עו"ד יוסי אביגור מספר על המלחמות הקשות שהוא מוביל בתחום הסדרת מעמד לזרים, ומצהיר: "לעורכי דין שלא מרגישים מחויבים אידיאולוגית לזכויות האדם — אין מה לחפש בתחום"
"בישראל לא קיימת מדיניות הגירה. זרים שאינם נכנסים להגדרה של חוק השבות או חוק הכניסה לישראל מוצאים את עצמם מול שערים סגורים — נטולי זכויות ולא פעם נמצאים בסכנת הרחקה או מעצר", מציין עו"ד יוסי אביגור, המתמחה בין היתר בהסדרת מעמד לזרים. לדבריו, היעדר מדיניות הגירה מוסדרת מחייב אותו לבצע לא מעט הליכים מול רשות האוכלוסין, שעיקרם הסדרת מעמדם של זרים במדינת ישראל, אך לא פעם הם מתרחבים לזכויות אלמנטריות.
עו"ד יוסי אביגור עוסק בתחום הסדרת מעמד וזכויות אסירים כבר שנים ארוכות. במשך השנים זקף לעצמו הצלחות, גם במקרים שנראו חסרי סיכוי. "אני לוקח ללב כל מקרה ומקרה שבו אני מטפל", הוא מסביר את הדלק מאחורי העשייה שלו. "האנשים שאני פועל למענם נמצאים לעתים במצוקה קשה ומוצאים את עצמם בתוך סיפור קפקאי. הם לא שולטים בשפה או בתרבות, ואין להם שום יכולת להתמודד מול הרשויות. אני הקול שלהם מול הרשויות, ומול מערכות שמתנהלות על בסיס נהלים נוקשים. זה דורש התמצאות ברזי הנהלים והחוקים, ולא פעם צריך למצוא את הנוהל האחד העומד בסתירה או את הפרצה הקטנה שיאפשרו לזר למצוא איזושהי נחלה קטנה". בשל תפיסה זו עו"ד אביגור מוביל גישה שאינה מתיישבת עם הגישה המסחרית המוכרת, ודואג לטפל באופן אישי בכל אחד מלקוחותיו. "אני מאמין בעבודה אותנטית מולם. אני הכתובת שלהם להצלחות ולכישלונות", הוא אומר.
דוגמה מייצגת אחת מתוך התמודדויות מתסכלות רבות היא סיפורם של בני זוג, שתיק הסדרת מעמדה של בת הזוג נסגר במשרד הפנים בחדרה — והועבר לטיפול במשרד בעיר אחרת. אלא שכאשר הם הגיעו למיקום החדש גילו השניים להפתעתם שהמשרד לא יכול להמשיך בטיפול בהם מסיבות ביורוקרטיות. "הנימוק שנתנה המדינה היה שהם לא שינו את כתובת המגורים שלהם. מדובר בדברים קטנטנים שבעצם מנהלים את חייהם. נתינים זרים מתמודדים עם קשיים ומצוקות שמגיעות בשרשרת, ממתינים בתורים שאין להם סוף ונמצאים תחת ביקורת איומה. הם נתקלים בנוקשות של נהלים שאינה מובנת להם — ומצד שני לא תמיד באים לקראתם", מספר עו"ד אביגור.
סיפור אהבה ממרחקים
אחת הנישות שנכללות תחת מטריית הסדרת המעמד מתייחסת למצבים של בני זוג שאחד מהם אזרח ישראלי והשני תושב חוץ. מנקודת מבט שונה משקיף עו"ד אביגור על המאבק עבורם: "אני חושב שלא מדובר רק בזכותו של הזר, אלא גם, או בעיקר, בזכותו של האזרח הישראלי — להיות עם מי שהוא בחר לחיות. לא פעם נקודת המבט של משרד הפנים ממוקדת בזר — וזה נעשה בפריזמה ביקורתית יתר על המידה. אין למעשה הסתכלות בפריזמה שרואה את בן הזוג או בת הזוג בעלי האזרחות הישראלית ואת זכותם לחיות עם מושא אהבתם. זאת לדעתי עיקר הבעיה".
