נהג המשאית נפגע במהלך טעינת סחורה ונגרמו לו שברים ברגלו. בית המשפט נתן פרשנות רחבה למונח ״כניסה לרכב״ וקבע כי על אף שהנזק נגרם במהלך טעינה מדובר בתאונת דרכים.

לפני כ-3 שנים העמיס נהג משאית סחורה במפעל ״סנו״. תוך כדי ההעמסה הוא החליק ורגלו נכנסה לרווח שבין הרמפה לארגז המשאית. חברת הביטוח סירבה להכיר באירוע כתאונת דרכים אך השופט אחסאן כנעאן חשב אחרת וקיבל את התביעה.

בתביעה שהגיש ב-2016 נגד חברת הביטוח ״כלל״ סיפר הנהג כי באפריל 2015 בסביבות השעה 6:39 הגיע כשהוא נוהג במשאית לשטח מפעל ״סנו״ לצורך העמסת חומרי ניקוי.

לאחר סיום ההעמסה הוא החל להוריד את הרמפה שמחוברת למשאית והבחין שנותרה חבילה על רצפת המחסן.

לדבריו, הוא ירד מהרמפה, נטל את החבילה בידיו ועלה חזרה. בנקודה זו החליקה רגלו הימנית ונכנסה לרווח שבין הרמפה לארגז המשאית. הוא נפגע ברגלו וסבל משברים בקרסול.

בין הצדדים התעוררה מחלוקת בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים. התובע טען שהמקרה נכלל בהגדרת שימוש ברכב מנועי. לדבריו, אמנם הנזק נגרם בזמן טעינה, פעולה שהוחרגה מתחולת החוק, אך על פי ״הלכת אסם״ כשיש שני שימושים יש להעדיף את השימוש המוכר – במקרה זה, הכניסה לרכב.

הנתבעת טענה שלא מדובר בתאונת דרכים מאחר שהמקרה נופל לגדר פעולת הטעינה של הרכב ולכן הוא מוחרג מתחולת החוק. עוד נטען כי הלכת אסם חלה רק לאחר סיום פעולת הטעינה ולפני תחילת הנסיעה אך במקרה זה התאונה אירעה בעיצומה של פעולת הטעינה.

זאת ועוד לדבריה, התובע לא ביצע פעולה של כניסה למשאית בזמן שנפגע. לדבריה, מאחר שהרמפה היא חלק מהמשאית והתובע לפני שהחליק הספיק לעלות מרצפת המחסן לרמפה ואף עמד עליה ביציבות, הוא השלים את פעולת הכניסה לפני שהתרחשה התאונה.

סדרת פעולות פיזיות

השופט אחסאן כנעאן מבית משפט השלום בחיפה קיבל את התביעה. הוא הבהיר כי ״שימוש ברכב מנועי״ על פי החוק מוגדר בין היתר כ-״כניסה לתוכו״. לדבריו, כניסה לרכב היא פעולה מורכבת שיכולה לאגד מספר פעולות. כך, היא מתחילה כשנוצר מגע פיזי בין הנפגע לבין הרכב ומסתיימת כשהמשתמש מבצע סדרת פעולות שבסופן ניתן להתחיל בנסיעה.

השופט קבע כי הפרשנות שמבקשת הנתבעת לצקת למונח ״כניסה לתוך רכב״ היא אבסורדית. הוא ציין כי המחוקק לא נקט בלשון של ״עליה על הרכב״ אלא בביטוי ״כניסה״ ויש לתת למושג את הפרשנות ההגיונית והטבעית שחובקת בתוכה את כל הפעולות הנדרשות לצורך הכניסה לרכב.

השופט הדגיש כי כשהתובע נפגע הוא לא סיים את פעולת הכניסה לרכב אלא עמד על הרמפה ששימשה כמעין מדרגה לקראת העלייה לתא המטען.

עוד קבע השופט כי אף שהנזק נגרם תוך כדי טעינה, יש להעדיף את ״השימוש המוכר״ שהוא פעולת הכניסה. בהקשר זה הוא הבהיר כי הלכת אסם חלה לכל אורך פעולת הטעינה או הפריקה.

השופט סיכם כי בנסיבות אלה מדובר בתאונת דרכים. באשר לנזק, השופט קבע כי התובע נותר עם נכות של 14.5% ועל הנתבעת לפצות אותו בסך של 65,038 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 13% והוצאות של 1,205 שקל.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר