זכויות רפואיות ומימושן
מידי שנה משלם המוסד לביטוח הלאומי סכום עצום - סך של 10,000,000,000 ₪ – עשרה מיליארד ₪!! (לערך), למקבלי קצבת נכות כללית ולנפגעי עבודה (לנפגעי עבודה כ"דמי פגיעה" וכ"קצבת נכות"). אולם, ישנו נתון מפתיע: מספר האנשים הזכאים לקבל פיצויים, ככל הנראה, גבוה הרבה יותר מן הפונים בפועל, וכך גם סכום הפיצויים שהיו יכולים לקבל, אילו ידעו מה הזכויות המגיעות להם וכיצד להגיש ולטפל בבקשת הפיצויים כנדרש.
האזרח הקטן, בבואו לעמוד על זכויותיו מול המוסדות, בשעת צרה, ניצב חסר אונים מול הליכים בירוקראטיים מורכבים, המונעים ממנו לקבל את המגיע לו.
הביטוח הלאומי תומך בעשרות אלפי אנשים ומוכן, לפי חוק, לשלם את הפיצויים הנאותים לנפגעים. מהי הסיבה, אפוא, שרבים מן הזכאים אינם פונים כלל, או אינם מסדירים את זכויותיהם?
קיימות מספר סיבות, המשמשות כ"חסמים" לפנייתו של האזרח למוסדות המתאימים:
• חוסר מודעות לזכויות המגיעות לאזרח, ממוסדות המדינה, על פי חוק.
• המורכבות של הליך הגשת הבקשה לפיצויים (אי הכרת שלבי הפנייה השונים ומה נדרש מן האזרח בכל שלב,
חוסר התמצאות במילוי הטפסים, חוסר הבנה של מונחים מקצועיים ועוד).
• העדר זמן ומשאבים, הנדרשים מהאזרח, במהלך הטיפול בבקשה לפיצויים: מילוי טפסים, בדיקות רפואיות,
ועדות רפואיות ועוד.
• חשש להגיש בקשה לפיצויים, הנובע, בין השאר, משמועות על נוקשות באופן הטיפול בבקשה ועל מקרים
שבהם הבקשה לפיצויים, למרות המאמצים הרבים, לא צלחה.
מסיבות אלה ואחרות, מעדיף האזרח, פעמים רבות, שלא להגיש בקשה לפיצויים, ולוותר בכך על הזכויות המגיעות לו מן המדינה. יש בכך פרדוקס: במשך כל השנים, האזרח אינו חוסך מאמצים, ומשלם ממיטב כספו לביטוח לאומי, למשרד הביטחון, למס הכנסה, למשרד האוצר, למשרד הבריאות ועוד. אולם, במקרה של תאונה או מחלה הפוגעים בתפקודו התקין, בשעה שגופים אלו אמורים לפצות את האזרח כספית, נמנע האזרח מלתבוע את זכויותיו.
להלן סיפור לדוגמא: לפני 12 שנים לערך, בהיותי מרצה במכללה לבטיחות, גהות ואיכות הסביבה, ניגש אלי חניך בקורס לממוני בטיחות בעבודה, וביקש להתייעץ אתי על מקרה שנגע למשפחתו. הוא סיפר לי, כי מדובר בבן משפחה קרוב, שעבד שנים רבות כאיש אחזקה במפעל, וכתוצאה מחשיפה ארוכת שנים לרעש מזיק בעבודתו, נפגעה שמיעתו.
זאת ועוד - עקב חומרת הפגיעה, לא יכול היה האיש להמשיך ולעבוד במקומות בהם יש רעש מזיק ולכן נאלץ לעזוב את עבודתו. לאחר זמן מה החל לעבוד כשרת בבית ספר, בשכר הנמוך בכ- 70% משכרו הקודם.
החניך, שהחליט להיחלץ לעזרת בן משפחתו, תיאר בפני את 'מסכת הייסורים הבירוקרטית' שנאלץ לעבור במהלך הטיפול במקרה, ואשר בסופה קיבל 10% נכות בלבד, כאשר לדעתו, הגיע לו הרבה יותר.
