חשיבות הגדרת אופניים חשמליים ככלי רכב, הינה לעניין אפשרות קבלת פיצוי ביטוחי, שכן הולכי רגל אשר הם לרוב הנפגעים אינם זוכים לפיצוי. אם היו האופניים מוגדרים כרכב מנועי הרי במקרים של אירוע תאונה היה באפשרות הניזוק לתבוע את חברת קרנית (תאגיד ציבורי הממומן בין השאר על ידי פרמיית ביטוח חובה והיא מפצה נפגעי תאונות בהעדר אפשרות לתבוע מבטח). לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה אשר עניינה פגיעה בהולכת רגל במעבר חצייה באור ירוק על ידי רוכב אופניים חשמליים. הנפגעת תבעה את חברת קרנית וטענה כי יש לראות אופניים חשמליים ככלי רכב היות והם מונעים בכוח מכני.
בפסק דין ארוך ומפורט קבע בית המשפט כי אופניים חשמליים אינם ממלאים אחר הגדרת רכב היות והשימוש בכוח החשמלי כשלעצמו אפשרי רק עד למהירות של 6 קמ"ש ועובר לכך יש להסתייע בכוחו הפיזי של הרוכב ולהניע הדוושות, בדומה לרכיבה על אופניים רגילים.
בית המשפט נדרש באותו עניין רק לשאלת הגדרת האופניים כרכב מנועי או לא, ולא לשאלת הסכנות הרבות האורבות כתוצאה מהשימוש אופניים חשמליים וכפי שנאמר בפסק הדין:
"דומה כי כל נהג הנוהג בשטח עירוני, מתפלל כי לא יפגע באופניים שכאלה וכך גם שהאופניים לא יפגעו ברכבו ולעיתים בתום נסיעה שכזו אתה חפץ 'לברך הגומל' ".
האמור באותו פסק-דן התייחס לאופניים חשמליים תקניים, בהם לא ניתן להכניס שיפורים והם עומדים במגבלות תקנות התעבורה, שכן אופניים שנעשו בהם שיפורים מופעלים כבר באמצעות כוח מכני ויתכן שכאן היתה התוצאה שונה.
מכל מקום, תרופתו של הנפגע תהיה בינתיים על פי דיני הנזיקין הכלליים, אך הפרדוקס הינו כי דווקא רוכב האופניים, אם יפגע על ידי רכב יהיה זכאי לפיצוי מחברת קרנית, בדומה להולך רגל.
המידע במאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד ובכל מקרה יש לקבל יעוץ פרטני מתאים.