מזונות אישה

אדם חייב במזונות בן זוגו על פי הוראות הדין האישי החל עליו.על יהודי חלים הוראות הדין העברי (סעיף 2 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959).

מכוח הלכת הדין העברי, הבעל מחויב לספק לאשתו מזונותיה כל עוד מתקיימים הנישואין. המזונות כוללים, בין היתר, מדור, חשמל מים, ארנונה, אחזקת בית, מזון, ביגוד והנעלה ועוד. היקף מזונותיה של האישה נקבע, לכל הפחות, לפי רמת החיים בביתם ובסביבתם הקרובה של הצדדים.

ואולם, יש לזכור כי בין בני זוג מתקיים איזון של זכויות הדדיות, כך שמזונותיה של אישה הינן כנגד מעשי ידיה, כלומר, המשכורת שמקבלת עבור עבודתה. לפיכך, רשאי הבעל לקזז מתוך שיעור חובו במזונות האישה את שיעור השתכרותה וכלשון הדין העברי "צאי מעשי ידייך במזונותייך".

לפיכך, במקרה שמשכורתה של האישה יש בה כדי לספק את מזונותיה יש בכך בכדי לפטור את הבעל מחובת תשלום המזונות. בצד זכויותיה של האישה קיימים לאישה אף חובות, אשר אי קיומם יביא לאיבוד זכויותיה למזונות, כך לדוגמא: אישה מורדת, סירוב לחיי שלום בית עם הבעל, עזיבת הבית מסיבה לא מוצדקת, סירוב האישה להתגרש בהתאם להוראות בית הדין הרבני, ועוד.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.