Skip to content

ליקויי בנייה – השלכות, חובות משפטיות ודרכי פעולה

מהם ליקויי בנייה?
ליקויי בנייה הם פגמים או ליקויים בתכנון, בביצוע, בחומרים או במערכות של בניין הפוגעים בפונקציונליות שלו, בערכו או בבטיחותו. ליקויים אלה יכולים לנוע בין בעיות שטחיות כמו פגמים אסתטיים לבין בעיות חמורות המאיימות על שלמותו המבנית של הבניין.

קיימים שני סוגים עיקריים של ליקויי בנייה:
1.    ליקויים גלויים – ניתנים לזיהוי מיד עם קבלת הדירה ומומלץ לדווח עליהם במיידי ("שנת הבדק").
2.    ליקויים נסתרים – מתגלים רק לאחר שימוש ממושך בנכס, כמו בעיות בצנרת או בתשתיות חשמל.
החוק מחייב את הקבלן לתקן את הליקויים במסגרת תקופות הבדק והאחריות שנקבעו, אך בפועל לא פעם הרוכשים נתקלים בקשיים רבים בדרך לקבלת תיקון הולם.

דרכי הביטוי של ליקויי בנייה

ליקויים יכולים לבוא לידי ביטוי בהיבטים שונים:
•    פגמים אסתטיים – כמו קירות עקומים, ריצוף פגום או צבע מתקלף.
•    כשלים מבניים – סדקים בקירות, שקיעת רצפה או בעיות יציבות של המבנה.
•    תקלות מערכתיות – בעיות בצנרת, מערכת החשמל, איטום לקוי ועוד.
•    בעיות בטיחותיות – חוסר עמידה בתקני בטיחות שעלול לסכן חיי אדם.

בכדי להבטיח תיקון מלא וראוי של הליקויים, מומלץ לבצע בדק בית מקצועי באמצעות מהנדס בניין ולהגיש דוח מפורט לקבלן בזמן המתאים.

חובות הקבלן ותקופות האחריות לפי חוק המכר
חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, נועד להגן על רוכשי הדירות ולהבטיח כי הקבלן יישא באחריות לתיקון הליקויים בהתאם לפרקי זמן קבועים:
1.    תקופת הבדק – שנה אחת מרגע קבלת הנכס, במהלכה הקבלן מחויב לתקן כל ליקוי שיתגלה, אלא אם יוכיח שהרוכש גרם לו במעשיו.
2.    תקופת האחריות – לאחר שנת הבדק, נמשכת תקופה נוספת של 3-7 שנים בהתאם לסוג הליקוי, שבה הקבלן מחויב לתקן תקלות שנגרמו עקב כשל בבנייה.

כדי לממש את האחריות יש להגיש הודעה רשמית לקבלן בצירוף תיעוד מתאים (צילומים, דוחות הנדסיים וכדומה). מומלץ לשלוח את הפניה בדואר רשום או בליווי עורך דין המתמחה בתחום.

פסיקה בנוגע לליקויי בנייה
בתי המשפט בישראל פסקו לא אחת כי יזמים שלא תיקנו את הליקויים בזמן מאבדים את זכותם לבצע את התיקונים בעצמם ועלולים להידרש לפצות את הרוכשים כספית. כמה מההלכות המרכזיות בתחום כוללות:
•    הלכת עמיגור (1994) – תיקון הליקויים הוא "דרך המלך", אך ניתן לפסוק פיצוי במקום תיקון בנסיבות מסוימות.
•    הלכת זלוצין (2001) – קבלן שהתכחש לליקויים מאבד את זכותו לתקנם.
•    הלכת מצלאווי (2002) – אי תיקון ליקויים במשך שנים שולל מהקבלן את הזכות לבצע תיקונים, והוא מחויב בפיצוי כספי.

הגשת תביעה בגין ליקויי בנייה
כאשר הקבלן נמנע מלתקן את הליקויים או מבצע תיקונים לקויים, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט ולדרוש פיצוי כספי בגובה עלות התיקון בפועל. לפני כן מומלץ לפנות לקבלן במכתב דרישה הכולל את כל טענותינו ודרישתנו המידיים. ההליך כולל מספר שלבים:
1.    תיעוד הליקויים – איסוף ראיות כגון תמונות, חוות דעת של מהנדס בניין ודוחות בדק בית.
2.    שליחת דרישה רשמית לקבלן – באמצעות עורך דין, תוך ציון פרק זמן לתגובה.
3.    הגשת תביעה לבית המשפט – אם הקבלן לא מגיב או מסרב לבצע תיקונים.
4.    הערכת הנזק הכספי – קביעת היקף הפיצוי הנדרש בהתבסס על חוות דעת מקצועיות.

סיכום
ליקויי בנייה הם תופעה נפוצה שיש לה השלכות חמורות על הרוכשים, הן מבחינת איכות החיים והן מבחינת הערך הכלכלי של הנכס. כדי להתמודד עם הבעיה, מומלץ לפעול בשלב מוקדם, להיעזר במומחים ולנקוט בפעולות משפטיות לפי הצורך. חוק המכר והפסיקה מקנים לרוכשים כלים משפטיים להתמודד עם יזמים וקבלנים שאינם מקיימים את התחייבויותיהם, ולכן הכרת הזכויות והפעלתן בצורה נכונה היא קריטית.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר 

חיפוש עו"ד או תחום

מעוניינים ביעוץ אישי?
מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם!