אימוץ ילד בארץ

מי יכול לאמץ?
על פי חוק אימוץ ילדים, המעוניין לאמץ בארץ ילד שאין לו צרכים מיוחדים, צריך לעמוד בכמה קריטריונים. קודם כל יכולים לפנות לשירות למען הילד רק זוגות חשוכי ילדים ביולוגיים. על בני הזוג להביא תעודה רפואית, המאשרת שיש להם קשיי הולדה. אסור שפער הגילים בין המאמצים למאומץ יעלה על 43 שנה. כמו כן נדרש שתהיה מערכת זוגית טובה בין בני הזוג ושמצבם הכלכלי יאפשר לגדל ילד. על בני הזוג להביא מסמכים רפואיים שיעידו על מצב בריאותי תקין, והשירות למען הילד פונה למשטרה ומוודא שאין להם רישום פלילי.
כל אחד מהזוגות שמבקש לאמץ ילד עובר תהליך "היכרות" עם פקידת סעד לחוק אימוץ ילדים. בנוסף עוברים הזוגות אבחון פסיכולוגי במכון פיל"ת. האבחון נעשה לכל אחד מבני הזוג יחד ולחוד.

אימוץ ילדים עם צרכים מיוחדים
מי שמוכן לקבל ילד עם צרכים מיוחדים נמצא במסלול "הקדמת תור" ויכול במקביל להיות רשום גם בתור הרגיל. במסגרת הקדמת תור אפשר לקבל תינוק במצב משפטי פתוח, תינוק עם רקע גנטי קשה, תינוק עם בעיות בריאות, תינוק לגיור ועוד. משפחה יכולה לאמץ ילד עם צרכים מיוחדים ולהמשיך להיות בתור לקבלת תינוק. כל משפחה יכולה לאמץ ילד בעל צרכים מיוחדים, גם אם יש לה ילדים ביולוגיים וגם אם כבר אימצה שני תינוקות. כמו כן, גם אדם יחיד יכול לאמץ. כשלמועמד לאימוץ יש בן משפחה מורחבת שמבקש לאמצו, חייבים לבדוק אותו בעדיפות ראשונה.

אימוץ ודת
על המאומץ להיות בן דתו של המאמץ. תינוקות לגיור יימסרו לזוגות דתיים במסגרת הקדמת תור. על בני זוג דתיים שמבקשים לאמץ תינוק לגיור להביא אישור בית דין לגיור, שרואה בהם מועמדים לגייר ילד. ניתן לבקש מבית המשפט להמיר את דתו של הילד אחרי ששהה חצי שנה בבית המשפחה האמורה לאמצו. הגיור נעשה בבית הדין לגיור קטינים. רק אחרי שהילד גויר אפשר לקבל צו אימוץ.

מין התינוק
בהליך אימוץ ניתן לבחור את מין התינוק. רוב המאמצים בארץ ובעולם מבקשים בנות, והתור לאימוץ בנות בארץ ארוך יותר. ניתן לאמץ שני תינוקות וילדים נוספים עם צרכים מיוחדים.

האישור
אחרי האבחון מגיעים המועמדים לאימוץ לוועדה לאישור זוגות. זוג שנדחה רשאי לפנות לוועדת ערר סטטוטורית בראשות שופט בבית משפט לענייני משפחה.

ההכנה
מי שאושר לאימוץ נכנס לקבוצת הכנה להורות: סדנה הכוללת מספר מפגשים שבמהלכם מתמודדים עם נושאים וחוויות רגשיות הקשורות לאימוץ. יש קבוצות המיועדות להורים שרוצים לאמץ תינוק, כאלה שמאמצים כבר ילד שני, ילד עם צרכים מיוחדים, זוגות שיש להם ילדים ביולוגיים ומבקשים לאמץ, יחידים שמבקשים להיות חד הוריים וקבוצות משולבות. בנוסף קיימת עמותת של הורים שאימצו ומוכנים לחנוך מאמצים.

הורים ביולוגיים שילדיהם נמסרים לאימוץ נחלקים לשתי קבוצות עיקריות. בקבוצה הראשונה נמצאים אלה שמוותרים על הילד - בדרך כלל נערות או נשים לא נשואות. השירות למען הילד מפעיל במרכז הארץ את אמירים, בית לנשים הרות שלא החליטו אם יגדלו את התינוק שברחמן. השהייה בבית לא עולה כסף והנשים מקבלות טיפול גופני ואישי, כלכלה מלאה, לימודים ואפילו קורס הכנה ללידה ללא בן זוג. הקבוצה השנייה כוללת הורים שלגביהם החליטו רשויות הרווחה כי הם אינם יכולים לגדל את הילד. אחרי שמתקיים דיון ברשויות הרווחה המקומיות, ואחרי שנעשים נסיונות לשקם את ההורות, שבסופם מגיעים למסקנה כי אין מסוגלות הורית ויש לפתוח תיק אימוץ, מוצא הילד מהבית. חשוב להדגיש כי בד"כ לא מדובר בתינוקות.

