דילוג לתוכן

ירושה על פי דין

כאשר אדם הולך לעולמו, רכושו שמוגדר כ-"עזבונו", עובר ליורשיו. יש להבחין בין מקרה בו האדם הותיר צוואה ואז עזבונו המצוין בה יחולק על פיה (במידה ויינתן צו לקיומה) ובין מקרה בו לא קיימת צוואה או שלא ניתן צו לקיומה ואז יחולק עזבונו ליורשיו על פי דין. יש לזכור כי בנוסף לרכוש ולזכויות, גם חובות המנוח עוברים ליורשיו, אך זאת רק עד לשווי של מה שקיבלו בירושה.
חוק הירושה קובע כי רק מי שהיה בחיים בעת פטירת המוריש יוכל לרשת אותו. כן החוק קובע כי גם מי שנולד תוך 300 ימים לאחר מות המוריש נחשב כמי שהיה בחיים במות המוריש.
כפי שזכותו של יורש לרשת את המנוח, כך זכותו "להסתלק" מחלקו, היינו, לא לרשת את החלק לא הוא זכאי וזאת מסיבות שונות.
על פי חוק הירושה רשאי יורש להצהיר בפרק הזמן שבין מות המנוח ועד לחלוקת העזבון שהוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון ומסתלק ממנו. ההסתלקות תעשה בתצהיר של היורש המסתלק. בנוסף ובתוך פרק הזמן מפטירת המנוח ועד לחלוקת העיזבון, יכול יורש, בכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון.
מאחר וזכותו של יורש מתגבשת רק לאחר פטירת המנוח, כי אז כל הסכם שמבצע אדם לגבי ירושה שעדיין לא ירש, בטל.
על מנת שאדם ייקבע כיורש (במקרה בו לא המנוח לא הותיר צוואה או שהצוואה שהותיר אינה תקפה) או כזוכה (במידה שהמנוח הותיר צוואה) או כיורש וזוכה (במידה והמנוח הותיר צוואה שלא כללה את כל רכושו), יש לפנות לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני ולהגיש בקשה למתן צו ירושה, או בקשה לצו קיום צוואה או שניהם.
במידה והושארה צוואה שניתן לגביה צו קיום, הזוכים (היורשים) הנם אלו שמפורטים בה, כל אחד לפי חלקו. בכל מקרה אחר, היורשים נקבעים בהתאם לחוק הירושה כדלקמן:
תחילה יורש מי שהיה במות המוריש בן זוגו ועמו יורשים ילדי המוריש.
לאחר מכן, סדר הקדימות של היורשים הינו כדלקמן: ילדי המוריש וצאציהם, הורי המוריש וצאצאציהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.
חיפוש עו"ד או תחום

מעוניינים ביעוץ אישי?
מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם!