חפש

חלוקת רכוש

חלוקת רכוש

כך למשל, קיימים מקרים רבים בהם האשה השקיעה את כל מרצה וכוחותיה בגידול הילדים וטיפול בבית ובמשפחה, כאשר מנגד, הבעל עבד לפרנסת המשפחה במקום עבודה בו צבר זכויות סוציאליות מגוונות, כגון, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, זכויות פנסיה וכיו"ב.

מטבע הדברים, זכויות אלו רשומות אך ורק על שם הבעל, העובד, ולא על שם אשתו, ואולם לפי הדין, הואיל והזכויות נצברו במהלך הנישואין והחיים המשותפים, הרי שהן בבעלות שני בני הזוג בחלקים שווים.
בדומה לכך, הרי שבמקרה בו הבעל עבד כעצמאי משך כל השנים ולא הפריש ו/ או חסך דבר, כאשר מנגד האשה עבדה משך כל השנים כשכירה והיא זכאית לפנסיה עם פרישתה ולזכויות סוציאליות אחרות, הרי שהבעל יהא זכאי אף הוא למחציתן של אותן זכויות, הואיל והן נצברו במהלך החיים המשותפים .

באופן דומה, ככל שמי מבני הזוג רכש במהלך הנישואין דירה ו/או מגרש ו/ או רכב ו/ או נכס מיטלטלין אחר ו/ או זכויות כיו"ב, מתוך כספים שנחסכו מעבודתו או עיסוקו וכיו"ב, הרי שאותו נכס יהא שייך במחציתו גם לבן הזוג השני, בלי קשר לכך שהוא נרשם על שם בן הזוג הראשון.

ככלל, הרכוש המשותף העומד לחלוקה שווה בין בני הזוג כולל את הבית, המכוניות, החסכונות, נכסי קריירה, כדוגמת קרן השתלמות, קופת גמל, פיצויי פיטורין, פנסיה, ביטוח מנהלים, אופציות, מניות. נכסים עסקיים, כדוגמת חברה או עסק של אחד מבני הזוג נכללים אף הם ברכוש המשותף. בדומה לכך, מוניטין של עסק שהינו בשליטת אחד מבני הזוג, כמו מוניטין של מרפאה, חנות, וכיו"ב, וכן מוניטין של משרד של בעל מקצוע חופשי, כגון, עורך דין, רואה חשבון, רופא מומחה, וכו' שייך אף הוא לשני בני הזוג.
לעומת זאת, הנכסים שעל פי רוב לא נכללים ברכוש המשותף ושאינם עומדים לחלוקה בין בני הזוג הינם כל אותם נכסים, אשר התקבלו על ידי אחד מבני הזוג במתנה או בירושה או גימלה המשתלמת כתוצאה מנזק גוף. נכסים אלו שייכים רק לבן הזוג שהם רשומים על שמו, אלא אם כן ניתן להוכיח בבירור כוונת שיתוף בנכסים אלו, שאז ייחשבו אף הם כמשותפים.

חשוב להדגיש כי, באופן הדדי, גם חובות שנצברו במהלך הנישואין נחשבים לחובות משותפים בלי קשר לשאלה על שם מי הם רשומים, ובלבד שלא מדובר בחוב אישי מובהק שאינו קשור לתא המשפחתי, כדוגמת חוב הימורים, הוצאה שהוצאה אגב הפרת אמון ובגידה (מתנה לפילגש), חוב בגין מעשה לא חוקי וכיו"ב.
למעשה, כאשר חיי הנישואין הם תקינים ולא מדובר בחוב אישי מובהק, הרי שניתן לראות בכל הוצאה שהוצאה על ידי בן הזוג, לצרכי הבית והמשפחה, ו/או בניהול הנכס המשפחתי, כהוצאה משותפת וחוב משותף. בכלל זה, חובות שנוצרו בגין ניהול עסק הרשום על שם אחד מבני הזוג, ייחשבו אף הם למשותפים.
המועד לחלוקת הרכוש נקבע, לפי הדין, בהתאם לתאריך שבו נישאו בני הזוג, כאשר לעניין זה יש חשיבות לשאלה האם בני הזוג נישאו לפני שחוק יחסי ממון נכנס לתוקף (1.1.74) או אחרי.

על בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 לא חל חוק יחסי ממון כי אם "הלכת השיתוף". לפי הלכת השיתוף כל אחד מבני הזוג זכאי לקבלת מחצית הרכוש המשותף בכל רגע נתון ואף לפני הגירושין וללא צורך בפקיעת הנישואין.
על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 חל חוק יחסי ממון, לפיו ניתן לערוך "איזון משאבים" ולחלק בין בני הזוג את הרכוש שנצבר במהלך הנישואין רק בעת פקיעת הנישואין על ידי גירושין בפועל או מות אחד מבני הזוג. יודגש כי כלל זה מתייחס לרכוש משותף שרשום על שם אחד מבני הזוג, להבדיל מרכוש משותף שרשום על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, שאותו ניתן לחלק בכל רגע נתון ובלי צורך בפקיעת הנישואין ובגירושין בפועל.

נושא הרכוש הינו בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני, כאשר לעניין זה יש חשיבות לשאלה היכן הוגשה התביעה קודם. ככל שהוגשה קודם לבית הדין הרבני תביעת גירושין אליה נכרך נושא הרכוש, הרי שעל פי רוב ובכפוף לחריגים לבית הדין הרבני תהא סמכות לדון בנושא הרכוש. ככל שהוגשה קודם תביעת רכוש לבית המשפט לענייני משפחה-לביהמ"ש תהא הסמכות לדון בענייני משפחה.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.
קרן זיו, משרד עורכי דין
מלאו את פרטיכם ועורך הדין יחזור
אליכם בהקדם:
אני מאשר/ת את תקנון האתר
אני מאשר/ת קבלת דיוור
שלחו טופס