לפני כשלושה חודשים ביקר במשרדי בחור כבן 30, המחזיק בבעלותו דירה בת 5 חדרים שרכש לפני כשנתיים. חיוור ומבוהל החל לספר כי השכיר את הדירה לאנשים שנראו לו אמינים ואף שילמו את דמי השכירות במזומן שישה חודשים למפרע.
אחת הטעויות האקוטיות בהן נקט הלקוח היא שהאנשים שהתקשרו אתו בפועל ושילמו לו את דמי השכירות, הם לא אותו השוכר שהתקשר בחוזה עצמו. כך שלמעשה, מי שחתם על חוזה השכירות היה "קוף" אשר מאחוריו עמדו מי שבפועל עשו שימוש בדירה.
לדבריו, לא חשד בדבר, הגם שהמזומנים ה"מבריקים" סימאו את עיניו עד כי חשב לתומו, כי כל עוד השוכרים משלמים את דמי השכירות, אזי הוא יכול "לישון בשקט". כעבור חצי שנה כאשר הגיע מועד תשלום דמי השכירות הנוספים, ביקשו ה"שוכרים" לקיים את הפגישות במקומות ניטרליים, בסמטאות חשוכות, בשעות לילה מאוחרת ותוך החלפת מספרי הטלפון לסירוגין. ההתנהלות שהזכירה לא במעט סצנות מסרטיו של פרנסיס פורד קופולה, העלתה בו חשד מסוים, אבל המזומנים, אחחחח המזומנים, אלה הסירו את כל דאגותיו.
לאחר כשנה, התקשרו אליו ממשטרת ישראל ודיווחו לו כי דירתו נפרצה מכוח צו שיפוטי וזאת במסגרת חקירה לחשד של התנהלות מעבדת סמים בדירתו. יובהר כי החָשד היה מופנה כלפי השוכרים ולא כלפי בעל הדירה ולמרות פריצת המשטרה לדירה, השוכרים שבו להתגורר בה לאחר יומיים בלבד ולבעל הדירה לא הייתה כל אפשרות לפנות את השוכרים.
הסיבה המשפטית נעוצה בכך שמדובר בחשדות, ובטרם הורשעו השוכרים, אין עילה מוצדקת לבצע את הפינוי. הדרך החוקית לצורך פינוים של השוכרים במקרה זה, הייתה התמקדות בעוולות האזרחיות וההפרות החוזיות המעניקות את סעד הפינוי.
למרות תשלום דמי השכירות בזמן, הפרו השוכרים סעיפים מסוימים בהסכם השכירות ואפשרו לי להגיש תביעה לפינוי מושכר כאשר את פסק הדין אכפנו באמצעות קבלן הוצאה לפועל מורשה אשר הסתייע במשטרת ישראל.
הלקוח קיבל לידיו את מפתחות הדירה תוך כחודשיים כשהיא ריקה מכל אדם וחפץ. בשל מורכבותו של הליך הפינוי, והצעדים המשמעותיים שיש לבצע בגינו, יש לפנות לעורך דין הבקיא בכללי החוק, והמקפיד על מסגרת זמנים מדויקת.
הכתבה פורסמה במקומון "גל גפן".
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.