צו הגנה וצו מניעת הטרדה מאיימת

קיימים שני חוקים עיקריים שעליהם מתבסס המאמר והרלוונטיים לתחום:
1. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1991   - צו הגנה
2. חוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב – 2001  - צו מניעת הטרדה מאיימת

המאמר יעסוק בהבדלים העיקריים בין שני הצווים, ויבחן את הכדאיות של השימוש בחוק אחד על פני משנהו.
כאשר אדם  מרגיש מאוים ע"י בן הזוג או ע"י בן משפחה, קיימות בפניו מספר דרכים להרחיק את האדם המאיים. ניתן לפעול על פי  החוק למניעת אלימות במשפחה ו/או  על פי  החוק למניעת הטרדה מאיימת.
בתחילה על המאוים / מוטרד  לפנות לתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו / מקום הימצאותו  לצורך הגשת תלונה רשמית.  חשוב להבין שהפניה למשטרה יוצרת השלכות קשות, ולאחר הגשת התלונה אין דרך חזרה ולמעשה "הכדור" עובר למשטרה, שתחליט על "הסנקציות" אם וכאשר יינקטו (הרחקה, הגשת כתב אישום, מעצר וכיו'צ)  כנגד אותו מאיים.
לאחר הפניה למשטרה יש להגיש בבית המשפט "בקשה למתן צו הרחקה" ולצרף לבקשה מסמך עם הנסיבות המצדיקות זאת.  כמו כן, יש לכלול את אישור הגשת התלונה במשטרה.
בית המשפט יקבע מועד לדיון , בדר"כ במעמד צד אחד ובדיון יוחלט האם להרחיק את האדם ואילו סנקציות נוספות אם בכלל יינקטו, לדוגמא חיוב בהפקדת הנשק האישי, איסור קרבה למקום מסוים, איסור יצירת קשר בכל צורה שהיא, חובה לעבור טיפול כלשהו  וכיוצ..
על פי החוק למניעת אלימות במשפחה ניתן להגיש את הבקשה לכל בית משפט לענייני משפחה ולבית דין רבני בכל אזור.
לפי חוק הטרדה מאיימת, לא ניתן להגיש לבית דין רבני אלא רק לבית משפט שלום  ומשפחה.

לסיכום:
המלצתי להגיש בקשה למתן צו הרחקה רק כאשר המגיש באמת חושש או סבור שנשקפת לו סכנה, היות שלבקשה שכזו יש השלכות רבות. רצוי שעו"ד ינהל את ההליך וידריך את המבקש.
המשרד של הכותב הנו משרד העוסק בדיני משפחה, נדל"ן ואזרחי, בליווי החל מתחילת התהליך ועד לסופו,  תוך כדי גילוי אמפטיה ומתן אוזן קשבת לאורך כל התהליך.

• המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד  
• כל הזכויות שמורות לעו"ד שחר שוורץ , אין לצלם להעתיק ללא אישור בכתב מעו"ד שחר שוורץ