סרוב לבדיקת שכרות

ישנן למעשה שתי בדיקות, האחת היא בדיקת נשיפה (המוזכרת לעיל) והשנייה היא בדיקת דם.
לעניין בדיקת נשיפה: לשוטר מותר לעצור אותנו ללא כל סיבה או חשד לצורך בדיקת נשיפה. זהו למעשה חריג לכלל שאומר שלשוטר מותר לעכב אדם לבדיקה רק אם יש לו חשד סביר. אולם לצורך בדיקת נשיפה, ולצורך כך בלבד, המחוקק מאפשר לשוטר לעצור אותנו גם ללא חשד.
לעניין בדיקת דם- שוטר רשאי לדרוש בדיקת דם אם התרחשה תאונת דרכים או אם נתעורר בלבו חשד כי הנהג שלפניו נוהג בשכרות.

הכלל הוא כי אסור לסרב לבדיקת נשיפה או דם, ס´ 64ד לפקודת התעבורה קובע כי:
"סירב נוהג ברכב...... לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62 (3)."

המשמעות היא שנהג המסרב לבדיקה, רואים בו כאילו נהג בשכרות והוא צפוי לעונשים הקבועים בס´ 39 לפקודת התעבורה, דהיינו, מינימום שנתיים פסילת רישיון נהיגה, קנס ושלילה על תנאי. במקרים קיצוניים יותר של עבירת השכרות, העונש יכול להגיע עד כדי מאסר בפועל.

מה נחשב כסרוב?
למרות כל האמור, במקרה ונעצרתם לבדיקת נשיפה ואתם מואשמים בעבירה של סירוב להיבדק זה לא סוף הסיפור מבחינתכם. יש תקווה משפטית.
הסיבה לכך היא שהמחוקק רצה להימנע ממצב בו נהגים לא הבינו את משמעות דרישת השוטרים לביצוע בדיקת הנשיפה ולכן קבע דרישה מיוחדת מהשוטרים. דרישה פרטנית לגבי הדרך שהם צריכים לנהוג כאשר הם דורשים בדיקת אלכוהול. או כדברי החוק:
"שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד."
אם כן, המשטרה מחויבת להסביר לנו שמותר לנו לסרב לבצע בדיקה אבל אם אנחנו לא מסכימים אנחנו צפויים להיות בחזקת שיכורים ואת המשמעויות החוקיות שיש לכך. בצורה ברורה, בשפה מובנת ובאופן שאינו משתמע לשני פנים.
אם המשטרה הייתה נוהגת כך, כל נהג בר דעת היה מסכים לכל בדיקה, שכן סירוב משמעו פסילה צפויה של רישיון הנהיגה למשך שנתיים באופן וודאי.
מכאן, שיש צורך שעורך דין המתמחה בתחום יבדוק בקפדנות האם השוטרים הקפידו על מילוי הוראות החוק. תוכלו להיוועץ בנו דרך צור קשר וללמוד באופן פרטני לגבי המקרה שלכם, האם השוטרים הסבירו לכם כראוי את הנדרש, האם מולאו הדוחו"ת המתאימים וכו´...

חשוב לציין, כי באופן תיאורטי בתי המשפט עדיין יכולים להרשיע נהגים בנהיגה בשכרות גם ללא מכשיר הינשוף וזאת ע"ס פסק דין ישן משנת 86´, אך כיום ובשל המעבר לכלים מדעיים במקום כלים "התרשמותיים" של שוטרים העלולים להטעות, המדינה אינה מגישה כתבי אישום שאינם מבוססים על בדיקת הנשיפה (או על בדיקת הדם).

השינוי העיקרי בחקיקה שהוביל למעשה לשימוש במכשיר ה"ינשוף" כאמצעי כמעט בלעדי המשמש להרשעת נהיגים בעבירת הנהיגה בשכרות החל בתאריך ה-15.12.05 (תיקון מס´ 72 לפקודת התעבורה).
המצב המשפטי שקדם ליום זה, היה כזה שבתי המשפט יכלו להרשיע נהגים בנהיגה בשכרות על סמך התרשמות כללית/חיצונית של שוטרים או אזרחים שבאו במגע עם הנאשם, ועל סמך אותה התרשמות כללית היו נהגים מורשעים בנהיגה בשכרות.
בתי המשפט, אשר לא אהבו את ההתרשמות הכללית המדוברת, דרשו וקיבלו מבחן יותר "אחיד" מאשר אותה התרשמות כללי.

