עובד הודיע למעסיקו על התפטרותו ממקום העבודה לאחר תקופת העסקה ארוכה. כעבור זמן מה ומסיבות כאלה ואחרות העובד התחרט, והודיע למעסיקו כי הוא חוזר בו מהודעת ההתפטרות. האם הדבר אפשרי בכלל? מה על המעסיק לעשות במקרה של חזרה מהתפטרות?
על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, הכלל במקרה כזה הינו כי משהתפטר העובד, הוא אינו יכול לחזור בו. וההיפך: כך גם במקרה של פיטורים. ללא הסכמת מעסיקו וכך גם במקרה של פיטורים.
לפיכך, משהודיע העובד על התפטרותו, התפטרותו נכנסת לתוקף מרגע מסירתה למעסיק, וסיום עבודה בפועל- בתום תקופת ההודעה המוקדמת.
במידה והעובד חוזר בו מכוונת התפטרותו, אזי הוא איננו יכול לעשות זאת ללא הסכמת מעסיקו. כלומר, ברצותו, יוכל המעסיק לקבלו בחזרה, וברצותו רשאי המעסיק לסרב לקבלו לעבודה.
ואולם, לכלל זה יש חריג, והוא: במידה והודעת ההתפטרות נמסרה על ידי העובד כשהוא היה שרוי בעידנא דריתחא, כלומר, בעת כעס, והוא חזר בו מהודעת התפטרותו תוך זמן סביר – אזי העובד זכאי לחזור בו.
בית הדין לעבודה פסק לא אחת כי: "כל אימת שנאמרים דברים בשעה קשה של רוגז, ללא שהות לשיקול דעת ולמחשבה תחילה, יהא האומר נתפס על דברו, ויוציאו מסקנות חייבות מהדברים."
משכך, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, ולראות אם אמנם התכוון האומר דברי פיטורים או התפטרות גם לתוצאה המתבקשת מהדברים שנאמרו, היינו לידי סיים היחסים.
כשהדברים נכתבים או נאמרים בתנאים רגילים, אין מקום לפקפוק שאכן הכותב או האומר התכוון לתוצאה המתבקשת, אולם משנאמרים דברים בעידנא דריתחא יש לבחון את הנסיבות כולן, כדי לרדת לסוף דעתו של האומר, ולראות האם באמת ובתמים התכוון לדברים שאמר, וביקש להביא לסיים את היחסים.
כלומר, בתי הדין לעבודה בארץ מכירים במציאות האנושית בה אנו חיים, ומקבלים את טבע האדם וחולשותיו, באופן לפיו עובדים שנמצאים במצב טעון רגשי, ולרבות בתוך ריב אמוציונאלי במיוחד עם המעסיק, עלולים לעתים להודיע למעסיק על התפטרותם לכאורה, אך זאת מתוך כעס בלבד ומבלי שבאמת התכוונו לכך.
בתי הדין מאפשרים לאותם עובדים לחזור בהם, מבלי שהמעסיק יוכל לתפוס אותם במילתם, ובלבד שהחזרה נעשתה תוך זמן סביר ממועד ההתפטרות כביכול.
לפיכך, יש לבדוק את נסיבות כל מקרה לגופו, ולבחון האם הדברים אכן נאמרו מתוך כעס בלבד ותו לא, או שמא הייתה כוונה רצינית ואמיתית מאחוריהם.
במידה והסתבר כי העובד מסר את הודעת התפטרותו אך ורק מתוך כעס וזעם זמני בלבד, וזאת ללא כוונה אמיתית ושקולה להתפטר, אזי העובד רשאי לחזור בו ובלבד שחזרתו תיעשה תוך זמן סביר לאחר הודעת ההתפטרות.
במידה והמעסיק מסכים לקבלו בחזרה, אזי חוזרת ההתקשרות המקורית לתוקפה.
לעומת זאת, במידה והמעסיק מסרב לקבל את חזרת העובד מהתפטרותו, הרי שאז המדובר בפיטורים לכל דבר ועניין, וזאת כפי שנקבע במסגרת הליך ע"ע 184/03 עין בר מפעלי אפיה בעינת בע"מ נ' דוד יוסף.
כעת נשאלת השאלה, מהו אותו פרק זמן סביר במסגרתו יכול העובד לחזור בו מהתפטרותו?
ובכן, גם במקרה זה אין תשובה אחת כללית וחד משמעית, אלא תשובה שמשתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.
"מהו "זמן סביר" למסירת הודעה על חזרה מהתפטרות? התשובה משתנה ממקרה למקרה לפי נסיבותיו, והיא נגזרת מהחובה של שני הצדדים להסכם עבודה לנהוג בתום לב, ובכלל זה החובה לסלוח ולמחול על טעויות של הצד האחר.
כך משך הזמן שינתן לצדדים לחזור בהם מהודעה על ניתוק הקשר החוזי עשוי להיגזר ממשך קיומם של יחסי העבודה, ומטיב הקשר שהיה בין הצדדים לאורך תקופת ההעסקה, לרבות התרומה של העובד למקום העבודה, הנסיבות שהובילו למתן ההודעה.
זיכרו כי בכל מקרה יש לבדוק את הנסיבות המיוחדות לו ולכן רק באמצעות פניה לעורך דין וקבלת ייעוץ פרטני ניתן לקבל החלטות מושכלות ולנסות לשנות דברים.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.