על יתרונות הליך הגישור והבוררות

הביטוי טחנות הצדק טוחנות לאט לאט ידוע ומוכר מזה שנים.

אולם בשנים האחרונות ניתן יותר ויותר לפנות למנגנונים אחרים אשר מאפשרים לטחנת הצדק לטחון הרבה יותר מהר מאשר במסגרת המקובלת – בין כתלי בתי המשפט.

המדובר בהסכמה של צדדים לסכסוך לפנות למנגנון של בוררות כדי לפתור במסגרת מנגנונים אלה את הסכסוך ולא להיזקק למסגרת הקלסית של בית המשפט על כל המגרעות המיותרות למסגרת זו ובעיקר לנושא משך הזמן של ההליך.

מה ההבדל בין גישור לבין בוררות – בהליך של גישור פונים הצדדים למגשר המתמנה עפ"י בחירתם.

המגשר ישמע את הצדדים, ביחד ואף לחוד, וינסה, כמיטב כשרונו, לקרב בין הצדדים ולהצליח לגשר בין עמדותיהם עד הגעה להסכם.

ההסכם שהושג בתיווכו של המגשר, יוכל לקבל גם תוקף של פסק-דין ע"י בית המשפט ו"הסוכרייה" הצפויה לצדדים אשר פנו להליך הגישור – גם אגרת המשפט תוחזר במלואה.

מובן כי הצדדים יכולים להגיע להליך של גישור גם אם ההליך לא התחיל בהגשת תביעה לבית המשפט, אלא בהסכמת הצדדים מלכתחילה, לפנות יחדיו למגשר.

יתרונות רבים להליך של גישור וביניהם (בנוסף להחזר האגרה שהוזכר) העובדה כי ההליך מתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט ומן הסתם האווירה בין הצדדים רגועה ושלווה יותר.

בנוסף לכך הבורר אינו מוסמך לכפות את דעתו על הצדדים וכל עיסוקו בענין מתמצה בניסיונו לנצל את כישוריו כדי להביא את הצדדים לידי הסכם.

לא הצליח המגשר לקרב את עמדות הצדדים לידי הסכמה – חבל, אך לא נורא. כל מה שנאמר בהליך הגישור יישאר חסוי והצדדים אם החליטו לפנות לבית המשפט או לחזור לבית המשפט, לא יוכלו להסתייע בדברים שנאמרו במהלך הגישור.

ברור כי הליך הגישור קצר בהרבה מניהול הליך משפטי בבית המשפט אך על הצדדים הפונים להליך להבין כי המגשר לא יכפה עליהם הסכם ו/או החלטה וכי אם לא יגיעו להסכמה בסיוע המגשר, יהיה עליהם להמשיך לגורם שיוכל לכפות עליהם החלטה, דהיינו בית המשפט או פנייה להליך של בוררות.
 
ההבדל המשמעותי בין הליך של בוררות לבין הליך של גישור הוא בעובדה לפיה הבורר ממונה ע"י הצדדים כדי לפסוק בסכסוך שביניהם: כלומר, פנו הצדדים לבורר, יישמע הבורר את הצדדים, במסגרת פחות פורמלית מבית המשפט, מה שאמור גם כן לסייע למיתון האוויר שבין הצדדים.

מרבית האנשים אינם "נהנים" מהתייצבות בבית המשפט וממתן עדות על דוכן העדים, וקל להם הרבה יותר להעיד במשרדו של הבורר ולפני הבורר.

הבורר כאמור, בניגוד למגשר, מוסמך בסופו של ההליך, לאחר ששמע את הצדדים ועיין בכל טענותיהם, ליתן פסק בוררות שהוא פסק מחייב לכל דבר.

יתרה מזאת, פסק בוררות, משמש ברוב המקרים תחנה סופית לסכסוך (בניגוד לפסק דין של בית משפט עליו ניתן לערער) כיוון שאין זכות ערעור על מרבית פסקי הבוררות וגם האפשרות להגשת בקשה לביטול פסק בוררות מוגבלת לרשימה סגורה של עילות, כך שפנייה להליך של בוררות, אמורה להביא לידי סיום מהיר יותר של הפרשה כאשר כאמור, סיום הוא סיום כל ההליכים האפשריים בין הצדדים.

אולם, יש להביא בחשבון כי פסק בורר אינו ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל, למשל, ואם צד לא יקיימו, יהיה צורך בפניה לבית המשפט, בהליך של אישור פסק בורר, כדי ליתן לפסק הבורר תוקף של פסק-דין לכל דבר מה שיאפשר גם את הצגתו לביצוע במסגרת לשכת ההוצאה לפועל.

אריה בן-ארי יליד חיפה, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1977. מנוסה בעבודה משפטית משנת 1978. צבר ניסיון בתהליכי גישור ובוררות כאשר שמש גם כבורר מטעם ההתאחדות לכדורגל בישראל ואף בבוררויות מטעם לשכת עורכי-הדין, בין עורכי דין.

במשך שנים רבות נהל את משרדו ביחד עם שותפו המנוח עו"ד יצחק אזולאי. המשרד עסק במגוון נושאי החוזים, המקרקעין והנדל"ן, כולל מיסוי מקרקעין (מסשבח מקרקעין, מסרכישה ומסרכוש), דיני תכנון ובניה ומינהל מקרקעי ישראל.בנוסף, המשרד עסק בדיני משפחה, דיני עמותות, הוצאה לפועל, דיני עבודה וטיפול בענייני ספורטאים.

 המשרד שמר כל השנים על אופיו הקטן והמשפחתי, ולפני שנים העתיק את מושבו מרחוב הנמל לדרך העצמאות 84 בחיפה. צוות המשרד כולל גם את שתי המזכירות הוותיקות ז'קלין וירדנה העובדות במשרד למעלה מ-28 שנה.

אריה בן ארי הוא אב ל-3 בנות וסב ל-4 נכדים. עוסק מזה שנים גם בפעילות ציבורית ושימש כחבר בהנהלת אגודת השחייה של מכבי קרית ביאליק, הנהלת איגוד השחייה בישראל ועמותת בית הספר התיכון בקרית-חיים.
 
  
תחומי עיסוק
 
גישור ובוררויות בכל התחומים יבוצעו ע"י אריה בן-ארי
   
♦ נושאי מיסוי מקרקעין (מסשבח מקרקעין, מסרכישה, מס רכוש, פטורים)
♦ נושאים הקשורים במינהל מקרקעי ישראל, הבעלים של מרבית קרקעות המדינה
♦ תכנון ובניה 
           
דיני רשויות מקומיות ועיריות