זהות הצדדים בסכסוך

לא נאריך לחקור מה קובע באיזה תגובה יגיב אדם בפרוץ הסכסוך, ולמה לפעמים מגיב כך ופעם כך, ולמה אדם זה מגיב כך ואדם אחר מגיב אחרת. אך ניתן לומר כי, קיים קשר הדוק בין גורם הסכסוך לבין סוג התגובה, הנפש בוחרת בד"כ בתגובה היעילה ביותר עבורה לפי הגורם וסוג השנאה.
 
להלן דוגמת אהרון הכהן, אנו למדים כיצד זהות הצדדים והתרבות המשפטית שהייתה נהוגה באותה תקופה, הכריעה את גורל ואופי התנהלות הסכסוך. אהרון ניצל את יתרון היכרות הצדדים בתקווה לזהות ואף שביב של איכפתיות בינהם ובכך לגרום לריכוך וגישור מהיר יותר ובכך להימנע מסכסוך והתדיינות משפטית בין הצדדים.
 
כאשר התרבות המשפטית אינה מדברת על הימנעות מסכסוך וכן כאשר הבסיס המשותף אינו קיים בין הצדדים או כאשר אין אינטרס משותף בין היריבים, קל מאוד כאשר מתגלע סכסוך הצדדים יבחרו בדרך של הבאתו לפתחו של בית המשפט ולא לבחור בחלופה של פשרה. תוצאה זו נעוצה בגורם המשפיע כי לצדדים "אין מה להפסיד". הצדדים לא חברים, לא עובדים יחד, אין אינטרס משותף ובכך כל צד בוחר להתלות על עץ גבוה ולעיתים קרובות מדובר רק בנקיטת עמדה מתוך ה"אגו" ולא באמת מתוך צדקנות וזאת בלבד שיוכל להוכיח את חברו.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.