"האנשים שאני פועל למענם נמצאים לעתים במצוקה קשה ומוצאים את עצמם בתוך סיפור קפקאי. הם לא שולטים בשפה או בתרבות, ואין להם שום יכולת להתמודד מול הרשויות"
תהליכי הסדרת המעמד בין בני זוג הם הדרגתיים. התהליכים עוברים דרך קבלת אשרת עבודה, קבלת זכויות סוציאליות ובהמשך קבלת מעמד של תושב ארעי, תושבות קבע ולבסוף גם אזרחות. תהליכים כאלה נמשכים כמה שנים, ובאופן טבעי זולגות לתוכם דרישות נוספות לטיפול. "אישה שנמצאת בהליך מתקדם של הסדרת מעמד הגיעה אליי בעקבות אלימות מצד בן זוגה, מכיוון שהתיק שלה נסגר במשטרה. לאחרונה הגשתי בשמה בקשת ערר לפרקליטות לפתיחת התיק ולמיצוי הדין מול בן זוגה ואגב פעולה זו, גם לקדם את עניינה מול רשות האוכלוסין בהליך נפרד", מסביר עו"ד אביגור.
הוא מציין שאחד האמצעים המרכזיים בתהליך הסדרת המעמד לבני זוג הוא ריאיון כנות הקשר במשרד הפנים. "אני מלווה אותם בשלבי ההכנה לריאיון, נוכח איתם בריאיון עצמו, ער לכל שאלה שנשאלת, רושם הערות וכן הלאה. הם נשאלים המון שאלות שלאוזן זרה נשמעות לעתים קטנוניות, אלא שכל תשובה בלתי מותאמת יכולה להמיט עליהם החלטה הרת גורל, נוכח המשקל הרב שרשות האוכלוסין מייחסת לסתירות שעולות מהריאיון, במקום להביט במבט זהיר ומתחשב בזכותם לחיות יחדיו", אומר עו"ד אביגור. למשל, הוא מתאר מקרה של בני זוג שכל אחד מהם נשאל על גון דלת הכניסה: "הוא אמר צבע חום והיא אמרה צבע לבן — ועל בסיס זה נסגר התיק שלהם. זה היה מקרה בודד שבו נדרשתי להגיש עתירה לבית המשפט. בסופו של דבר הצלחתי לשכנע את השופט שמדובר בנקודת מבט שונה של בני הזוג. הוא תיאר את צבע הדלת מבחוץ והיא מבפנים". בית המשפט קיבל את עתירתו של עו"ד אביגור וחייב את המדינה בתשלום הוצאות.
עו"ד אביגור נמצא בצמתים הקשים שלתוכם נקלעים הזרים בישראל. בין השאר הוא מטפל בתיקים של מסורבי כניסה לישראל, בבקשות לשהייה כחוק, בזכויות בסיס למבקשי מקלט ועוד אינספור בקשות שנמצאות בשולי החיים.
"הנושא של זכויות האדם בארץ נדחק מעט הצדה, במיוחד בשנים האחרונות. לעורכי דין שלא מרגישים מחויבים אידיאולוגית לזכויות האדם הבסיסיות והמינימליות ביותר — אין מה לחפש בתחום", הוא אומר לסיכום. "הזרים ומבקשי המקלט ממדינות שנחשבות שסועות או לא חזקות כלכלית, כמו מדינות מזרח אירופה, דרום אמריקה, אפריקה ומזרח אסיה, חווים קושי עצום. ישראל לא מחבקת זרים. הרבה פעמים המצב גולש לקושי רב, וזה דורש ממני אקסטרה עבודה, שאני לא מתמחר. יש לי אמפתיה גדולה לאנשים כאנשים. אני עושה את זה כי אני מאמין בזה. בעיניי, בהרבה מקרים סיפורי הרקע גובלים בדיני נפשות. אני לא יכול להישאר מרוחק ממקרים כמו אדם שלא יכול לחיות עם מישהי שהוא אוהב רק בגלל מוצאו, או אדם שמורחק מישראל חזרה למדינה שבה החיים שלו בסכנה. אני חושב שזה עניין אידיאולוגי, ואמשיך לעשות למענם את המקסימום שאפשר".
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר.
