התנגדות לבניה-עו"ד שוש ריבר

כידוע, הליך התכנון בנוי ממספר שלבים. ראשיתו, בשלב הכנת התכנית, במהלכו מתגבש הרעיון לתכנית. מטרותיה של התכנית מתגבשות אף הן, ונקבעים הסדרים פרטניים. בהמשך, מגיע שלב הפקדת התכנית. עתה ניתנת לציבור אפשרות להגיש התנגדויות. לאחר שמיעת ההתנגדויות ניתן אישור לתכנית, כפי שהיא, או לאחר תיקונים, מה שמכונה "היתר בתנאים", ולעיתים, התכנית נדחית. במאמר זה נבחן, למה הכוונה במונח "התנגדות לתכנית" או הזמנה להגשת התנגדויות.

יזם מכין תכניות לבנית בתי מגורים ומגיש אותן לוועדה לתכון ובניה ברשות המוניציפלית הרלוונטית. אם לאחר דיונים רבים, הוועדה מאשרת את התכניות, והתכנית הופקדה, קיימת אפשרות חוקית לתושבים להביע התנגדות מנומקת לתכנית ולהשלכותיה. ההתנגדות אפשרית לגבי תכניות מתאר מחוזיות, מקומיות או תכנית מפורטת בלבד. הגורמים המתנגדים רואים כמה צעדים קדימה על פגיעה בנושאי איכות הסביבה, צפיפות אוכלוסין, בעיות תחבורה ועוד. 

מעת שהתכנית מופקדת, על הועדה לפרסם את פרטיה, כדי שכל מי שעלול להיפגע ממנה יוכל להגיש את התנגדותו. הועדה איננה רשאית לדון בתכנית אם זו לא פורסמה. ידוע, כי ההשלכות הנובעות מהפקדת תכנית יכולות להשפיע מאד במישור התכנוני, ומטבע הדברים הן משפיעות גם במישור הכלכלי. השפעה של תכנית מופקדת יכולה להשפיע על שווי השוק להעלותו או להפחיתו.

תנופת הבניה לא תמיד מתחשבת בדיירי השכונה או האזורים הסמוכים לאתר הבניה המתוכנן, ודיירים רבים מבקשים להתנגד לשינוי המוצע, אם מחמת שהשינוי עלול לפגוע בערך נכסיהם, באופי השכונה או באיכות חייהם, ו/או מכל טעם אחר. 

במסמך ההתנגדות, מפרט מגיש הבקשה את הסיבות להגשת ההתנגדות ואת הקשר שלו לתכנית המבוקשת. לדוגמה, אדם הגר בשכונה צפופה, אישור המבנה החדש והקמתו יוסיפו עוד עשרות משפחות לשכונה כשלכל אחת יש לפחות שתי מכוניות. אין אפשרות פיזית להרחיב או להוסיף דרכי גישה לשכונה ולכן כל התנועה תיעצר ויהיה קושי רב לצאת ולהיכנס מהשכונה בכל שעות היום. טעמים נוספים יכולים להיות, הסתרת נוף, פגיעה בפרטיות ועוד.


המתנגד יכול להציע חלופה או רעיון תכנוני שישפר את הנגישות או להגיש התנגדות בלבד. הוא יכול לצרף חוות דעת של מומחים, תכניות חלופיות. בדרך זו נתפס הציבור כמי שלוקח חלק בגיבוש התכנית. אם מדובר בפגיעה בציבור רחב, טוב יעשה מגיש ההתנגדות אם יצרף אליו מתנגדים נוספים הגרים בסמוך אליו, באופן זה יווצר לחץ ציבורי גדול על היזם ועל הרשות המוניציפלית. כאשר יש מתנגדים רבים, יש לועדה סמכות למנות "חוקר התנגדויות" שיוכל לשמוע מתנגדים רבים, ולאחר מכן לתת את המלצתו. בתכנית שיש לה השפעה על ציבור רחב, כאמור, רצוי לבצע תהליך המכונה "שיתוף הציבור", כלומר, פרסום לקבלת הערות והסתייגויות, בדרכים שונות. אלא שהליך זה איננו מקובל, הגם שהוא נחשב כהליך רצוי ונכון מבחינה ציבורית. 

ראו לדוגמה את ההתנגדות העצומה לבניה בהוד השרון, שם הוגשו כבר כ – 2000 התנגדויות, מתנהל מאבק ציבורי רציני מאד בתכנית ששמה "הולילנד הוד השרון 2050". 
ההתנגדות מוגשת, לפי העניין, לועדה המקומית או המחוזית. לאחר חלוף המועד לקבלת התנגדויות, דנה הועדה הרלוונטית בתכנית והיא אמורה לקחת בגדר שיקוליה גם את נימוקי ההתנגדויות המובאות בפניה. לעיתים היא מזמינה את המתנגדים להשתתף בדיון, ולעיתים היא דנה בתכנית בלא נוכחותם הפיזית. 

בדיון אמורים לדון בכל ההתנגדויות באופן ענייני. בתום הישיבה מחליטים חברי הוועדה האם לקבל את ההתנגדויות כולן או חלק מהן, האם לבקש מהיזם לבצע שינויים ספציפיים בתכניות או לדחות את כולן ולאשר את הפרויקט.

מתנגד שרואה עצמו נפגע מההליך, יכול להגיש ערר לוועדת ערר, או לפנות לבית המשפט בשאלות משפטיות במסגרת עתירה מנהלית. 

כדאי לדעת, כי גם לאחר שתוכנית מופקדת ניתן לקבל היתר לצורך שימושים המנוגדים לתכנית המופקדת. אולם אלה יינתנו במשורה ולתקופה קצרה, כדי שלא יפגעו בתוקף התכנית המופקדת כאשר זו תקבל תוקף.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.