חפש

אסטרטגיית מאבק הגירושין

אסטרטגיית מאבק הגירושין

אין ספר הוראות אחיד ביחס לכל מקרי הגירושין, ועל כן שימוש בהוראות קבועות מראש נדון לכשלון. לכל מקרה נדרשת התאמה מיוחדת בכדי להביא לפתרון המיוחל.
לא פעם ולא פעמיים מאבק הגירושין, בדומה למלחמות ולעימותים צבאיים, מוכרע בהתאם לשאלה מי נקט את הצעד הראשון.

ההנחה הרווחת בציבור היא, כי מצבן המשפטי של נשים טוב יותר בבית המשפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני, וכי מעמדן של נשים בבית הדין הרבני הינו נחות משל הגבר.
כל גבר ששוקל פתיחת הליך גירושין קיבל, מן הסתם, עצה לפיה מוטב לו להקדים את אשתו ולפתוח בהליכי גירושין בבית הדין הרבני, בעוד שאשה במצב דומה קיבלה ודאי המלצה חמה להקדים את בן זוגה ולפתוח בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה.

עצות והמלצות אלו אכן מוכיחות את עצמן לעיתים. גבר שמקדים את אשתו ומגיש תביעת גירושין ובכרוך לה נושא הרכוש, מזונות אשה, רכוש וכו', עשוי לזכות לעיתים ביתרון משפטי, הואיל והמזונות הנפסקים בבית הדין הרבני נמוכים, פעמים רבות, מאלו הנפסקים בבית המשפט לענייני משפחה. יתירה מכך, בית הדין הרבני עשוי לעיתים לפסוק בסוגיית הרכוש תוך מתן משקל לצורת הרישום ו/או במקרים מסויימים תוך התייחסות לשאלה האם האשה בגדה בבעלה. לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה יפסוק בד"כ מחצית מהרכוש לאשה, מבלי להתייחס כלל לנקודות אלו.

יחד עם זאת, במקרים אחרים ובנסיבות אחרות, אותן עצות והמלצות עלולות להתברר כעצות אחיתופל. בנסיבות מסויימות עדיף לאשה לפנות דווקא לבית הדין הרבני. כך למשל, כאשר לבני הזוג דירה משותפת שהבעל מעוניין למכור, בעוד שהאשה מבקשת לעכב את מכירתה, עדיף לאשה כי העניין ידון בבית הדין, אשר בסמכותו להעניק לה סעד כדוגמת "מדור ספציפי", המשך מגורים בדירה שבה הורגלה לגור, בניגוד לבית המשפט למשפחה שאינו מוסמך להעניק סעד זה.

יתירה מכך, עשוי בהחלט להיות מצב בו עדיף לגבר כי דווקא בית המשפט ידון בעניין מזונות האשה, שכן קיימות נסיבות בהן בית הדין יחייב את הבעל בתשלום מזונות אשה, בעוד שבאותן נסיבות בית המשפט לענייני משפחה ימנע מכך (או שיפסוק מזונות מינימליים פחותים יותר), מתוך מתן משקל לתום לבה של האשה, פוטנציאל ההשתכרות המוכח של האשה, גילה הצעיר, הכשרתה, כישוריה, משך זמן הנישואין וכיו"ב.
זאת ועוד: במצב בו מרבית הרכוש רשום על שם האשה, ייתכן ועדיף לגבר בנסיבות מסויימות לפנות דווקא לבית המשפט לענייני משפחה ולקבוע שם את הסמכות.
בכדי לתכנן אסטרטגייה המתאימה למקרה האישי שלכם יש להציג את כל הנסיבות והעובדות הרלבנטיות למקרה, ולאסוף ראיות ומסמכים מתאימים.

מירוץ הסמכויות

השוני בפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה לעומת פסיקת בית הדין הרבני גרמה לתופעה המכונה "מרוץ סמכויות". כידוע, לפי החוק במדינת ישראל, ישנם נושאים הקשורים להליכי הגירושין שהסמכות לדון בהם נתונה לשתי הערכאות במקביל: גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני. מרוץ הסמכויות מתייחס למצב בו כל אחד מבני הזוג מנסה להקדים את בן הזוג השני בהגשת תביעות לערכאה הנוחה לו, בכדי להקנות לה את הסמכות לדון בעניין.

יחד עם זאת, לא בכל מקרה בו הגבר הקדים את האשה והגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, יהיה בכך כדי לשלול את סמכות בית המשפט לענייני משפחה. על הגבר לפנות בתום לב ולא רק כצעד טקטי שנועד לחסום את דרכה של האשה מלפנות לבית המשפט לענייני משפחה. על הגבר להוכיח כי תביעתו כנה ואמיתית וכי הוא באמת מעוניין להתגרש. ככל שיוכח כי התביעה לא כנה ו/ או לא מבוססת ו/או כי הכריכה לא כנה, הרי שיהיה בכוחה של האשה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, על אף שהבעל הקדים אותה. אחת הדוגמאות המובהקות המעידות על חוסר תום לב של הבעל היא כאשר הבעל מפצל את התביעות בין בית המשפט לבית הדין, לפי מה שהוא סבור שנח לו.

עניין מזונות הילדים הוא למעשה העניין היחידי שבו אין למירוץ הסמכויות משמעות, שכן לא ניתן לרכוש סמכות של אחת מהערכאות רק בעצם הגשת תביעה מוקדמת. גם אם הבעל הקדים והגיש ראשון לבית הדין הרבני תביעה שאליה נכרך עניין מזונות הילדים, הילדים אינם כבולים. במצב דברים שכזה האשה יכולה בהחלט להגיש תביעת מזונות ילדים בשמם של הילדים לבית המשפט לענייני משפחה

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.
קרן זיו, משרד עורכי דין
מלאו את פרטיכם ועורך הדין יחזור
אליכם בהקדם:
אני מאשר/ת את תקנון האתר
אני מאשר/ת קבלת דיוור
שלחו טופס