למבחן שהמשטרה יצרה קוראים "בדיקת מאפיינים" (בדיקות התרשמות כלליות כמו הליכה על קו ישר, להביא אצבע לאף בעצימת עניים, הופעה כללית, התנהגות, צורת דיבור וכו´...), ובדומה לתוספתן שלנו, גם הבדיקת מאפיינים הזו היא שריד אבולוציוני לא הכרחי ולא מועיל בימנו. מדוע?
מיום שתוקנה פקודת התעבורה ובמקום שבו קיים מכשיר לבדיקת אלכוהול מסוג DRAGER ALCOTEST 7110 MKIII IL, הידוע יותר בכינוי "ינשוף", הופכת בדיקת המאפיינים ללא רלוונטית. גם כשאתם עומדים בכל הקריטריונים זה עדיין לא אומר שלא תורשעו בנהיגה בשכרות.
אם מכשיר הינשוף מורה כי אתם שיכורים על אף שעמדתם במבחנים של "בדיקת המאפיינים" (שאגב גם הבדיקה הזאת אינה מעוגנת בחוק והיא פרי המצאתה של המשטרה), קרי, הערך שיצא לכם בבדיקת האוויר היה יותר מ-240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, אתם תואשמו בנהיגה בשכרות, ייקחו לכם את רישיון הנהיגה ואת הרכב ל-30 יום, ואתם צפויים לעמוד לדין כשעונש המינימום הקבוע בחוק הוא שנתיים פסילה בפועל. וזאת בנוסף לקנס כספי משמעותי ופסילה על תנאי.

לסיכומו של עניין, הפרקטיקה מלמדת כי המכשיר העיקרי ואולי אף היחיד כיום שבו מבססת התביעה במדינת ישראל את כתבי האישום בגין נהיגה בשכרות הוא מכשיר "הינשוף" (שוב, בסייג של בדיקת הדם) ומכאן החשיבות שבמאבק שלנו לבדיקת המכשיר באמצעות מומחה בתחום, דבר שנעשה לראשונה בישראל.

ישנם גורמים בעיתיים העלולים להשפיע על תקינות הבדיקה, כדוגמת האם אכלתם לפני הבדיקה או שלא אכלתם פרק זמן ממושך, אם הייתם חולים בזמן הבדיקה, סוג השתייה ששתיתם, משך הזמן שעבר מהרגע ששתיתם, דרך כיול המכשיר ע"י המשטרה, באם עישנתם לפני הבדיקה, באם היה דבר מאכל בפיכם (סוכריות מסוגים שונים) ועוד. המחוקק "שותק" לגבי הפרוצדורה שיש להקפיד עליה בטרם הבדיקה ולכן המשטרה "המציאה" תקנות פנמיות המתבססות על המלצות היצרן ואשר מורות לשוטר שעורך את בדיקת הנשיפה כי עליו לוודא שלא אכלתם או שתיתם למשך פרק זמן של 15 דקות, ולעניין עישון נקבע כי יש להמתין 5 דקות.

אני לא מכיר שום חוק בישראל שאוסר על נהג לשתות מים או לעשן סיגריה או לאכול. אם כנסת ישראל רוצה לקבוע כן שתעשה זאת עד אז למשטרה אסור להמציא איסורים משלה מכיוון שבפועל יש כאן "מדרון חלקלק" ואני נפעם כל פעם מחדש מהיצירתיות של השוטרים שמקצינים את האיסורים הלא חוקיים הלו ומתעללים באזרחים חפים מפשע וחסרי ישע כיוון שהם אוכלוסיה חלשה שאין לה כלים להגן על עצמה.

חשוב לציין, כי לא רק שהמשטרה המציאה הוראות משלה שאינן מבוססות על החוק, היא הגדילה לעשות, והניסיון שלנו מלמד שהשוטרים בהרבה מקרים אינם מקפידים על משך הזמן שצריך להמתין עד ביצוע הבדיקה לפי מה שהמשטרה עצמה קבעה לשוטריה.

אך מעל הכל אין לתת לאיש לגרום לנו לסטות מהדבר העקרי יותר מכל, אין אנו בעד נהגים שיכורים המסכנים את יקירנו. חשוב לציין, כי האמור אינו בא במטרה לעודד נהיגה תחת השפעת משקאות אלכוהולים, המאבק הוא נגד הפעולות הלא חוקיות שהמשטרה נוקטת ואשר מובילה להרשעה של נהגים חפים מפשע, וזאת במטרה לתקן את הדרוש תיקון כך שרק אלו שנהגו בשכרות יורשעו, ובאותו האופן יאפשר לנו לקבל כלים לדעת מתי מותר לנו לנהוג לאחר שתיית אלכוהול ומתי אסור.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.