כנסת ישראל העבירה בחודש יולי 2016, את החוק להסדר התדיינות במשפחה המכונה " חוק גישור חובה", המחייב צדדים המעוניינים:- להתגרש, לתבוע מזונות, לרבות מזונות זמניים, וסכסוכי משפחה נוספים לפנות תחילה ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הדתיים.
החוק חוקק בהוראת שעה ותוקפו עד תום שלוש שנים מיום התחילה. משמע החוק תקף לעד שלש שנים וזאת כדי לבחון יישומו והאפקטיביות שלו.
מטרתו של החוק כפי שנקבע בחוק עצמו- "מטרתו של חוק זה ל
סייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.
הגשת תובענה -בעניין של סכסוך משפחתי" –תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם.
ההליך המשפטי יחל בהגשת
בקשה ליישוב סכסוך ולא יוגשו כתבי טענות מפורטים.
ההליך המשפטי מתחיל ביחידת הסיוע כהליך
מהו"ת, (מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), במטרה שהצדדים יגיעו להסכם ביניהם בסכסוך. הצדדים יתייצבו בעצמם
לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם; כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה אלא אם הוארכו ב-15 ימים או הצדדים המשיכו בהליך גישור בהסכמה.
עורכי דין המייצגים את הצדדים לא יכולים להיות נוכחים במפגשי מהו"ת אך רשאים להיות נוכחים ולייצג בהליך הגישור אם המשיכו הצדדים להליך גישור.
רק בני זוג שערכו לפחות ארבע פגישות מהו"ת, גישור כפוי על פי החוק, ולא הצליחו להגיע להבנות ביניהם, יוכלו לפנות לבית המשפט או לבית הדין הדתי המוסמך בתביעה, תוך 15 ימים מסיום הליך המהו"ת.
לפי החוק תינתן
עדיפות לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לבחור את הערכאה שאליה תוגש התביעה, לבתי הדין הדתיים, בהתאם לדת המדיינים (רבני, שרעי, דרוזי או השייך לעדה דתית נוצרית) או לבתי המשפט לענייני משפחה.
הגשת בקשה ליישוב סכסוך ותחולת החוק תהא על העניינים הבאים:-
"תובענה" – (1) ענייני נישואין וגירושין; לרבות התרת נישואין-מקרים מיוחדים.
(2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג
ולמעט תובענה בענייני ירושה;
(3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד;(קטין מתחת לגיל 18 שנים.)
(4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962,
למעט תובענה
לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;
(5) אבהות או אימהות לגבי ילדה או ילד.
החוק החדש לא יחול בעניינים הבאים:-
בקשה לאישור הסכם בין צדדים,
ערעור ובקשת רשות ערעור;
תובענות בענייני ירושה,
אלימות במשפחה, (מניעת הטרדה וצווי הרחקה),
תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;
בקשה לסעד דחוף בעניין נקבע לפי סעיף 5, לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ; צד
לבקשה לישוב סכסוך, יכול להגיש בכל עת לבית המשפט המוסמך. בקשה לסעד זמני תיערך בצורה קצרה
ותמציתית ו
תכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה; הערכאה השיפוטית תדון בסעד
הזמני בלבד;
ערכאה שיפוטית לא תיתן צו לסעד זמני בעניין שבו ניתן קודם לכן סעד כאמור על ידי ערכאה שיפוטית אחרת
ולא תדון בשאלת הסמכות לדון בתובענה; צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן
החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי
בי-דין.
אין בדיון בסעד דחוף או זמני או במתן סעד כאמור כדי לקבוע בשאלת הסמכות לדון בתובענה.
צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפטי בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב
סכסוך, אם בשנה שקדמה להגשת התובענה
הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, ובלבד
שחלפו התקופות כאמור.
הצדדים יזומנו לפגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ויתקיימו 4 פגישות גישור חובה, בהליך המהו"ת, ואז יוכל כל צד
להחליט אם הוא רוצה לפנות לגישור אם לאו.
בהליך המהו"ת, יוכלו הצדדים להסתייע בעובדות סוציאליות מיחידת הסיוע. במהלך פגישות המהו"ת, יינתן לצדדים מידע על ההשלכות (משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות) של ניהול הליכים משפטיים בנוגע לסכסוך ועל ילדיהם. בנוסף יימסר לצדדים מידע על דרכים אחרות ייעוץ ליישב סכסוכים בהסכמה ובדרכי שלום ועל דרכים להתמודדות עם השלכותיו וביניהם:- גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי.
הרעיון והמטרה הינם כי אנשי המקצוע ביחידת הסיוע, עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים ככל שיידרשו, יעריכו יחד עם הצדדים את צורכיהם ינסו לסייע להם לבחון דרכים ושירותים בעניינים הנוגעים אליהם, שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך ורצונותיהם, ולעניין הילדים, גם את טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם של הילדים.
בין היתר, ובתחילה, ינסו אנשי המקצוע לסייע בידי הצדדים לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות ילדים או החזקת ילדים, משמורת וסדרי שהות לתקופת הביניים עד גיבוש הסדר קבוע כלומר הסכם גירושין כולל. הסדרים זמניים אלו יכול ויגובשו ביחידת הסיוע או ביחד עם גורם חיצוני אליו יופנו הצדדים להמשך התהליך.
