זכויות מבקש מקלט

למבקשים לקבל מקלט מדיני בגדרה של האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 והפרוטוקול משנת 1967 (להלן: "אמנת הפליטים"), בדרך כלל, נערך ראיון מקיף, וזאת בהתאם לנוהל של משרד הפנים, הנקרא "נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל" (להלן: "הנוהל").
 
סעיף 5 לנוהל מסדיר את עניין הראיון המקיף וכולל, בין היתר, את העקרונות הבאים:
 
• הראיון המקיף ייערך על ידי נציג משרד הפנים, שעבר הכשרת RSD;
 
• הראיון המקיף ייערך בשפתו של מבקש המקלט (בשפה הרשמית של מדינת אזרחותו, אותה הוא דובר או בכל שפה אחרת המובנת לו);
 
• במידת הצורך, הראיון המקיף יערך על ידי מתורגמן, שיאשר כי מבקש המקלט אכן מבין את השפה;
 
• תותר נוכחות עורך דין כל עוד השתתפותו תוגבל להערות שיוכל להעיר לפני הראיון ובסיומו;
 
• עורך הדין יוכל לערוך תרשומת במהלך הראיון המקיף.
 
לאחרונה, במסגרת עת"מ 5462-05-11 shwe נגד משרד הפנים, עלתה השאלה העקרונית האם למבקש המקלט זכות להקליט את הראיון המקיף, שנערך לו על ידי נציגי משרד הפנים.
 
בית המשפט הנכבד קבע כי, יש לאפשר למבקש המקלט להקליט בתיעוד קולי את הראיון המקיף, תוך קביעה כי, תוך פרק זמן מוגדר, יהיה על ב"כ מבקש המקלט להעביר למשרד הפנים עותק של אותו תיעוד קולי, כאשר עורך הדין יאשר בחתימתו כי, לא נעשה כל עיבוד ו/או שינוי בתיעוד שהועבר.
 
כבוד השופט רמי אמיר נימק את פסיקתו, בין היתר, כדלקמן:
 
"... גם ב"כ המשיב מסכימה שעורך הדין רשאי לערוך תרשומת, כחלק מנוכחותו במקום. הדבר לא רשום באופן מפורש בנוהל, אך נובע מזכותו של עורך הדין (הקבועה בנוהל) להיות נוכח בראיון ולהעיר לאחר תום הראיון הערות בנוגע להתנהלותו. אלא שככל שהנוהל מתיר, כאמור, תרשומת על ידי עורך הדין – אין להגביל זאת רק לתרשומת בכתב יד. אחרי ככלות הכל, מצויים אנו בעידן מודרני, ותיעוד יכול להיעדות גם בכתב וגם בהקלטה קולית וגם אחרת, ואין הבדל מהותי ביניהם כל עוד לא נקבע בנוהל אחרת.
... אחרי ככלות הכל, הנוהל בא להסדיר הליך של טיפול במבקשי מקלט לפי אמנת הפליטים, וחולשים עליו העקרונות הכלליין שחלים על דיני הפליטים. בסוגיה זו יש רגישות רבה מאוד לנושא הפערים התרבותיים והלשוניים, ויש להיזהר זהירות מיוחדת ולמנוע טעויות בתום לב עקב כשלים בהבנת הנשאל והנאמר. לכן, נקבע לא אחת גם בישראל וגם בארצות העולם, כי הספק בשאלות עובדתיות פועל לטובת מבקש המקלט. לכן יש לעשות ככל האפשר למנוע את אותן תקלות, ולתת את הכלים בידי מבקש המקלט ואף בידי הרשות המנהלית, ולא כל שכן בידי בית המשפט הבוחן את דבריו בדיעבד – לדעת מה בדיוק נאמר, והאם נפלו אי הבנות כתוצאה מתרגום לקוי וכיוצ"ב.." (ההדגשות אינן במקור – הח"מ)

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.