החניך ניגש אלי כדי להתייעץ איתי האם כדאי וניתן עדיין להגיש ערר על המקרה. כאשר החניך הציג בפני את התיעוד הרפואי, את בדיקות השמיעה ותיאר את העובדות הרלוונטיות הנוגעות למקרה של קרוב משפחתו, ראיתי כי לכאורה היה צדק בדבריו ונגרם לו עוול כבד.
מכיוון שנתבקשתי, נרתמתי בהתנדבות לסייע לחניך ולבן משפחתו. לאחר הייעוץ שהענקתי לו, לאורך כל שלבי הערר, קיבל קרוב המשפחה 20% נכות על ירידה בשמיעתו, 10% נכות בגין הצלצולים באוזניים (טנטון תמידי) ובסך הכול 28% נכות רפואית משוקללת. לאחוזים אלו, נוספו אחוזי נכות בגין הירידה בכושר התפקוד וההשתכרות (תקנה 15) ובסה"כ קיבל קרוב משפחתו 42% נכות לצמיתות, שהקנו לו סכום כספי רטרואקטיבי של 130,000 ₪ וגמלה חודשית, על סך 4,000 ₪ לחודש, שתשולם לו לכל חייו.
מסיפור זה ניתן ללמוד כיצד ייעוץ וסיוע מקצועי, המוענק בזמן! מסייע באופן דרמטי לנפגעי תאונות ומחלות, לממש את מלוא זכויותיהם הרפואיות והכספיות.
אף שהמאמר עוסק במימוש זכויותיהם הרפואיות של נפגעי תאונות עבודה, מחלות מקצוע ונכות כללית, גם אם נפגעת או חלית בנסיבות אחרות, מומלץ לבדוק זכויותיך מול המוסד לביטוח לאומי - לדוגמא: במקרה של תאונת דרכים/עבודה, שירותים מיוחדים, סיעוד, ניידות, ילד נכה, נפגעי איבה, פטור ממס הכנסה מטעמי בריאות ועוד ועוד - כאמור, במקרים אלו ואחרים, ייתכן שמגיעים לך פיצויים - והרבה.
לסיכום: עד להשגת הפיצויים, אתה עובר לעיתים תהליך מתיש, מורכב וממושך. עליך לנווט בין הוועדות הרפואיות וההליכים הבירוקראטיים, הרצופים מונחים מקצועיים וטפסים מסובכים.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בכך שתנאי הזכאות לגמלאות הם מסובכים ומורכבים – בספטמבר 2006, במסגרת 'נייר עמדה' רשמי של המוסד לביטוח לאומי, שכותרתו: "התייחסות המוסד לביטוח לאומי להצעת המחליטים במסגרת תקציב המדינה ל- 2007", מציין המוסד:
"כללי הזכאות לגמלאות של המוסד הם מורכבים, ואין לצפות מאזרחים פשוטים להבין את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע באופן עצמאי האם הם אכן זכאים לגמלה".
הדברים מדברים בעד עצמם - כיצד 'האזרח הפשוט' יכול לדעת כיצד לממש זכויותיו והאם מגיעים לו כספים?
כדאי לזכור: כל השנים אתה משלם ממיטב כספך לביטוח לאומי, למשרד הביטחון, למס הכנסה, למשרד האוצר, למשרד הבריאות ולגופים נוספים. במקרה של תאונה או מחלה הפוגעים בתפקודך התקין, גופים אלו אמורים לפצותך בגין נזקיך.
יהיו מי שיאמרו: "לא נעים לי להגיש בקשה לפיצויים... איני רוצה לנצל את המדינה, קופת המדינה מדולדלת...". ההחלטה אם להגיש בקשה לפיצויים הנה אישית. בכל מקרה, כדאי לדעת שסכום הפיצויים משמעותי ביותר - עשרות עד מאות אלפי שקלים, ואף יותר, המגיעים לך בגין "ביטוח" שעליו שילמת כל חייך.
אם נפגעת בעבודתך או חלה הרעה משמעותית במצבך הבריאותי, קום ועשה מעשה: גש לרופא, פנה להתייעצות עם גורם מקצועי, קבל חוות דעת רפואית על מצבך. אל תדחה את קבלת המגיע לך בדין.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.