מזונות ילדים

סמכות השיפוט
מזונות ילדים הינו נושא הנידון בפני עצמו במסגרת תביעה למזונות ילדים המוגשת מטעם מי מההורים בשמו של הילד. ככלל, נושא זה נתון לסמכות בית המשפט לענייני משפחה, ואולם בית הדין הרבני ירכוש סמכות לדון ולהכריע בתביעת מזונות ילדים, רק בהסכמת שני ההורים.

מקור החיוב במזונות ילדים
האב חייב במזונות ילדיו הקטינים, עד הגיעם לגיל 18 שנים, מכוח הדין האישי החל עליו, היינון דין תורה. אולם גם אם אדם אינו חייב במזונות ילדיו מכוח הדין האישי שלו, הוא יחוייב במזונות ילדיו על פי הדין האזרחי ומכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959.

חובת המזונות החלה על האב מכוח הדין האישי היהודי
עד גיל 6 חלה על חובת האב חובה אבסולוטית לזון את ילדו הקטין. עד גיל זה מכונים הילדים: "מקטני קטינים" וחובת המזונות החלה על האב הינה חובה בלעדית, ואפילו ביחס לאב שהינו חסר אמצעים.

מגיל 6 עד 15 חלה על האב חובה לזון את ילדיו מכוח תקנות חכמים, לפיהן מחוייב האב בצרכיהם הבסיסיים בלבד של הילדים בגילאים אלו, כאשר בתי המשפט פסקו כי ככל שבידי האם הכנסה ואמצעים כלכליים לזון את ילדיה, חלה חובת השתתפות במזונות הקטינים גם על האם.

מגיל 15 עד 18 חובת המזונות החלה כלפי קטינים בגילאים אלו מקורה בדיני הצדקה הכלליים במשפט העברי. החיוב מדין צדקה חל לא על האב בלבד, אלא גם על האם, ובמידה ושני ההורים בעלי הכנסה דומה, תוספת המזונות העולה על הצרכים ההכרחיים של הילדים תחול על שניהם.

מזונות מדין צדקה הינם לרוב בהיקף רחב, ומשתרע מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינים, עד לרמה החיים בה הורגלו בתא המשפחתי. כאשר לצורך פסיקתם של דמי המזונות נכללים בשקלול הסכום הסופי יכולתו הכלכלית של כ"א מההורים, מחסורו של הקטין ורמת החיים לה הורגל הקטין.

שירות צבאי החיוב במזונות בתקופה זו הינה פרי יצרתה של פסיקת בתי המשפט, אשר הרחיבה את החיוב אף לתקופה שמעבר לגיל 18 ועד לסיום לימודי התיכון, וכן לתקופת השירות הצבאי/הלאומי. בתקופה זו, החיוב במזונות יורד לכדי שליש מהסכום לו היו זכאים הילדים עד הגיעם לגיל 18 שנים.
 
קביעת גובה מזונות ילדים
הכללים שנקבעו בפסיקה ביחס לפסיקת גובה מזונות הילדים, כוללים בין היתר את חובתו של התובע להוכיח תביעתו, על כל מרכיביה, לרבות הצגת אסמכתאות מתאימות לכל צרכיו והוצאותיו הנטענים. מנגד, על הנתבע חלה חובת גילוי מוחלטת ביחס להכנסותיו מכל מקורותיו, כאשר כל ניסיון להסתיר ולו חלק מהן, כמוהו כחוסר תום לב.

הנתונים בהם יתחשב בין היתר בית המשפט לצורך קביעת דמי המזונות לילדים, הינם:
א. צרכיו ההכרחיים של הילד (החלים באופן אבסולוטי על  האב), העומדים כיום בהתאם לפסיקת בתי המשפט ע"ס כ- 1,200 ש"ח לחודש, ועליהם, בד"כ, לא חלה חובת הוכחה מצד התובע.
ב. צרכיו הנוספים של הילד, מעבר לצרכיו ההכרחיים (החלים בד"כ על שני ההורים, בחלקים שווים ביניהם).
ג. הכנסתו של האב מכל מקורותיו, בין מעבודה ובין מרכוש, לרבות הכנסתו הפוטנציאלית של האב.
ד. גילו של הילד.
ה. מצבו הבריאותי והנפשי של הילד, הוצאותיו הרפואיות החריגות של הילד.
ו. רמת החיים אליה הורגח הילד.
ז. כנסתה וכושר השתכרותה של האם.

השתתפות האב במדור הקטינים
חשוב לציין כי לרוב דמי המזונות השוטפים, המהווים שיקלול של הפרמטרים לעיל, אינם כוללים את חיובו של האב במדור הקטינים, כלומר חלקו של האב בתשלומי שכ"ד או החזרי משכנתא ובהוצאות אחזקת הבית.

השתתפות האב בהוצאות המדור משתנה בהתאם למספר הקטינים במשפחה, כאשר עבור קטין אחד ישלם האב שליש הוצאות המדור, עבור שני קטינים ישלם האב 40% מהוצאות המדור ואילו עבור שלושה קטינים ומעלה ישתתף האב במחצית הוצאות המדור.

השתתפות האב בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות של הקטינים
על פי רוב, בנוסף לדמי המזונות השוטפים והשתתפות האב במדור הקטינים, יישא האב במחצית הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות. רכיב זה כולל הוצאות בגין רפואת שיניים, משקפיים, פסיכולוגים, שיעורים פרטיים, שיעורי עזר, קייטנות וצהרונים וכיוצ"ב.

פסק דין למזונות לעולם אינו סופי
פסק-דין למזונות קטינים לעולם אינו סופי וניתן לשינוי ולבחינה מחדש בהתאם להוכחת שינוי נסיבות מהותי שחל מאז מתן פסק הדין ועד להגשת תביעה נוספת לשינוי המזונות. מטבעו, פסק-דין למזונות ילדים, צופה את פני העתיד, כך שרק שינוי מהותי בנסיבות יצדיק את היזקקותו החוזרת של בית-המשפט לשאלת המזונות באותו מקרה.

בנוסף, ככל שחל בנסביות המקרה שינוי שלא היה ניתן לצפותו מראש, יהווה הדבר הצדקה לבחינה נוספת של שאלת מזונות הקטינים ע"י ביהמ"ש. שינוי זה יכול ויהא נישואיו והקמת משפחה חדשה של אחד מהורי הקטין, פשיטת רגל של האב או כל שינוי קיצוני במקורות הכנסתו ועוד.

זאת ועוד, בפסיקה נקבע כלל מנחה לפיו, לא יחול שינוי בחיוב במזונות ילדים, לא אם כן הותרת החיוב במזונות כמות שהוא, יוביל לתוצאה בלתי צודקת.

גביית מזונות קטינים
גביית דמי המזונות מההורה המחוייב בהם, בד"כ האב, משעה שזה אינו נושא בתשלום המזונות ישירות לידי האם, יכול וייעשה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ע"י פתיחת תיק הוצל"פ (מזונות) ונקיטת הליכי הוצל"פ כנגד האב. כמו כן, על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 ניתן, בכפוף לתנאים שונים ועד לתקרה הקבועה בחוק, המשתנה מפעם לפעם, לקבל גימלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.