מינוי מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית

מצב זה של רשלנות רפואית, נבדל מתביעות בגין תאונות דרכים בהם לא מגישים חוות דעת רפואיות אלא בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו שכן לא מתקיים דיון בשאלת האחריות, להבדיל מתיקי חבויות בהם מתעורר ויכוח לגבי שאלת האחריות לנזק.

האם יש מקום למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט כדבר שבשגרה בתביעות רשלנות רפואית, כפי שקרא לכך השופט אליקים רובינשטיין בפסק דין של בית המשפט העליון ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם?

המתנגדים לשינוי המדיניות הנוהגת בתביעות רשלנות רפואית סבורים כי דברי השופט רובינשטיין נאמרו אגב אורחא ויש לצמצם הכרעתו לנסיבות הספציפיות של פסק הדין.
אני כשלעצמי מצטרפת לדעתם המלומדת של המתנגדים לשינוי המצב הקיים ומתנגדת לפיכך למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית.

להלן אמנה את טעמיהם של המתנגדים לשינוי המצב הקיים שיש בהם הרבה מן ההיגיון העומד מאחורי ניהול תביעת רשלנות רפואית.
ראשית, מאחר ואין המדובר בשאלות אובייקטיביות אלא בשאלות של דעה מקצועית, מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט עשוי לספק זווית מצומצמת לבית המשפט, תוצאה העשויה לפגוע בעיקרה בתובעים שכן נטיית ליבו של השופט הינה מטבע הדברים לאמץ את חוות הדעת של מומחה רפואי שמינה מטעמו.

לכך יש להוסיף את חוסר האובייקטיביות של מומחה רפואי שיתמנה שכן ברוב המקרים סביר להניח שימונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט מקרב ציבור הרופאים בעלי מעמד ומוניטין, אשר ממילא לא היו מוכנים להעיד נגד קולגות.  כמו כן קיים סיכון רב שהמומחה הרפואי שימונה יכיר את המומחים מטעם בעלי הדין, כמו גם את הרופאים של הנתבעים, ולפיכך הגם שימונה מומחה רפואי כמומחה אובייקטיבי על ידי בית המשפט, קיים ספק רב לגבי יכולת אובייקטיביות של מומחה רפואי כזה בפועל.

עוד נטען כי הפקדת ההכרעה בידי מומחה רפואי שימונה מטעם בית המשפט עשויה להביא לעיוות הדין. כולנו יודעים כי הן מדע הרפואה והן מדע המשפט אינם מדעים מדוייקים,  שכן במקרים רבים רופאים שונים עשויים לטעון באותה העת טענות מנוגדות. הקמת מאגר של מומחים רפואיים שימונו מטעם בית המשפט עשוי להביא לקבלת דעות מקובעות וממסדיות ולפגוע בזכותם של הצדדים להביא ראיות מטעמם ולשכנע את בית המשפט לכיוון האמת שלהם.

עוד  נוסיף ונטען כי אין כל  שחר לטענה לפיה מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט יביא לחיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יקר. נהפוך הוא, הדרך לסיום התיק בפשרה תהא קצרה יותר מקום בו יהיו שתי הדעות מונחות בפני בית המשפט אשר יוכל להציע את הצעתו לסיום התיק בפשרה, ואילו הצדדים מצידם יוכלו לקנות סיכונים ולהביא את התיק לסיומו.
גם את הטענה לפיה מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית כותב  חוות דעת למרבה במחיר יש לדחות על הסף שכן ברב המקרים מדובר ברופאים בעלי מוניטין רב אשר לא יסכנו את שמם על ידי כתיבת חוות דעת מופרכת מיסודה,  וממילא אנו עדים לא אחת לרופאים הדוחים תובעים רבים המבקשים חוות דעת רפואית בתביעה של רשלנות רפואית מקום בו הינם סבורים כי אין מדובר במקרה של רשלנות רפואית.

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי מעל לכל ספק  כי אין לשנות את המדיניות הקיימת בתביעות רשלנות רפואית ויש לאפשר לבית המשפט להתרשם משתי חוות דעת רפואיות אשר יסייעו לו בגיבוש הכרעה שיפוטית נכונה וצודקת.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.