חפש

ידועים בציבור

ידועים בציבור

הואיל ולפי הדין העברי חובת הבעל לפרנס את אשתו נובעת מקשר הנישואין עצמו, הרי שרק אשה שנישאה כדת משה וישראל זכאית למזונות, ואין בדין העברי כדי להועיל בהקשר זה לידועה בציבור.

הידועה בציבור אינה זכאית אמנם מכח הדין העברי למזונות, ואולם הפסיקה האזרחית הכירה בזכאותה של הידועה בציבור למזונות וזאת מכח דיני החוזים ו/ או דיני הירושה.
הפסיקה מבחינה בין שני מצבים בכל הנוגע לתביעת מזונות של הידועה בציבור מאת הידוע בציבור: מזונות לתקופה בה בני הזוג חיים יחד ומזונות לתקופה שלאחר הפירוד.

באשר למזונות לתקופה בה בני הזוג הידועים בציבור חיים יחד, הרי שהפסיקה קבעה כי ניתן להחיל על הגבר חובת מזונות כלפי האשה מכח הסכם מכללא שנלמד מעצם החיים המשותפים יחדיו. הפסיקה קבעה, למעשה, כי ניתן להסיק וללמוד על קיומה של הסכמה בין הצדדים לפיה הגבר יכלכל את האשה, הואיל ואין זה סביר כי אשה תסכים לחיות יחד עם גבר ולמלא את חובותיה ותפקידיה כאשה מצד אחד, מבלי להנות במקביל מזכויות המוקנות לאשה,לרבות הזכות לכלכלתה.

לעומת זאת, באשר לתביעת מזונות לתקופה שלאחר הפירוד, הרי שעל פי רוב לא ניתן לחייב גבר לכלכל ולזון את האשה שהייתה ידועה בציבור שלו לאחר שכבר נפרדו וכשאין הם גרים יחדיו.
ואולם, ככל שיוכח לבית המשפט בראיות ממשיות (מסמך בכתב או עדים) כי נכרת בין בני הזוג הידועים בציבור הסכם מפורש, שבו הוסכם על תשלום מזונות לידועה בציבור לאחר הפירוד, הרי שהגבר יחוייב בפרנסת האשה בהתאם להסכם ומכוחו.

חשוב לציין כי על אף שעל פי רוב אין חיוב במזונות לאחר הפירוד , הרי שקיימת כיום פסיקה חדשנית לפיה בהתקיים נסיבות מסויימות הגבר כן יחוייב "במזונות משקמים" לאחר הפירוד, מכח עקרון תום הלב.
בית המשפט העליון קבע כי כאשר בין בני זוג ידועים בציבור התקיימה מערכת יחסים ובה תלות כלכלית מוחלטת, הרי שניתוק הקשר במיידי עלול להותיר את בן הזוג השני ללא קורת גג. לפיכך, עקרון תום הלב , ההגינות והצדק מחייבים לחייב במזונות משקמים לתקופה שמשכה תלויה בנסיבות הספציפיות, ובכללם התנהגות הצדדים, מצבם הכלכלי, קשרים עם בני זוג חדשים וכו'.

ידועה בציבור זכאית למזונות מעזבונו של הידוע בציבור, ככל שהיה בן זוגה עד לפטירתו. היא גם זכאית לפיצויים נזיקיים ככל שנפטר בנסיבות המזכות בפיצויי נזיקין (תאונת עבודה, תאונת דרכים), וזאת במידה ותוכר כתלויה בו לפי פקודת הנזיקין.
ידועה בציבור אף יורשת חלק מעזבונו של בן זוגה שנפטר, ככל שלא הייתה נשואה לאחר בעת הפטירה, ובמידה ואין צוואה שקובעת אחרת.

בכל הנוגע לחלוקת הרכוש, חשוב להדגיש כי לפי הפסיקה "הלכת השיתוף" חלה גם על בני זוג ידועים בציבור. מכאן, שגם ביחס לידועים בציבור קיימת אפשרות שיקבע כי הרכוש הינו משותף, בלא כל קשר לרישום בפועל ולשאלה על שם מי מבני הזוג רשום הרכוש.

יחד עם זאת, ישנו הבדל בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור בנוגע לנטל ההוכחה הנדרש בכדי להוכיח כוונת שיתוף ברכוש . בעוד שבין בני זוג נשואים קיימת באופן אוטומטי חזקה שכמעט ואינה ניתנת לסתירה, לפיה הייתה כוונת שיתוף ביחס לרכוש שרשום על שם אחד מבני הזוג, הרי שביחס לבני זוג ידועים בציבור אין חזקה אוטומטית, אלא נדרשת ראיה מחזקת נוספת להוכחת כוונת שיתוף.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.
קרן זיו, משרד עורכי דין
מלאו את פרטיכם ועורך הדין יחזור
אליכם בהקדם:
אני מאשר/ת את תקנון האתר
אני מאשר/ת קבלת דיוור
שלחו טופס