משמורת משותפת
(תמ"ש 12148-04-10 )
אנו רואים בפסיקה מהעת האחרונה, כי בעיני בית המשפט, משמורת המשותפת מגשימה את זכות היסוד של הקטינים לחוות כל אחד מהוריהם כהורה משמורן ולגדול עמו, על אחת כמה וכמה, שעה שמדובר באב שמילא חלק מרכזי ביותר בטיפול בקטינים מאז לידתם.
בתמ"ש (קריות) 17120/07 קבע כב' השופט סילמן:
" הדור הנוכחי של האבות אינו חרד מהכנת אוכל לילדים, אפילו רכים, רחיצתם, טיול עימהם, יחד עם האם ובלעדיה. חלוקת התפקידים המסורתית, בחלוף השנים, הלכה ונשתנתה ; אבות החלו נוטלים חלק מהותי יותר ויותר בגידול הילדים ובחייהם; אם עד לפני דור או שנים, לא הכירו אבות צורת חיתול, חלק ניכר מאבות דור זה לוקח תפקיד בכל היבט בחיי ילדיהם, ובכל צורך מצורכיהם. לאבות אלו, חל דין רצוי של חלוקת זמן הורי, בצורה שוויונית או קרובה לכך."
בית המשפט מתחשב בבואו להחליט בנושא המשמורת העתידית, בטיפול אשר העניק האב לילדיו בעבר ובהווה, יש לשים לב כי ההתחשבות אינה באב, אלא בילדים ובמקום שאביהם תפס ומשמש בחייהם.
המגמה הנוהגת כיום בתי המשפט הינה כי 'דרך המלך' הינה קביעת משמורת משותפת, היכן שקיימים תנאים שמאפשרים זאת. לפיכך מקום שעל פניו, סבור בית המשפט, כי ניתן להורות על הסדר שכזה, עליו לבחון האם אכן מתקיימים התנאים לגיבושו של הסדר משמורת משותפת.
התנאים המרכזיים לכינון הסדר משמורת משותפת:
בפסקי הדין נקבע ונחזר ונקבע, כי על פי הספרות המקצועית, המחקרים וחוות דעתם של המומחים אלה הם התנאים המרכזיים למשמורת משותפת (אשר אינם מהווים רשימה סגורה):
• מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים ;
• רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם;
• רצון הילד;
• מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים ;
• קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים;
• מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.
התקשורת הבין-הורית ושיתוף הפעולה כתנאי מרכזי:
כאשר קיימת מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, קשר מיטיב עם הילדים, מגורים סמוכים לאחר הפרידה ומעורבות רבה בחיי הקטינים, קמה ועולה שאלת מידת שיתוף הפעולה והתקשורת בין ההורים כתנאי להצלחת המודל של משמורת משותפת.
בחינת התקשורת ההורית בתקופות שקדמו לקונפליקט לשם איתור פוטנציאל:
בפסיקה נדונה מספר פעמים הבעייתיות בשיתוף הפעולה ההורי והתקשורת ההורית, בעת משבר ובסכסוך גירושין. לעיתים נקבע כי מקום בו יתר התנאים מתקיימים, לא תשמע טענת "חוסר התקשורת", טענה שכנראה ומועלית על ידי הצד המבקש לחבל בהסדר של משמורת משותפת ביודעו, כי זהו תנאי הכרחי לקיומו הפעיל.
מכיוון שברור לצדדים, כי תקשורת, שיתוף פעולה פורה, שוטף ואיכותי עם ההורה אחר הינם תנאים חיוניים לפסיקת משמורת משותפת ומיכוון שניתן די בקלות לסכל תנאי זה באופן חד צדדי, הרי יוכל הצד המבקש לזכות במשמורת בלעדית להסלים את הקונפליקט או להימנע מיצירת תקשורת בתקופת הסכסוך המשפטי ובכך לגרום לכך שבית המשפט ימנע מלהורות על משמורת משותפת .
כדברי כב' השופט סילמן :
" היעלה על הדעת כי צד אשר אינו חפץ במשמורת משותפת, יחבל בעצמו בתקשורת, יחטא בפגיעה בטובת הקטינים, ואף יזכה לפרס?? "
תמ"ש (קריות) סעיף 45 לפסק הדין).
בית המשפט במספר פסקי דין סובר כי יש ללמוד מהתנהגות הצדדים קודם לסכסוך. שכן, בסופו של יום, דיונים משפטיים מסתיימים, אך המשפחה ממשיכה להתנהל. ויתכן שבהעדר סכסוך משפטי יפחת המתח.
אין לצפות מהורים המצויים במשבר גירושין ובתקופת קונפליקט לשיתוף פעולה ולתקשורת הדוקה. גירושין, בוודאי כאלה הכרוכים במאבקים משפטיים אינם תהליך קל ופשוט למי מהצצדדים. מדובר בהליך ייצרי, רווי רגשות ואמוציות אשר, מטבע הדברים, מקשה על התנהלות כל צד עם רעהו.
על כן, לעיתים ניתן להסתפק ברמת " תקשורת פונקציונלית". כך שבאופן אקטיבי יש מעבר מידע רציף בין ההורים והוצאה לפועל תקינה של חלוקת הזמן ושיתוף הפעולה ומנגד, קיימת המנעות מיצירת מתחים וניהול ויכוחים בנוכחות הקטינים.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.