדק הבית איתר נזילות שסוכם שיתוקנו ע"י המוכרת עד המסירה. השמאי ערך ביקור בנכס והיה אמור למסור להם את חוות הדעת עד הפגישה השנייה שקבעתי איתם, אבל הוא התעכב עם חוות הדעת והפגישה התחילה בלעדיה.
כשרוכשים דירה מיד שנייה, בניגוד לרכישה מקבלן, לא חותמים על שרטוטים שמזהים את הדירה. לכן, כמו שאני עושה תמיד ברכישת דירה מיד שנייה – עברתי עם הזוג על השרטוטים מתיק הבית המשותף. בתוך מספר דקות התגלתה אי התאמה לא מהותית. לאחר כחצי שעה כשהגיעה חוות הדעת של השמאי, צוינה בה אי ההתאמה וגם עלות התיקון שלה.
אחרי שביררתי עם הלקוחות את אופן הצגת הדירה למרשיי, הרגעתי אותם והסברתי להם באריכות את כל האפשרויות והסיכונים – התקשרתי לעוה"ד של המוכרת והסברתי לו את מצב הדברים. לאחר שבדק עם המוכרת, עוה"ד חזר אלי ולאחר דין ודברים קצר מחיר העסקה הופחת לאחר שהתרשמתי שלא היה ניסיון מצד המוכרת להסתיר את העניין. הלקוחות, למרות שהיו מהסוג הלקוחות השני שתיארתי, "זרמו" עם ההפחתה במחיר ש"כיסתה" להם את עלות הבדיקות (ויותר מכך) וכך נקבע מועד לחתימה על הסכם מכר.
הכותב, עו"ד אביב גלמן, עוסק במקרקעין - רכישה ומכירה של דירות מגורים, בעל ניסיון רב בכל הקשור בהעברה בין-דורית של נכסים משפחתיים, ומוסמך משרד המשפטים לעריכת ייפוי כח מתמשך, מסמך הבעת רצון ומסמך הנחיות מקדימות.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.