על השינויים הצפויים בהתדיינויות בסכסוכי משפחה

לפני חודשים אחדים עבר בכנסת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שמטרתו לעודד בני משפחה ליישב את הסכסוך המשפחתי בדרכים חלופיות להתדיינות המשפטית, בהסכמה ובדרכי שלום תוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובת הילדים. זאת, על ידי קביעת חובת השתתפות בהליך חלופי מקדים ביחידות הסיוע שליד ביהמ"ש לענייני משפחה או בתי הדין הדתיים.

חוק זה נחקק לאור ממצאי מחקרים המראים כי ההתדיינות המשפטית מעצימה את הנזקים הנובעים מסכסוכים משפחתיים, בהם לעיתים קרובות עומדים בתווך ילדים. בנוסף, נמצא כי הליכים המסתיימים בכפיית החלטה שיפוטית על הצדדים אינם אפקטיביים כפי שעולה מהקושי באכיפת פסקי הדין ומנכונות הצדדים לפנות להליכים שיפוטיים נוספים.

רבות נכתב על יעילותו של הליך גישור ביישוב סכסוכים בכלל, וסכסוכים משפחתיים בפרט. מלבד האפשרות ליישוב הסכסוך על בסיס רצונם של הצדדים באמצעות פתרונות יצירתיים וגמישים תוך חסכון משמעותי בזמן ובהוצאות, יתרונו הבולט של הגישורשהוא מקדם שמירה על יחסים תקינים בין הצדדים במהלכו ולאחר סיומו. למרות זאת, בחלק נכבד מהסכסוכים המשפחתיים פונים הצדדים לערכאות השיפוטיות.

לפי החוק האמור, תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי לפתוח תובענה ראשונה בדרך של הגשת בקשה ליישוב סכסוך ולא בהגשת כתב תביעה מפורט. זאת, במטרה להימנע מהגשת כתבי טענות המכילים דברים פוגעניים ובוטים אשר פוגעים באופן בלתי הפיך באפשרות להידברות.הצדדים יוזמנו לפגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה. בפגישות ייערך על ידי גורם מקצועי אבחון ראשוני של הסכסוך המשפחתי ובדיקה של רצונותיהם וצורכיהם של הצדדים ושל ילדיהם. כמו כן יינתנו להם מידע והכוונה על הדרכים האפשריות העשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום וכן להתמודד עם השלכותיו באמצעות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי וכיו"ב. 

במהלך ההליך המקדים קיימת אפשרות להגשת בקשות לסעדים זמניים (כגון מזונות זמניים) לערכאה המוסמכת, אולם לא ניתן להגיש תובענה כל עוד לא חלפו התקופות הקבועות בחוק.רק לאחר שנעשה ניסיון בפגישות המהו"ת, להביא את הצדדים להסכמה או לקבוע תכנית מתאימה להמשך התהליך, והצדדים או מי מהם הביעו את רצונם לקיים התדיינות משפטית, הם יוכלו להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטייםלפי הוראות סדרי הדין החלות על הערכאה השיפוטית המוסמכת.

במאמרי הקודם התייחסתי לנושא מירוץ הסמכויות. חוק זה אינו מבטל את מירוץ הסמכויות. צד שהקדים ופנה בבקשה ליישוב סכסוך הוא זה אשר יקבע את זהות הערכאה שתדון בסכסוך אם ההליך החלופי לא יעלה יפה, בכפוף לתנאי החוק. יצוין כי בעל הדין אשר יקדים את משנהו אינו מחוייב להגיש תובענה לערכאה אליה פנה בבקשה ליישוב סכסוך (סעיף 4 לחוק).על כך ניתן לטעון כי הדבר עלול להקנות יתרון לא הוגן לאותו צד אשר הקדים בפנייתו בכך שיוכל לעשות חשיבה מחודשת בדבר הערכאה אליה יטב לו לפנות לאור התכנים שהועלו בפגישות המהו"ת.

החוק יכנס לתוקף החל מספטמבר השנה ויהיה בתוקף למשך שלוש שנים. סבורני כי מדובר בחוק שמטרתו חיובית וראויה. עידוד בעלי דין ליישב סכסוך בדרכי שלום ובהסכמה יפה לא רק לתובענות אזרחיות ששויין מעל סכום מסוים, אלא נכון ביתר שאת לגבי סכסוכים הנוגעים ליחסים בתוך המשפחה הגרעינית, ובעיקר ליחסי הורים וילדים, על מורכבותם.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.