סיום יחסי עובד-מעסיק הוא תמיד רגע רגיש, ודווקא שם צצות הכי הרבה שאלות: "מתי אני יכול להפסיק להגיע?", "מותר להם להגיד לי ללכת הביתה עכשיו וזהו?", ובעיקר – "מי משלם על זה?".
כדי שלא תצאו בתחושת החמצה (או עם חור בכיס), הנה מה שחשוב לדעת על חוק הודעה מוקדמת:
זה תלוי בוותק וצורת ההעסקה (חודשי או שעתי). הכלל הכללי אומר שבתום שנת העבודה הראשונה, מדובר בחודש ימים. בתקופה שלפני כן, החישוב הוא לרוב יום לכל חודש עבודה (בחצי שנה הראשונה) ויומיים וחצי על כל חודש נוסף.
תזכרו כי זה פרט חשוב מאוד, כי החוק עובד לשני הכיוונים:
1. עובד שנטש בלי לתת הודעה מוקדמת? המעסיק רשאי לנכות מהשכר האחרון שלו פיצוי בשווי ההודעה המוקדמת שהיה על עובד לתת למעסיק.
2. מעסיק שפיטר ורוצה שהעובד יעזוב באותו רגע? הוא חייב לשלם לו "תמורת הודעה מוקדמת" – כלומר, שווי ההודעה המוקדמת על התקופה הזו, למרות שהעובד לא הגיע כלל וכלל.
המעסיק רשאי לוותר על העבודה בפועל של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אבל כאמור הוא עדיין חייב לשלם עליה. מנגד, עובד לא יכול להחליט על דעת עצמו שהוא "לא בא יותר" מבלי להסתכן בניכוי כספי. עדיף, עד כדי חשוב, לקבל את ההוראות של המעסיק בכתב, במייל או בוואטסאפ, גם מספיק.
תמיד תעדו את מתן ההודעה בכתב (מכתב התפטרות או מכתב פיטורין) עם תאריך ברור. זה המגן הכי טוב שלכם אם יתעורר ויכוח על ימי העבודה האחרונים או על גמר החשבון
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר.








