חפש

פסילת מציע שהציע מחירים תכסיסניים במכרז

פסילת מציע שהציע מחירים תכסיסניים במכרז

במכרזים לא מעטים, ההצעה המוכרזת כהצעה הזוכה, אמנם נחזית להיות ההצעה הזולה ביותר, אך
למעשה ביצוע העבודות על בסיס אותה הצעה יהיה יקר הרבה יותר מן ההצעות המתחרות לה. במקרים
שכאלה, המציעים אשר תמחרו את המכרז על-פי ערכן המסחרי של העבודות המפורטות בו, יוצאים
מפסידים אל מול מציע, אשר תמחר את העבודות שלא בהתאם לערכן האמיתי, אלא בהתאם לידיעות או
הערכות שיש לו לגבי היקף הביצוע של אותן עבודות בפועל.

בפסק דין מקיף שניתן על ידי בית המשפט העליון בבר"מ 4424/10 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' חברת נמלי
ישראל בע"מ ואח', הבחין בית המשפט העליון בין הצעה גירעונית להצעה תכסיסנית במכרזים, וניתח
ההבדלים ביניהן.

על-פי פסק הדין הצעה גירעונית היא, הצעה הנחזית כנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לאומדן, עד כדי כך
שנוצר חשש כי המציע לא יוכל לעמוד בהצעתו, או למצער יבצע את העבודה באיכות ירודה.
בית המשפט קבע, כי ניתן להכשיר הצעה גירעונית, באמצעות הוכחות על כך שלמעשה מדובר בהצעה
שאיננה גירעונית, או שהמציע יוכל לעמוד בה באשר מחיריה אפשריים. בפסקי דין קודמים אף נקבע, כי
ייתכן שהצעה גירעונית תוכשר אם יש בה תועלות אחרות מבחינת המציע ובלבד שאיתנותו הפיננסית
תאפשר לו לעמוד בהצעה.

הצעה תכסיסנית לעומתה, באה לידי ביטוי בשילוב מלאכותי של הצעת מחירים גבוהים לחלק מן הרכיבים
ומחירים נמוכים לרכיבים אחרים - הכל בהתאם לתכנוני הרווח של המציע ולא בהתאם לעלות העבודה
)תמחור המכונה גם Shifting , או "העמסת מחירים"(. על כן, הצעה תכסיסנית לא רק שאיננה גירעונית
מבחינת המציע, אלא יכולה להיות לעתים דווקא רווחית ביותר עבורו, ויקרה מאד עבור המזמין.
לכן, אין להכשיר הצעה תכסיסנית בנימוק של איתנות פיננסית של המציע או של התחייבות המציע לבצע
את העבודה בהתאם להצעתו, ואין לקבל הסבריו של מציע אשר טוען כי ריכז הנחה בסעיפים ספציפיים
בכתב הכמויות.

בית המשפט העליון פסק, כי לא ניתן להכשיר הצעה תכסיסנית באמצעות הסברים כאמור, שכן הצעה
שכזו חותרת תחת יסודות דיני המכרזים. בית המשפט קבע, כי הסברי הקבלן הזוכה על כך שריכז את
ההנחה במספר סעיפים ספציפיים, לא רק שאינם מהווים נימוק להכשרת הצעתו אלא שהם אף מהווים
הודאה מצדו בתכסיסנות, ופסק כי הוכחת איתנות פיננסית לצד התחייבות לעמוד בהצעה כלשונה, אינם
רלוונטיים להכשרת הצעה תכסיסנית. בית המשפט גם דחה את הניסיון לריפוי הפגם בהצעה באמצעות
המלצה להגדיל את ערבות הביצוע ולהטיל פיקוח מוגבר, שכן החשש מבחירת הצעה תכסיסנית הוא דווקא
בהתייקרות העבודה בהתאם להצעה, וממילא חוקיותם של מכשירים אלה להגברת הפיקוח והוודאות
בביצוע המכרז מוטלת בספק רב.

בסופו של דבר, קיבל בית המשפט העליון את טענות המערערת על כך שבית המשפט לעניינים מנהליים
טעה בכך שלא הבחין בין הצעה זולה לבין הצעה תכסיסנית, והחליט ליתן צו ביניים באשר אין הצדקה
להמשיך במימוש תוצאות המכרז.
שובל-יושע, משרד עורכי דין
מלאו את פרטיכם ועורך הדין יחזור
אליכם בהקדם:
אני מאשר/ת את תקנון האתר
אני מאשר/ת קבלת דיוור
שלחו טופס