על פי ההלכות סמכותו של מעביד לפטר עובד כפופה למגבלות שבחוק, לדוגמא – איסור פיטורי עובדת בהריון ללא אישור הממונה על חוק עבודת נשים; איסור פיטורים מחמת הפלייה כאמור בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד.
בשנים האחרונות הפסיק הוסיפה והטילה על מעסיקים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי את החובה ליידע מראש את העובד על פיטוריו, לנמק את הפיטורים ולקיים הליך שימוע שבמסגרתו יאפשרו לעובד להשמיע את טענותיו טרם מתקבלת החלטה בעניינו – החלטה שעשויה לפגוע בהעסקתו ולהביא לפיטוריו.
מעסיקים אשר אינם עורכים שימוע לעובדים טרם הפיטורים חשופים לתביעות משפטיות, שלעיתים הפיצוי הכספי אשר ניתן לעובד שפוטר ללא שימוע הינו בין משכורת אחת ועד 12 משכורות.
להלן בקצרה כמה נקודות לביצוע הליך שימוע כדין:
- שליחת מכתב לעובד ובו פירוט הנימוקים והטענות שבבסיס שקילת אפשרות פיטוריו;
- המכתב והחומר הרלבנטי יישלחו או יועמדו לרשות העובד, זמן סביר לפני קיום השימוע, על מנת ליתן לעובד להיערך לשימוע;
- בישיבת השימוע יש לשמוע את העובד "בלב פתוח ובנפש חפצה" ואת טענותיו בפתיחות ולא כדי לצאת לידי חובה;
- במהלך השימוע יש לערוך פרוטוקול ובו תרשומת מהלך השימוע;
- לאחר השימוע על מקבל ההחלטה האם לפטר את העובד לשקול את כלל החומר שבפניו, ובמידה והוחלט לפטר את העובד, על ההחלטה להיות בכתב ומנומקת.