מעמד הורה מכח ילדו

לאורך השנים המדיניות, שמצאה את ביטוייה בחוק ובפסיקה במדינת ישראל, גרסה כי, לשר הפנים קיים שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע לשאלה האם להעניק לזר מעמד במדינת ישראל. לצד זאת, נקבעה מדיניות של משרד הפנים לפיה, מעמדו של ילד של זר אינו יכול לכשעצמו להעניק מעמד להורו (למעט במקרים הומניטאריים חריגים מסוימים - לעניין זה ראו בג"צ 1689/94 הררי נגד שר הפנים, פ"ד נא(1) 15, בג"צ 758/88 קנדל נגד שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 ומקרים נוספים).  
 
בשנים האחרונות מסתמן כי, חל כרסום משמעותי במדיניות משרד הפנים לפיה, מעמדו של ילד אינו מקיים לכשעצמו כל מעמד להורה, וזאת בשני מישורים עיקריים.
 
המישור הראשון - החלטות הממשלה בעניין ילדי עובדים זרים
ממשלת ישראל החליטה במספר החלטות, שהאחרונה ביניהן מאוגוסט 2010 כי, ילדים של עובדים זרים, העומדים בקריטריונים שנקבעו בהחלטת ממשלה 2183, יקבלו מעמד במדינת ישראל, ומכוחם במקביל יקבלו ההורים של אותם הילדים, מעמד במדינת ישראל. חשוב להדגיש לעניין זה כי, בחלק מהמקרים, הזכאים לקבלת מעמד בהתאם להחלטת הממשלה האחרונה, הינם ילדים שכלל לא נולדו במדינת ישראל, ולמרות זאת המדינה בחרה לסטות מהמדיניות שהנהיגה, ולהעניק להוריהם מעמד חוקי בארץ מכוח ילדיהם.
 
מכאן עולה כי, משרד הפנים וממשלת ישראל בחרו לסטות מהמדיניות שמלווה אותם במשך השנים, ולהעניק מעמד לנתין זר מכוח מעמדו של ילדו, וזאת למרות שהילד אינו בעל אזרחות ישראלית. לפיכך, ניתן לטעון על פי עיקרון השוויון ועל פי אותו הרציונאל והמחשבה, ובוודאי בכדי למנוע אפליה כי, על משרד הפנים להעניק מעמד גם לנתין זר, אשר משתתף באופן פעיל ורציף בגידול ילדו, שהינו אזרח ישראלי, וזאת מאותם הנימוקים ובהתבסס על עיקרון טובת הילד וחשיבות השמירה על התא המשפחתי.  
 
המישור השני – פסיקת בתי המשפט
גם פסיקת בתי המשפט במדינת ישראל מראה כי, חל שינוי משמעותי במדיניות הנהוגה. בתי המשפט במדינת ישראל החלו לקחת בחשבון במקרים מסוימים את העובדה כי, טובתו של הילד הינה מוחלטת וחד משמעית, להמשיך ולחיות במולדתו, מדינת ישראל, עם שני הוריו, אותה מדינה בה הוא גדל כל חייו, התערה בה, ויצר קשרים חברתיים עמוקים. לפיכך, נקבע במספר פסקי דין כי, במקרים בהם ההורה הזר מעורב בצורה כזו או אחרת בגידולו של הילד, לא ניתן להפריד בין ילד להורו, שכן פירוד זה איננו סביר ועלול להוביל לקרע בלתי ניתן לאיחוי בתא המשפחתי ולטראומה קשה.
 
אחד מהמקרים המעניינים נידון בעת"מ 2024-07 בוריסובסקי ואח' נגד משרד הפנים (טרם פורסם). באותו המקרה דובר על ילדה, אזרחית ישראלית, שנולדה במדינת ישראל לאזרח ישראלי ואזרחית מדינת רוסיה. בני הזוג גידלו במשותף את הילדה למרות שאביה היה נשוי לאישה אחרת ולהם היו שלושה ילדים נוספים. בשנת 2007 פנתה המשפחה למשרד הפנים בבקשה לקבלת מעמד במדינת ישראל מכוח היותה של הגב' בוריסובסקי אמה של אזרחית ישראלית, אך משרד הפנים דחה את בקשתם ללא כל נימוק סביר.
 
כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קיבלה את התביעה בקובעה כי, טובתה של הלן היא להישאר בארץ עם שני הוריה ומשכך אין לגזור על הילדה חיים ללא אם וללא אב, כאשר שני הוריה מעונינים לגדלה במשותף. לפיכך, הורתה למשרד הפנים להעניק לאמה אשרת תושב, וזאת כדי שמחד תוכל לחיות לצדה של בתה האזרחית הישראלית, ומאידך שבתה תזכה לגדול לצד שני הוריה.   
 
במקרה דומה בעת"מ 3111-08 סלמובה אירנה ואח' נגד משרד הפנים (פורסם בנבו) נדון מקרה בו קיבל בית המשפט תביעה בה התבקש מתן מעמד לאם של קטין, שנולד במדינת ישראל לאזרחית רוסיה ולאזרח ישראלי, שבהמשך נפרדו. בית המשפט שב חזר והדגיש כי, אין לגזור על הקטין חיים ללא אב, בנסיבות בהן אביו מעונין לשמור עמו על קשר וכאשר זוהי טובתו של הקטין. בית המשפט הוסיף וקבע כי, אין מקום שמשרד הפנים ישלול את זכותו של אדם לגדול לצד שני הוריו, גם אם מתברר כי הקשר בין הנתין הזר לקטין הישראלי איננו הדוק.
 
במקרה אחר בעת"מ 22597-02-11 וינטר גרסימוב אלינה ואח' נ' משרד הפנים נידון מקרה נוסף בו האם, אזרחית רוסיה, ביקשה מעמד בישראל מכוח היותה בעלת משמורת על ילד קטין, שהינו אזרח ישראלי. בפסק דין מרתק קבעה כבוד השופטת חני סלוטקי כי, החלטת משרד הפנים, שלא להעניק לאם מעמד בישראל, אינה החלטה סבירה והורתה למשרד הפנים להחזיר את הדיון בעניינה לוועדה הבין-משרדית העליונה לעניינים הומניטאריים, על מנת שתשקול מחדש את טובתו של הקטין הישראלי, זכותו של הקטין לחיי משפחה ואת חשיבות הקשר המתפתח עם אביו האזרח הישראלי.  
 
לסיכום, ניתן לראות כרסום במדיניות משרד הפנים לפיה, מעמדו של ילד אינו מקים לכשעצמו מעמד להורהו. החלטות הממשלה לעניין ילדי עובדים זרים ופסיקת בתי המשפט מראות כי, החלה מגמת צמצום במדיניות זו בקובעם כי, בטרם תוכרע סוגיית מעמדו של הורה לילד אזרח ישראלי, על הרשות לבדוק ביתר קפידה שיקולים של טובת הילד ושיקולים של הזכות לחיי משפחה, ובמקרים המתאימים להעניק לאותו נתין זר את המעמד החוקי המגיע לו במדינת ישראל.
 
משרד עורכי דין מתן חודורוב הנו בעל ניסיון בהתמודדות, עזרה וסיוע בניהול הליכים שונים מול משרד הפנים. משרדנו מלווה את הפונים אליו החל משלב ההתקשרות לאורך כל שלבי התהליך-  ייעוץ, הכנת מסמכים, בקשות והגשתם, ליווי וייצוג בפגישות ותשאולים של משרד הפנים וכלה בהגשת וניהול תביעות מול משרד הפנים בבתי המשפט השונים.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.