כל אחד מאיתנו אוהב את קרוביו ומעוניין בשלומם ובטובתם. לעיתים, כאשר ההורים מזדקנים, חולים ונחלשים, פיזית ומנטלית, נפתח פתח לתופעות חמורות של ניצול הקשישים על ידי גורמים שונים.
ניצול כלכלי מוגדר כשימוש לא חוקי ולא הוגן בכספו ובמשאביו של הזקן. אחד הקשיים לזיהוי הניצול הוא בהעברת הקו: מתי נאמר שהקשיש עושה ברכושו כרצונו, ומתי נעריך שנפל קורבן לניצול, מחוסר הבנה, ירידה קוגניטיבית, בגלל לחצים והשפעה בלתי הוגנת או שילוב שלהם?
קושי נוסף הנו, שלעיתים קרובות המנצל הנו אדם קרוב לקשיש, אפילו ובעיקר קרובי משפחה מקרבה ראשונה, או מטפל שנמצא עם הקשיש בקשר יומיומי. הקרובים האחרים, רשויות הרווחה אינם מודעים למתרחש או נבלמים ע"י הגורם המנצל, שמבודד את הקשיש ומסתיר את מעשיו.
במקרה שהגיע לטיפולי, פנה אלי אדם המתגורר בחו"ל, שנודע לו לתדהמתו כי אחיו החתים את אמו על מסמכים להעברת כל רכושה – דירת מגוריה וזכויות במגרש - לידי האח.
הפונה סיפר לי, שאמם אובחנה כסובלת מדמנציה כחמש שנים קודם לכן, ואינו מאמין שהבינה או הסכימה לנישול בנה. הפונה סיפר, שהגיע לישראל לבית אמו, אולם אמו סירבה לפתוח לו את הדלת ומעבר לדלת אמרה שאסור לה לפתוח! פניותיו לשירותי הרווחה לא נענו.
הגשתי עבור הפונה תביעה לבית משפט לענייני משפחה, עם בקשה לעיקול הנכסים שהועברו, כדי למנוע מכירתם הלאה, עד לבירור המשפטי. בנוסף, הגשתי בקשה למנות לאם אפוטרופוס חיצוני. לבקשתי, בית המשפט מינה מומחה רפואי, שבדק את המסמכים הרפואיים של האם, וקבע כי אכן בעת שנחתמו המסמכים – לא היתה מסוגלת להבין את משמעות חתימתה.
זימנתי לחקירה את עורך הדין שהחתים את האם על המסמכים. לאחר חקירה מאומצת הוא הודה, כי אילו היה מודע למצבה הרפואי, לא היה מחתים אותה. בחקירה התגלו כל מיני סתירות בנוגע לתהליך החתימה, שלא היה תקין כלל וכלל.
לבסוף, בית המשפט קיבל את התביעה והורה על השבת המצב לקדמותו – החזרת הנכסים לידי האם.
ניהול משפט כזה אורך מספר שנים ומצריך משאבים כספיים ורגשיים משמעותיים. השאלה הנשאלת היא, האם ניתן לזהות מראש מצבי סיכון של קשישים ולהתגונן מפניהם? וכיצד ניתן לעשות זאת?
הצעד הראשון המומלץ הנו: מודעות, מעורבות ותשומת לב. לעיתים קשה לילדים לקבל את הזדקנות ההורה, והם אינם מפנימים שהוריהם הפכו חלשים וזקוקים לעזרה.
מומלץ לשוחח עם ההורים, לברר עמם: האם ערכתם צוואה? ייפוי כוח רפואי? ייפוי כוח מתמשך? הכינו "קלסר החיים" ובו מסמכים חשובים. היו מעורבים.
פעולות המעוררות חשש לניצול כלכלי יכולות להיות: תנועות חריגות בחשבון הבנק של הקשיש; החתמת הקשיש על מסמכים או ייפוי כוח תוך כדי איום או הפעלת לחץ; תרומה פתאומית של כסף; מכירת נכס או שינוי בעלות על דירת הקשיש, לעיתים ללא שינוי במקום מגוריו.
כאשר אחד הילדים מבודד את ההורה ומונע קשר בין ההורה לבין יתר הילדים - אין להשלים עם מצב כזה, הן מבחינה רגשית ומשפחתית והן כתמרור אדום למצבי ניצול.
לעיתים הקשיש מתבייש לספר לילדיו על עסקה מפוקפקת או מסמך שחתם ולא ברור לו מהו, או שאינו זוכר או מבין. מוטב להיות מעורבים ולקיים עם ההורים תקשורת פתוחה ללא שיפוטיות. לרוב, ניתן להשיב את הגלגל לאחור.
לאחרונה נכנס לתוקף כלי משפטי חדש, שהנו: ייפוי כוח מתמשך. באמצעותו יכול האדם לתת הוראות מראש, מי ידאג לו וכיצד, במקרה שלא יהיה כשיר לקבלת החלטות, בגלל מחלה או דמנציה.
את ייפוי הכוח המתמשך יש לערוך כשהאדם כשיר ומבין, לא להמתין עד שיהיה מאוחר מדי. השיח והפגישות המקדימות בטרם החתימה על ייפוי הכוח הם הזדמנות מצוינת לשוחח עם ההורים על הנושאים הלא נעימים, לתאם ציפיות והעיקר: להביע רגשות, לקבל החלטות, לתת הוראות ולשמור על יקירינו בטרם יהיה מאוחר!
האמור במאמר הנו כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי ספציפי לפי נסיבות המקרה.
לקבלת ייעוץ או פרטים נוספים בנוגע לנושאים במאמר, ניתן לפנות לעו"ד עינת ניימן.