בית הדין הרבני

1. לבית הדין הרבני ישנה סמכות ייחודית לדון בענייני נישואים וגירושים של בני זוג יהודים.

2. מזונות ילדים יידונו בבית המשפט לענייני משפחה אף אם הוגשה לפני כן תביעה לבית הדין הרבני. ניתן לדון במזונות ילדים בבית הדין הרבני אך ורק אם קיימת הסכמת שני הצדדים.

3. ענייני ירושות וצוואות יידונו בבית הדין הרבני בכפוף להסכמה מפורשת של כל הצדדים הנוגעים בדבר .

4. תביעה לשלום בית ו/או מדור ספציפי ניתן להגיש אך ורק בבית הדין הרבני.

5. אישה יכולה להגיש תביעה למזונותיה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה – הדבר נתון לשיקול דעתה, אלא אם כן הוגשה תביעת גירושין שנכרכה אליה סוגית מזונות אישה.

6. במידה ונדונה בפני בית הדין הרבני סוגיית הרכוש, עליו לנהוג בעניין זה לפי הוראות חוק יחסי ממון אלא אם הסכימו הצדדים להתדיין על פי הדין הדתי.

7. בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים יכולים להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני באמצעות מתן גט "לחומרא".

8. ניתן במסגרת תביעת הגירושין לכרוך סוגיות כגון: רכוש, מזונות אישה, משמורת וחינוך ילדים, מדובר בעניינים בהם מוסמך גם בית המשפט לענייני משפחה לדון ובעקבות כך נוצר מצב שמכונה  "מרוץ סמכויות" לפיו הערכאה ( בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה ) שהכריעה ראשונה לעניין הסמכות היא זו שתדון בתיק ועל הערכאה השנייה לכבד החלטה זו למעט טעמים מיוחדים.

9. ניתן להגיש בבית הדין הרבני בקשות למתן צווי הגנה כנגד אחד מבני הזוג.

10. בית הדין הרבני מוסמך לאשר הסכמי גירושין וליתן להם תוקף של פסק דין. חשוב לציין שבמידה ואושר הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה, יש להגיש לאחר מכן בקשה לבית הדין הרבני למתן פסק דין לגירושין במסגרתה יקבע גם סידור הגט לצדדים.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.