הפרידה
ויתור על תינוק נעשה כמה ימים לאחר הלידה בליווי עובדת סוציאלית. השירות למען הילד ממליץ לאם הביולוגית לתת שם לתינוק, אף על פי שההורים המאמצים יכולים לשנות אותו, ולכתוב לו מכתב פרידה שבו
תסביר למה לא יכלה לגדלו. המכתב ייכנס לתיק האימוץ
כשהאם מוסרת מי אבי התינוק צריך לפנות גם אליו ולהשיג את חתימתו. כשהיא לא מספרת מי האב, יש לפנות לבית המשפט ולהכריז על הילד בר אימוץ מצד האב.

ההמתנה
מרגע שהילד "פנוי משפטית", הוא נמסר לאימוץ. לפעמים מיד ולפעמים התהליך נמשך ימים אחדים. תינוק ממין זכר משתדלים למסור טרם הברית. תינוקות שמחכים עד שהאם חותמת על ויתור או עד שבית המשפט יכריז עליהם ברי אימוץ ממתינים ב"משפחות קלט" או בבית תינוקות. מדובר בבית חסוי, שקומה אחת שלו מיוחדת לתינוקות וקומה אחרת לילדים יותר גדולים. ילדים שהוצאו ממשפחותיהם ממתינים בבית התינוקות, בבית הילדים או במשפחות אומנות, על פי גילם. ההליך המשפטי בעניינם נמשך בין מספר ימים לשלוש שנים.

חרטה
אם שחתמה על הסכמת הורה לאימוץ וחוזרת בה צריכה לפנות לבית המשפט ולקבל לכך אישור. השירות למען הילד כותב לבית המשפט חוות דעת בנושא.

בדיקות רפואיות
הילדים שנמסרים לאימוץ עוברים בדיקות רפואיות לרבות איידס, אפטיטיס ומחלות מין.

רקע
כל מידע שיש על המאומץ נמסר להוריו המאמצים ללא פרטים מזהים.

האימוץ
כל ילד שנמצא בתהליך האימוץ מגיע קודם כל למשפחה לתקופת ניסיון המוגדרת "אמנה" ונמשכת שישה חודשים. בתקופה זו השירות למען הילד מתפקד כאפוטרופוס של הילד. אחר כך המשפחה פונה לבית המשפט ומבקשת צו אימוץ. בית המשפט מבקש מפקיד הסעד תסקיר ובהתאם לתסקיר מחליטים על מתן צו האימוץ. צו האימוץ מעביר את כל החובות והזכויות ההוריות להורים המאמצים, ומבטל את החובות והזכויות של ההורים הביולוגיים. הילד מקבל שם פרטי ושם משפחה חדשים. הוא נרשם במסמכי ההורים המאמצים, מקבל תעודת לידה חדשה ומספר תעודת זהות חדש ונמחק ממסמכי ההורים הביולוגיים במשרד הפנים.

זכויות וחובות
מרגע שהמאומץ מגיע למשפחתו המאמצת, מגיעה למשפחה קצבת ילדים מהביטוח הלאומי, חופשת לידה ומענק לידה.

מעקב
מרגע שניתן צו האימוץ, המאמצים לא חייבים להיות בקשר עם השירות למען הילד, אבל דלת השירות תמיד פתוחה ויש גם קבוצות טיפוליות למשפחות מאמצות

אימוץ עם קשר
אימוץ עם קשר היא אופציה שבאה לענות על צרכיו של ילד בדמויות משמעותיות מהעבר. ההחלטה על אימוץ עם קשר נעשית תמיד על פי צורכי הילד, כשבדרך כלל מדובר בילד גדול. לאימוץ עם קשר, מה שמכנים "אימוץ פתוח", מגוון אפשרויות: בחלק מהמקרים מעבירים למשפחה הביולוגית מידע על הילד המאומץ פעם בשנה, במקרים אחרים מדובר במפגשים עם המשפחה הביולוגית, ויש אפשרויות נוספות.

פתיחת תיק אימוץ
על פי חוק האימוץ רשאי מאומץ עם הגיעו לגיל 18 לפנות לשירות למען הילד ולבקש פרטים על אודות מסירתו לאימוץ. ברם, לא ניתן לחייב הורה ביולוגי לפגוש את הילד שמסר לאימוץ.
 
אין במאמר זה ובאתר זה בכלל משום המלצה, דעה משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; יחד עם זאת, התוכן באתר לא מתיימר להיות מדוייק ו/או מקיף ו/או עדכני ויש להבין שמידע משפטי מטבעו מתיישן. מבקר שבוחר להסתמך על האמור באתר, עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.