רובנו כבר יודעים כי מכשיר הטלפון הנייד שלנו, ופלט השיחות הנכנסות אליו והיוצאות ממנו, עשויים לשמש כראיה במסגרת הליכים משפטיים פלילים וכי המשטרה נעזרת רבות בנתונים אלה כדי לפענח פשעים.
יחד עם זאת עדיין מתקיים ערפל גדול בציבור בנוגע לאילו נתונים בדיוק יכולה המשטרה להפיק ממכשיר הטלפון. לא תמיד ברור אם מכשיר טלפון נייד שהוא כבוי עדיין יכול לספק נתונים כלשהם ואם מכשיר שהסוללה הוצאה ממנו הוא חפץ דומם או שעדיין יש בו מידע מסוים שהמשטרה יכולה להיעזר בו. ואם מכשיר הטלפון הנייד לא קיים עוד בנמצא? האם ניתן עדיין להפיק נתונים הקשורים בו?
מטרת מאמר זה הינה לשפוך אור על נושא הנתונים שניתן להפיק ממכשירי טלפון נייד.
כדברי רקע יש להסביר כי חברות סלולאריות אוספות נתונים אודות שיחות הטלפון שהמנויים מבצעים בעיקר לצורכי
Billing כלומר קביעת התשלום שיגבה מהלקוח.
בנוסף, כל שיחה סלולארית מתקיימת בשטח מול תחנת בסיס המכסה שטח גיאוגרפי מסוים וכל יזימת שיחה מביאה לתיעוד במחשבי החברה הסלולארית בדבר זהות תחנת הבסיס ממנה יצאה השיחה. אם לדייק יותר, הרי שכל תחנת בסיס מורכבת ממספר אנטנות שכל אחת מהן מכסה גזרה מסוימת (המכונה בשפה המקצועית "אלומה"). תחנת בסיס טיפוסית מכילה שלוש אנטנות (המכונות "סקטורים") כאשר כל אחת מהן מכסה עד 120 מעלות, ושלושתן יחדיו מכסות את כל הרדיוס הסובב את הבסיס, דהיינו 360 מעלות.
בזמן שטלפון נייד מתקרב לגבולות גזרת הכיסוי של האלומה מתקיים תהליך של כניסה לתחום הכיסוי של סקטור אחר או אף בסיס אחר. תהליך זה נקרא
”Handover”, כלומר העברה, ואף הוא נרשם ברשומות המחשבים של החברה הסלולארית.
נתונים אלה שתיארתי למעלה מספקים את הדיאטה הדרושה כדי לבצע מה שמכונה "איכון", דהיינו: איתור גיאוגרפי בדיעבד של המכשיר הסלולארי.
כל שיחה המבוצעת ברשת, בין אם היא שיחה נכנסת ובין אם היא יוצאת, בין אם הושלמה בהצלחה או נכשלה – כולן יוצרות רשומההכוללת אם שם תחנת הבסיס בו התחילה השיחה ואת שם הסקטור ששירת את השיחה.
בזמן שטלפון נייד נמצא במצב זמין הוא משדר את מיקומו לרשת הסלולארית – גם בלי שהוא מבצע שיחה כלשהי! המכשיר שולח איתות אודות מיקומו הפיזי במספר תרחישים: בעת הדלקה של המכשיר, בעת כיבוי יזום של המכשיר (לא בעת הוצאת סוללה), כל פרק זמן קבוע מראש וכפי שכבר צוין – במעבר מתחנת בסיס אחת לשנייה תוך כדי שיחה.
מכשיר המכובה באופן יזום, ע"י לחיצה על לחצן הכיבוי, משדר את מיקומו של המכשיר שנאגר במערכת.
מכשיר המכובה באופן "אלים" ע"י הוצאת הסוללה ממקומה בעודו פעיל – לא ישדר את מיקומו האחרון.
מכאן שמכשיר שפעיל ואינו כבוי עדיין יוצר נתונים המאפשרים את איתורו – אולם נתונים אלה נשמרים ברשת לטווח קצר ואינם נאגרים לטווח ארוך.
זו הסיבה שכאשר חברות סלולאריות מתבקשות לבצע איכונים בזמן אמת, כמו למשל במקרים של נעדרים שנשקפת סכנה לחייהם, מסוגלות החברות לספק מידע מדויק אודות מיקומו של המכשיר, מסלול שיחה מדויק ואפילו מרחק המנוי מן הבסיס הקרוב אליו.
כל הנתונים עליהם דובר במאמר זה אינם תלויים בקיומו הפיזי של המכשיר הנייד בידי המשטרה, כלומר די למשטרה לקבל את מספר המנוי הרלוונטי כדי לקבל באמצעות צווי בית משפט מתאימים את כל המידע שהוזכר לעיל.
לסיכום, מכשיר הטלפון הנייד שלנו הוא מכשיר רב עוצמה שמשרת אותנו בהרבה מובנים, אך עלינו לדעת כי עצם קיומו בחזקתנו, והשימוש בו לשיחות טלפון, יוצר מאגר נתונים עצום אודות מיקומינו הגיאוגרפי, מסלול נסיעתנו, וכמובן תיעוד של היעדים אליהם חייגנו, משך השיחה וכו'
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר.