הנוטריון
רבים מאיתנו נזקקים לשירותיו של הנוטריון לפחות מספר פעמים במהלך החיים. לרוב, נעשה הדבר לפי בקשה של גורם ממסדי כלשהו, כדוגמת הבנק, שאנו ממלאים אחר בקשתו מבלי להרהר בדבר, ולעיתים ביוזמתנו - לצורך או שלא לצורך – מתוך מחשבה שמסמך נוטריוני הוא בעל תוקף משפטי "חזק יותר".
במאמר קצר זה אפרט את המקרים הנפוצים בהם חובה להיעזר בשירותיו של הנוטריון, ואת המקרים הנפוצים בהם ניתן להיעזר בשירותי הנוטריון, אף אם אין חובה לעשות זאת.
מהו הנוטריון?
תפקידיו, סמכויותיו, תנאי כשירותו, והפעולות שיכולות להתבצע באמצעות נוטריון בלבד, נקבעו בחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976. החוק קובע כי אישור של נוטריון שניתן לפי החוק, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי (בישראל), ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפני הנוטריון, כאמור באישור. לעיתים נדרש אישור נוטריוני למסמך לצורך הצגתו במדינה מחוץ לישראל, בהתאם לחוקי אותה המדינה.
בישראל, כשיר לשמש כנוטריון, עורך-דין בעל ניסיון של 10 שנים לפחות, שלא הורשע בעבירה שיש עמה קלון ושאיננו בעל עבר משמעתי כעו"ד, עבר הכשרה מתאימה בהתאם לדרישות החוק וקיבל רישיון לכך ממשרד המשפטים.
ייפוי כוח נוטריוני – משכנתא, רכישת דירה מקבלן, עסקה במקרקעין ויפוי כוח כללי
ישנם 2 סוגים של ייפוי כוח, המחייבים אימות נוטריוני, ושבלעדיו אינם תקפים. הראשון, הוא ייפוי כוח כללי. ייפוי כוח זה נהוג לערוך עבור הורים מבוגרים, המייפים את כוחו של אחד מילדיהם לטפל בענייניהם השונים כלפי בנקים, מוסדות המדינה או אנשים אחרים. השני, הוא ייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין הטעונה רישום במרשם המקרקעין. לדוגמא, אם אדם נמצא בחו"ל, והוא מעוניין שקרוב משפחתו או כל אדם אחר יטפל עבורו במכירת דירה או בהשכרתה (לתקופה העולה על 5 שנים), אין די בייפוי כוח רגיל וחובה עליו להצטייד בייפוי כוח שאומת ע"י נוטריון.
למרות האמור, אם מיופה הכוח (השלוח) הוא עו"ד אשר מאמת את חתימת מייפה הכוח (השולח), אין צורך באימות נוטריוני ובלבד שהחתימה נעשית בארץ.
בעת נטילת משכנתא ובעת רכישת דירה מקבלן נדרשים יפויי כוח נוטריונים לבנק ולחברה הקבלנית, מאחר שהפעולות המבוצעות על ידי גורמים אלו – רישום משכנתא ומכר או חכירה של מקרקעין הן עסקאות במקרקעין הטעונות רישום בטאבו, ומיופי הכוח הרבים הכלולים במסמכים אלו אינם עורכי דין בלבד, אלא גם נציגים אחרים של הבנק או החברה.
אימות הסכם ממון לפני נישואין -
מרבית הזוגות נוהגים היום לערוך הסכם ממון המגדיר את יחסי הממון ביניהם במהלך החיים המשותפים ולאחר פקיעת קשר הנישואין (גירושין או מוות). חשיבות עריכתו של ההסכם, היא בעצם המודעות של כל אחד מהצדדים לזכויותיו ולחובותיו, לצורך התנהלות נכונה ואחראית בהקשר לרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. ככלל, הסכם ממון טעון אישור של בית המשפט או בית דין רבני, כתנאי לתוקפו, אולם החוק מאפשר אימות הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין על ידי נוטריון בלבד ללא צורך באישור נוסף של בית המשפט. אפשרות זאת נוחה ונגישה יותר מאישור ההסכם בבית משפט.
מסמך הדרוש לצרכי שימוש בחו"ל, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל -
החוק קובע כי, אימות חתימה על מסמך, וכן אישור לנכונותו של העתק למסמך, כאשר הם נדרשים לשימוש בחו"ל או בפני נציגות מדינה זרה (אפילו בישראל), חייבים להיעשות בפני נוטריון. כך גם עריכת מסמך או עשיית פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין של מדינת חוץ.
פעולות נפוצות אחרות שנוטריון מוסמך לעשות -
כאן ניתן למנות, בין הפעולות הנפוצות, את אלו: אישור שאדם החתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; אישור נכונותו של העתק מסמך; אישור נכונותו של תרגום מסמך; קבלת ואישור תצהיר והצהרה אחרת; אישור שאדם פלוני חי;
עריכת צוואה בפני נוטריון -
חוק הירושה מונה מספר דרכים לעריכת צוואה כשרה. אחת מהן, היא עריכת הצוואה בפני רשות, כלומר בפני שופט או דיין. החוק קובע כי לעניין זה, דין נוטריון כדין שופט. אמנם, עריכת צוואה בפני נוטריון נגישה יותר ביחס לפנייה לבית המשפט, אולם אין בכך יתרון משמעותי על פני עריכת צוואה בכתב בפני שני עדים. למעשה, הדרך הנפוצה לעריכת צוואה בכתב בפני 2 עדים היא בפנייה לעו"ד העוסק בכתיבת צוואות. דרך זאת מבטיחה את כשרות הצוואה. עורך הדין דואג להזמנתם של 2 עדים שאינם קשורים למצווה למעמד החתימה.
בשל היחס הניתן לאישור של נוטריון, הן מצד בית המשפט בישראל והן מצד מדינה זרה, ישנה הקפדה יתרה על כל פרט ופרט בהתנהלות הנוטריון, עד כי נאסר על הנוטריון לבצע פעולות עבור קרובי משפחתו, וכן חלה עליו חובה לגבות שכר הקבוע בחוק בגין שירותיו, כדי להבטיח שיקדיש את מלוא הזמן והרצינות לפעולה שהוא מבצע. לאור העובדה שכל הנוטריונים מחויבים לגבות את אותו השכר בדיוק עבור פעולה מסוימת, השיקול הדומיננטי בבחירת נוטריון הוא הנגישות.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.