איפה לתבוע מזונות ילדים בבית המשפט או בבית הדין?-יו"ד אליאב ביטון

מזונות ילדים הינם חיוב לאורך שנים , פעמים רבות מרגיש הצד החייב כי הנו משלם סכומים גבוהים מדי לעלות האמתית של הילדים.
במאמר זה אסקור בקצרה הבדל אחד בגישת חיוב המזונות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.
הדעה הרווחת בקרב  נשים הינה כי בתי המשפט מטיבים עם האישה, רואים את מעגל הוצאות הילדים בראייה רחבה יותר ומנגד בית הדין הרבני  "חס"  על האב וגם שמחייבו, מחייבו רק בגין ההוצאות הבסיסיות  ולכן סכום המזונות בבית הדין הרבני הנו נמוך משמעותית ממזונות הנפסקים בבית המשפט.
מקור החיוב
מזונות הילדים במדינת ישראל בין יהודים  נפסקים בהתאם לדין העברי   ולכן חובת המזונות הינה בהתאם לדין העברי בין בבית המשפט ובין בבית הדין הרבני.
אולם, קיימות גישות שונות בפרשנות הדין העברי בדין זה.
בעוד גישת בית המשפט הינה כי סכום מזונות לילד  (ממוצע) הנו  בסך 1,400-1,700 ₪ לילד לא כולל מדור הרי שבבית הדין עלות המזונות לילד הינה עד 1,200 ₪. 
הבדל נוסף, האם זמני שהות רחבים של האב עם הילדים או משמורת משותפת  תפחית מסך המזונות או שעדיין יעמדו באותו הסכום למרות שהיית האב עם ילדיו?
האם הכנסות ההורים ככל ויש פערי השתכרות יפחיתו או יעלו  את חיוב המזונות?
בהתאם להלכת העליון   בהתקיים משמורת משותפת בין ההורים והכנסות ההורים שוות הרי שלא תחול על האב חובת תשלום מזונות בגין ילדים מגיל שש ועד חמש עשרה.
מנגד, בית הדין הרבני   דוחה פסק דין זה וקובע בתוקף כי חובת המזונות אף אחרי גיל שש הינה חובת האב , ואף שהאב חולק עם ילדיו זמני שהות שווים עם האם לא יבוטלו המזונות.
יש לציין , כי פסק דין זה אינו מחייב את כל ההרכבים בבית הדין הרבני  אולם הנו הרוח הנושבת בבית הדין הרבני.
לסיכום: אין לקבוע מסמרות בדבר ערכאה שעדיפה על ערכאה אחרת וכל סוגיה במזונות ילדים תיבחן בעיניים מקצועיות באיזו ערכאה ראוי שתידון.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.