תארו לעצמכם תמונה, שבו מישהו נוטל את הזכות הכי בסיסית בחייכם שניתנה לכם עוד בעת יציאתכם לאויר העולם- הזכות לחירות ולחופש, עד כדי מצב של שבי מנטלי ופיזי כאחד לחיות את חייכם כאוות נפשכם וללא כל דוחק ומגבלה.
עפ"י מדגם בתי הדין הרבניים, כיום בישראל ישנן כלמעלה מ-250 מסורבות גט מה שאוטומטית הופך אותן לנשים עגונות לפי הגדרה.
מהי אישה עגונה? עגונה היא אישה שבעלה עזב אותה או שהוא נעדר, או שאי אפשר לאתרו וכן לא ניתן לקיים תהליך של גירושין.
מסורבת גט- זו אישה שבעלה מסרב לתת לה גט.
מצב שלישי של עגינות הוא כאשר הבעל נפטר מבלי להותיר אחריו ילדים. במצב זה אמור אחיו של הבעל לייבם את האלמנה, כלומר להינשא לה, או לוותר על הנישואין בטקס הנקרא "חליצה".
שתי קבוצות הנשים האלו מוגדרות כעגונות בדומה לעוגן אשר קשור בברזל לנקשר אליו, מונע ממנו תזוזה וקבוע, כך גם חייהן של הנשים העגונות אשר אינן יכולות לפתוח דף חדש בחייהן ע"י בניית משפחה חדשה. מצב זה סוגר בפני הנשים העגונות את הדרך להמשך חייהן ע"י נישואין והקמת משפחה חדשה כאמור, מאחר וילדיה מגבר אחר יחשבו ממזרים עפ"י ההלכה היהודית ולדבר זה ישנה משמעות עצומה על חייהם ואף על חיי הדורות הבאים. לא כך הוא המצב עבור הגבר אשר נהנה ממעמד נעלה יותר בהלכה היהודית המאפשר לו להביא ילדים מאישה אחרת ופנויה, אף ללא נישואין, מאחר וילדים אלו מהאישה הפנויה, לא יחשבו לפי ההלכה כ"ממזרים". כתם הממזרות בהלכה הינו חמור מעין כמוהו שכן ממזר ו/או ממזרה אינם רשאים להינשא ליהודים ואינם משתייכים עוד לזרע ישראל. לא זו אף זו, הממזרות עוברת בירושה: צאצא שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב אף הוא לממזר וכך גם לעשרה הדורות הבאים.
ויאמר כי, ישנן כמה סיבות שיכולות לגרום לסירובו של הבעל לתת את הגט, והן לא בהכרח קשורות לאהבתו לאשתו או לרצונו להמשיך לחיות עימה. הסיבות יכולות להיות, שליטה, סחיטה, נקמה, קנאות, כל סיבה אחרת ומחלת נפש. כאמור הגט חייב להינתן על ידי הבעל ומרצונו החופשי. גט אשר ניתן מתוך כפייה, לבד ממקרים שבהם בית הדין חייב את הבעל בגט, אינו כשר ומכונה "גט מעושה".
במקרים בהם האישה משוכנעת שאין היא יכולה להמשיך ולחיות את חייה המשותפים עם בעלה ואילו הוא מסרב לתת גט, יש ביכולתה לפנות לבתי הדין הרבניים, אשר עפ"י חוק, להם הסמכות היחידה בישראל לטפל בענייני נישואין וגירושין ויש בכוחם לחייב את הבעל במתן גט לאשתו בעל כורחו. כמו כן, לבתי הדין הרבניים הסמכות להפעיל על הבעל סנקציות מנהליות כאשר החמורה שבהן היא מאסר.
ויודגש, כי גם לבתי הדין הרבניים אשר עושים זו ישנם קריטריונים ותנאים מסויימים המאפשרים פעולת חיוב שכזו על הבעל וגם הם אינם מוחלטים.
לסיכום יאמר, כי גם בימינו אנו, נותרה בעיית העגונות בעיניה וטרם נמצא לה פתרון שיתן מענה סופי אנושי ומוסרי כאחד לנשים אלו היסיר מעליהן את עול העגינות.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר