הליך פשיטת רגל הוא הליך משפטי המיועד לאנשים אשר נקלעו לחובות כספיים שאותם הם אינם יכולים לפרוע. במסגרת ההליך, החייב נדרש לשלם סכום חודשי קבוע על פי יכולתו הכלכלית והוא מוגן מפני הנושים בכך שהם אינם יכולים לפעול נגדו. בתום ההליך ניתן צו הפטר מכוחו נמחקים החובות והחייב יכול לפתוח דף כלכלי חדש בחייו.
ברפורמה החדשה הליך פשיטת רגל הפך לקצר יותר ולנחלת הכלל. כיום לא רק טייקונים יכולים לבקש "תספורת" למחיקת חלק ניכר משיעור החוב, אלא גם אנשים פרטיים אשר צברו חובות, יכולים לקבל הפטר בתוך זמן קצר יחסית ולבטל אחוזים נכבדים מחובותיהם.
משמעות צו הפטר, היא שאזרחים שנקלעו לחובות זוכים להפחתה בשיעור של עשרות אחוזים ואף לעיתים משלמים רק אחוזים בודדים מסך חובותיהם וניתנת להם אפשרות להמשיך בחייהם ללא הצטברות חובותיהם מהעבר. בזכות השינוי הבין האזרח הקטן כי אין כל תועלת לנושים להישאר עם חובות במסגרת הליכי הוצאה לפועל ומאז כניסת הרפורמה, חייב שאינו מסוגל להסדיר את חובותיו לנושים, יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל כשבסופו של ההליך רוב חובותיו נמחקים, מלבד חובות שההפטר אינו חל עליהם כגון: חוב מזונות, חובות שנוצרו במרמה וחובות למדינה בגין קנסות.
בהתאם לרפורמה, עשרות אלפי אזרחים שכבר קיבלו הפטר וגם הזדמנות לפתוח דף חדש ללא עבר וללא כתם, לאחר שהמדינה תסיר את המידע השלילי ממאגרי הנתונים של נותני האשראי.
כדי להגיש בקשה לפשיטת רגל, החייב נדרש לצרף מסמכים על הכנסות, הוצאות ונכסים שלו, של בן זוגו ושל הילדים, לחתום על כתב ויתור על סודיות ולהגיש את הבקשה על נספחיה בליווי אישור על תשלום פיקדון. ההליך מתחיל בקבלת צו כינוס מבית משפט, באמצעותו מרוכזים נכסי החייב, ומגנים על החייב תוך מניעה מן הנושים כל גישה לנכסים בהליכי הוצאה לפועל. בשלב הבא מתבצעת חלוקת נכסים בין הנושים על פי סדר הקדימויות. עם מתן הצו, הנושים אינם רשאים לנקוט בהליכי גבייה נגד החייב וכל הליכי הגבייה שננקטו נגדו מעוכבים מידית. לאחר צו הכינוס מתקיימת אסיפת נושים, שבמסגרתה ממונה נאמן לנכסי החייב, הנאמן אחראי לחקור את נסיבות היווצרות החובות ונדרש לחלק את נכסי החייב בין הנושים. אם הנאמן יתרשם כי החובות נוצרו בתום לב, החייב יכול לקבל הפטר מחובותיו.
בעבר הליך פשיטת רגל נגרר לאורך שנים, אולם בעקבות יישום הרפורמה החדשה, קיימת אפשרות שהחייב יסיים את הליך פשיטת רגל גם תוך שנה וחצי מיום הגשת הבקשה. הרפורמה מאפשרת לחייב תכנית פירעון להצעת הסדר והוא יכול לקבל במעמד הדיון הפטר מותנה או הפטר חלוט.
קיים גם הליך של הפטר במסגרת הוצאה לפועל, בתנאים הקבועים בחוק המתאימים רק לחלק מסוים מהחייבים. כמו כן ניתן לבחון הסדר חוב ללא הליכי פשיטת רגל ו/או הוצאה לפועל. יש לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט על ההליך הנכון לחייב ולסוג והיקף החובות הספציפיים
במסגרת הליכי הוצאה לפועל, חייב שצבר חובות כבדים ואינו מסוגל להחזירם בכוחות עצמו, יכול לפנות גם למסלול של חייב מוגבל באמצעים ולשלם סכום אחיד קבוע במסגרת איחוד תיקים, או כאמור לפתוח בהליך פשיטת רגל או להגיע להסדר חוב מול הנושים.
בניגוד למסלולים הפתוחים בהוצאה לפועל לכל תיק באופן פרטני, באיחוד תיקים ניתן למנוע נקיטת הליכים משפטיים במקביל על ידי מספר נושים, ואילו בהליך פשיטת רגל ניתן לקבל צו הפטר לחובות באמצעות מימוש נכסים ועמידה בצו תשלומים ובמסגרת הליך של הסדר חוב, ניתן להגיע לפשרה עם הנושים מחוץ לכותלי בית המשפט, פשרה אשר יכולה ותהיה כדאית לכל הצדדים ובכל מקרה לגופו.
הליך הסדר חוב – נחשב להליך זול ויעיל יותר מהמסלולים אחרים והוא מבוסס על משא ומתן שמתנהל בין החייב מול הנושים והבנקים בעניין סילוק החוב, הארכת תנאי התשלום והפחתת שיעורו. הסדר חוב מתבצע בדרך של הסכמה, מחוץ לכותלי בית המשפט ושיעור מחיקתו תלוי ביכולות הפיננסיות של החייב לפרוע את החוב, וככל שיכולתו גבוהה יותר, כך יפחת שיעור החוב. מטרת החייב במסגרת הסדר חוב היא להגיע לסוג מסוים של הטבה מהנושה/הבנק, כדי לשפר את מצב הנזילות וכדי להמשיך בפעילות פיננסית רגילה. באמצעות ניהול משא ומתן נכון, הבנק יכול לבוא לקראת החייב, להפחית את שיעור החוב ולאפשר פריסת תשלומים נוחה יותר. מעבר ליתרונות של החייב בהליך זה, גם הנושה מרוויח בכך שהוא מקבל את כספו, או לפחות חלק ממנו, בתשלומים קבועים וסדירים, מבלי לנהל הליכי גבייה ארוכים ויקרים ומבלי לרדוף אחרי החייב, ועל כן הנושים בדרך כלל מעוניינים להגיע לפשרה ואף נוטים להסתפק בתשלום חלקי.
בפועל, הליך פשיטת רגל מתאים לחייב שצבר חובות בסך של 17,500 שקלים ומעלה ואינו יכול להגיע להסדר חוב מול הנושים או לפרוע את החובות בתוך פרק זמן סביר. במסגרת ההליך ימומשו נכסיו לצורך כיסוי החובות, הוא יידרש לשאת בצו תשלומים חודשי ויוטלו עליו הגבלות שונות, כמו צו עיכוב יציאה מהארץ, חשבון בנק מוגבל וכדומה, אולם בסיומו יינתן צו הפטר, אשר מוחק את רוב החובות הנותרים.
בהליך פשיטת רגל אין הצטברות של ריביות, החייב מוגן מפני נקיטת הליכים משפטיים נגדו והסדרת החובות מתפרסת על פני תקופה קצרה יחסית. עם זאת, לאורך הדרך ישנה חשיפה גדולה ופלישה לפרטיות. החייב נדרש לדווח מדי חודש על הכנסותיו והוצאותיו ועליו לוותר על הנכסים שברשותו, כך שבסופו של דבר, כאשר ההליך יסתיים באמצעות צו ההפטר, החייב יתחיל מנקודת אפס, ללא חובות וללא נכסים, אולם עד לקבלת צו ההפטר,החייב אינו רשאי לבצע פעולות שונות בחשבון הבנק, לפתוח עסק עצמאי או אף לצאת מהארץ במקרים מסוימים.
על כן חשוב לדעת שפקודת פשיטת הרגל מציעה חלופה להגיע להסדר חוב עם הנושים השונים וזאת עוד לפני הכרזה על החייב כפושט רגל ובפיקוחו של בית המשפט המחוזי. סעיף 19א מאפשר לחייב להגיע להסדר כספי עם נושיו בתנאים מסוימים.
מתי ניתן לבחור בהסדר נושים כחלופה להסדר חוב בהוצאה לפועל? – ניתן להגיע להסדר לפירעון חובותיו של החייב, כאשר בית המשפט רק מאשר את ההסדר שאליו הגיעו הצדדים ללא התערבות מעבר לכך. את ההסכמות בין החייב לנושים ניתן לערוך בהסכם מפורט עוד לפני ההכרזה על החייב כפושט רגל ולהביאו לאישור בית המשפט. כדי להגיע להסדר נושים במקום הליכים בהוצאה לפועל, היקף החובות צריך להיות גבוה יותר מהסכום שנקבע בחוק ומתעדכן מעת לעת, כאשר החייב נדרש להוכיח את יכולת הפירעון של 30% לכל הפחות מהיקף חובותיו.
לאחר אישורו של בית המשפט ובסמכותו, הסדר הנושים מקבל תוקף משפטי מחייב. אחרי שהחייב ממלא את כל חובותיו אשר נקבעו במסגרת ההסדר, הוא יזכה להפטר על חובותיו ויוכל לסגור את כל הליכי הגבייה שננקטו כנגדו בהוצאה לפועל.
כדי להתחיל בהליך הסדר נושים, החייב נדרש להגיש בקשה אל בית המשפט, אשר יבחן את סבירות הבקשה בהתאם לגובה החוב, זהות הנושים, עמדתו של כונס הנכסים הרשמי ועוד. בהסכמת הנושים ולאחר אישור ההסדר על ידי בית המשפט, ניתן להגיע להפטר על שיעורים ניכרים מהחוב ולמעשה למחוק אפילו כ-70% מסכום החוב הכולל.
בשלב הראשון, החייב יגיש את הבקשה להסדר נושים ויצהיר כי אין ביכולתו לפרוע את חובותיו, אולם הוא יכול להסדיר לפחות 30% מסך היקף חובותיו. הכונס הרשמי יגיש את עמדתו ונאמן ינהל את המשך ההליך עד שיסתיים.
בשלב השני, יידרש החייב לשלם חלק מסך החוב כראיה לכך שהוא מסוגל לעמוד בתנאי ההסדר והנושים יגישו את תביעות החוב כנגדו אל הנאמן אשר יבחן את התביעות ויחליט האם לאשרן או לדחותן. הליכי הגבייה שננקטו כנגד החייב יעוכבו ותיקבע אסיפת נושים, במהלך האסיפה יחליטו הנושים האם לאשר את הצעתו של החייב להסדר או לא. כאשר מרבית הנושים מסכימים להסדר, הוא יוגש אל בית המשפט אשר בסמכותו לאשר או לדחות אותו. לאחר שהחייב יעמוד בכל ההסכמות שנקבעו בהסדר, הוא יוכל לקבל צו הפטר.
אומנם הליך בהסדר חוב מדובר בהליך אשר מקנה יתרונות הן לנושים והן לחייב, מאחר שהוא מאפשר לסיים את פירעון החוב באמצעות הליך פשוט וקצר יחסית. עם זאת יש לעמוד במספר תנאים לצורך הגשת הבקשה ובין היתר שהיקף החובות לא יהיה נמוך מהסכום הקבוע בחוק, ושהחייב יוכל להחזיר לכל הפחות 30% מכלל החובות. כמו כן, על מרבית הנושים – המחזיקים לפחות 75% מחובותיו של החייב – לאשר ולהסכים להסדר החוב. בית המשפט יאשר את הסדר הנושים, הוא יבחן האם החובות נוצרו בתום לב, וכן האם אישור ההסדר יגשים את תכלית פקודת פשיטת הרגל, שבמסגרתה חייב יוכל לקבל פירעון על חובותיו כנגד הזכויות של הנושים.
לאחר אישורו של בית המשפט, הנאמן יבצע ויפקח על ניהול הסדר הנושים בפועל ויהיה אחראי על בחינת תביעות החוב וגביית התשלומים. על כן חשוב לזכור כי אם עומדים בתנאים להחלת הליך הסדר נושים, הוא מקנה יתרונות לא מבוטלים ואם קיימת אפשרות להגעה להסדר נושים כדאי לנצל אותה. כדי להגיע להחלטה מושכלת בעניין ולהגיע להפטר מהחובות באופן המהיר והפשוט ביותר.
משרדנו בעל מומחיות בתחום פשיטת הרגל והסדרי חובות, נוכל לנווט אתכם ולהציע מהי הדרך הטובה ביותר בהתאם לנסיבות המקרה, לנהל את ההליך כהלכה תוך התמודדות מול הנושים השונים בנקים ורשויות ולהביא בסופו של יום לסגירת החובות ופתיחת דף חדש לחייב ביעילות ובזריזות.
המידע המפורט להלן הינו מידע כללי בנושא ואינו בא להחליף את הוראות החוק והתקנות הרלוונטיים. כמו כן, המידע אינו בא ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בפני עו"ד.
במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק/תקנות האמור בחוק/תקנות הוא הקובע. המידע המפורט להלן אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בפני עורך דין.