נפגעי עבודה- אימתי תוכר זכאות לפיצויים?

חוק הביטוח הלאומי קבע שתי קטגוריות של נפגעי עבודה הזכאים בתגמולים לפי החוק:
"מחלת מקצוע" היא מחלה שנקבעה ככזו בתקנות שהותקנו לפי סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי, הכוללות רשימה סגורה של מחלות מקצוע, אליה מתווספות על פי דין מעת לעת מחלות נוספות. "
"תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק, כך: "תאונת עבודה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו בעובד עצמאי - תוך עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו" .

"תאונת עבודה"- פרשנות
למונח "תאונה" כשלעצמו אין הגדרה בחוק. בהעדר הגדרה בחוק למונח "תאונה" על בית המשפט מוטלת המלאכה לפרשו ולמלאו בתוכן, לאור תכליתו של החוק ובמסגרת כללי הפרשנות המקובלים. כבר בראשית דרכו, עמד בית הדין לעבודה על פרשנותו של המונח "תאונה" בחוק, בקובעו כי תאונה היא אירוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום:

"לא רק בפסיקה, אלא גם בספרות המשפטית, רואים את גורם הפתאומיות, להבדיל מגורמים אחרים, כגורם מועיל ומצוי בכל המקרים שבהם הכירו באירוע כ"תאונת עבודה."

נאמר על גורם זה כי הוא "חיוני ויסודי" לקיומה של "תאונה". את ה"פתאומיות" עצמה מגדירים כאירוע שאפשר לאתרו בזמן (לקבוע בדיוק מתי אירע) ובמקום (לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע.

אלא שלא בכל מקרה של פגיעה בעבודה ניתן לאתר אירוע פתאומי ונזק שבא בעקבותיו. פגיעות רבות בעבודה, אינן מאופיינות בקווים ברורים של פתאומיות התרחשותו של האירוע הגורם לנזק, או פתאומיותו של קרות הנזק עצמו ולא ניתן לזהות בבירור את הגורם לנזק ואת מיקומו בנקודה מסוימת, על ציר הזמן והמקום.
כמו כן, לעיתים ניתן לאתר אירוע פתאומי, אך כיוון שהוא בא על רקע קונסטיטוציונלי, הקשר הסיבתי בינו לבין העבודה אינו ברור וקיימת אפשרות שהנזק אירע ללא קשר לעבודה (כגון: אוטם שריר הלב). "מצבים אלה דרשו התייחסות מיוחדת לאלה שהאינטואיציה המשפטית וחוש הצדק מצדיקים הכללתם בין נפגעי התאונה, גם אם לא נפגעו באירוע פתאומי בלתי צפוי, או שקיים קושי לזהות קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה."

בית הדין לעבודה, שהיה ער לבעייתיות זו, נטה לפרש את המונח "תאונה" בצורה המרחיבה את תחום פריסתו על מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה.

על פי פסיקתו, מתרחשת "תאונה" באחד משלושה מצבים:
• אירוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות ובנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין. בגדרו של אירוע כזה באים המקרים הקלאסיים של חבלה פיסית הנגרמת עקב אירוע לא שגרתי (כגון: החלקה, כוויה, התפוצצות וכיו"ב). כאן מצויים אנו על קרקע יציבה ובטוחה של "תאונת עבודה" במובנה הקלאסי.
• אירוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה. על העובד להוכיח "אירוע חריג" בעבודה שגרם להתפרצות המחלה במועד שהתפרצה, על מנת שניתן יהא לייחס את התפרצותה לעבודה דווקא ולראות בה "תאונת עבודה".
• מיקרו טראומה- שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין "תאונה" בזעיר אנפין, שאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום וכמוהם כטיפות מים החוצבות בסלע המצטברות כדי הפגיעה ממנה סובל העובד.

האמור לעיל הינו מידע כללי לידיעה בלבד ולא מהווה תחליף לייעוץ משפטי. הכותבת ממליצה לקבל ייעוץ פרטני המותאם לנתונים ספציפיים ומתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם.