עסקה בירושה עתידית-עו"ד אליאב ביטון

סעיף 8(א) לחוק הירושה, התשכ"ה -1965 אוסר לעשות עסקאות עם המוריש, כגון שהמוריש מתחייב לרשום צוואה לטובת הנהנה ומנגד הנהנה מתחייב ליתן למוריש מקום מגורים יחד עמו עד לסוף חייו.
מנגד ,עסקאות בין היורשים על עיזבון דהיינו ירושה עתידית לעת שתגיע אין בחוק הוראה שאוסרת.
המחוקק אסר עסקאות שהינם עסקאות בירושה בהם נפגע החופש של המצווה ובעסקה כזו קושר את עצמו לצוואה מסויימת, מה שאין כן כאשר היורשים עורכים עסקה ביניהם על העיזבון בעת בה יגיע לכל אחד בהתאם לירושה על פי דין או צוואה הרי שעסקאות אלו אינן נופלות במונח עסקאות בירושה לפי סעיף 8(א) לחוק ולכן הינם מותרות.
לדוגמא , שני אחים שיודעים שהמוריש עתיד ליתן את הירושה לא בחלקים שווים או ליורש אחד בלבד, רשאים לעשות ביניהם עסקה לחלוקת הירושה העתידית.
בפסק דין סנוב נקבע כי עריכת עסקה עתידית ביון יורשים הינה מותרת ואין כל הוראה בחוק האוסרת.
ההבחנה  בין עסקה בעיזבון לבין עסקה בירושה פעמים שהיא תלוייה במהות ההסכם ופעמים בתוצאות  של ההסכם אף שאין כל הוראות נורמטיביות לעסקה בירושה וייתכן שלא יהא הבדל בתוצאה.
בעניין ברדיגו בו נידונו שתי הסכמים  נקבע כי ההסכם השני הנו בר תוקף לעומת ההסכם הראשון שהנו נופל לאיסור שבסעיף 8(א) לחוק הירושה.
 בעניין שטרנשיין נקבע, כי מהות ההסכם תיקבע בהתאם לנוסח ההתחייבות והנסיבות האופפות את עריכת ההסם וכן התנהגות המנוח מיום החתימה ועד לאחר מותו.
עריכת ההסכם אינה צריכה אישור בבית המשפט, בהסכם דנו ראוי לאשרו בבית המשפט ולהפקיד את ההסכם יחד עם הצוואה אצל רשם הירושות.
חשוב לזכור! שכל עסקא כזו כוחה יפה רק בתנאי שהמוריש יוריש בסופו של יום לאחד מצדדי העסקא, ככל והמוריש ישנה צוואתו הרי שאין כל תוקף לעסקא זו ואפילו אם הצדדים הינם היורשים לפי חוק או בצוואה מוקדמת שכן סעיף 35 לחוק קובע את חופש הציווי של המצווה לשנות או לבטל את הצוואה או חלקה  ואסור להתנות על סעיף זה.

הכותב הנו עורך דין וטוען רבני העוסק בדיני משפחה וירושה , אין לראות בכתוב חוות דעת או המלצה כלשהיא ללא קבלת ייעוץ פרטני.