בתוך 10 ימים מתום פגישות המהו"ת מחויבים הצדדים להודיע האם ברצונם להמשיך ולנסות ליישב את הסכסוך מחוץ לערכאות השיפוטיות.
רק לאחר חלוף מועדים אלה יוכלו הצדדים להגיש תובענותיהם לערכאות המוסמכות. אם צד לא הגיש תובענה כלשהיא לערכאות המוסמכות, רשאי הצד השני להגיש כל תובענה אחרת כנגדו בערכאה המוסמכת.
אם הצדדים בתום תקופת פגישות המהו"ת (45 ימים או 60 ימים אם הוארכה התקופה), והצדדים לא קבעו הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, רשאים הם להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת לפי דין.
רק במקרים של אלימות במשפחה, סעד זמני, עיכוב יציאה מהארץ, מניעת הברחת רכוש, תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים),
או במקרים שאינם מתאימים לישוב הסכסוך תהיה פתוחה דלתה של הערכאה השיפוטית לניהול הליך שיפוט מבלי להידרש לפגישות המהו"ת.
במידה ואחד מהצדדים או שניהם אינם מסכימים להמשיך לאחר פגישות המהו"ת, בהליך גישור לישוב הסכסוך ביניהם, ניתן יהא להמשיך
בהליכים בערכאה השיפוטית, בהתאם למועדים כאמור המפורטים בחוק.
במקרים בהם הצדדים לא הצליחו להסכים על הסדרים זמניים למזונות או בעניין משמורת והחזקת הילדים יוכלו הצדדים לפנות לערכאות השיפוטיות.
אחת לשנה,החל מיולי 2017,ימסור שר המשפטים לכנסת (לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת) דווח על מספר התובענות
שהוגשו לפי הוראת השעה, בבתי משפט ובבתי דין דתיים. שר הרווחה והשירותים החברתיים, ימסור דווח כאמור על מספר הבקשות ליישוב סכסוך ופגישות המהו"ת שהתקיימו ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט וליד בתי הדין הדתיים, ומספר
הבקשות ליישוב סכסוך שהסתיימו בהסכמה ביחידות הסיוע.
יתרונות החוק-חוסך לצדדים כספים לייצוג משפטי ואגרות בתי המשפט בסכסוך. יכול להביא לפתרון מהיר ויעיל של הסכסוך, תוך פגיעה רגשית מינימלית בצדדים ובילדיהם הקטינים שכן יבינו את התהליך ודרישותיו על היבטיו.
חסרונות החוק -לא פתר את סוגיית מרוץ הסמכויות אלא אף השאיר אותה וחיזק אותה לעמדה שמגיש הבקשה לגישור יזכה לעדיפות בפני איזו ערכאה יגיש את תובענותיו אם לא יגיעו הצדדים להסכמות בהליך הגישור בכפיה על פי החוק.
החוק חוקק בהוראת שעה והינו זמני ויבחן בתקופה של עד שלש שנים.
יאלץ את משרד המשפטים להגדיל את מצבת יחידת הסיוע-עובדים סוציאליים ועורכי דין ויגדיל את הוצאות המדינה בשל כך.
במידה ולא תהא הגדלה משמעותית במצוות יחידת הסיוע יהיו סרבולים ועיכובים רבים בטיפול בתיק.
בשורה התחתונה, יש לעקוב אחר יישום החוק והאפקטיביות שלו ואז תבחן יעילותו והאם השיג את המטרות והיעדים אותן הציב המחוקק בהוראת השעה. עמדת הכותב הינה שהוראת השעה הינה חקיקה סוציאלית באופייה, שתבחן במבחן המציאות, חקיקה המציבה לה כמטרה את טובת הילדים הקטינים וחסכון כספי, רגשי משמעותי לצדדים לסכסוך.
לאחרונה נדרש בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, השופטת אילת גולן-תבורי, לדון בעדיפות שניתנה בחוק למגיש הבקשה לישוב סכסוך במשפחה ובמועדים הקבועים בחוק. כבוד השופטת גולן -תבורי, קבעה כי לבן זוג שפתח בהליך ליישוב סכסוך במשפחה יש לפחות 60 יום להגיש תביעה לערכאות השיפוטיות ובפרק זמן זה לצד השני אין אפשרות לתבוע.
עוד נקבע, כי מטרתו המרכזית של החוק היא להקל על בני זוג הנקלעים למשבר ולמנוע מהם את הצורך "לרוץ" ולהגיש תביעות. לדברי השופטת, המחוקק ביקש לגרום לבני הזוג לנסות קודם כל לפתור את הסכסוך בדרך של הידברות, זאת בטרם הגשת כתבי תביעה שעלולים לפגוע ואף למנוע שיח עתידי.
הכותב הינו מומחה בדיני אישות מזה 22 שנים, לרבות בענייני צוואות וירושות והתנגדויות להן בבתי המשפט.
לייעוץ ניתן לפנות ליצחק אברמוב, חן, עוה"ד.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.