חפש

רשלנות רפואית בעיניים-עו"ד ויוי חביבה ארגמן

רשלנות רפואית בעיניים-עו"ד ויוי חביבה ארגמן

                                                                                                                                                                                   
אם קיבלתם טיפול רפואי/ניתוח ע"י רופא עיניים ואתם חושבים שהוא התרשל בביצועו וגרם לכם לנזקים  כתוצאה מהניתוח בעין?! אם התשובה חיובית, הינכם זכאים לפיצויים בגין אותה התרשלות;

סיפור אמיתי...תביעה שהוגשה כנגד בית חולים וכנגד הרופאה בגין רשלנות רפואית בעיניים..

הוגשה על ידי תביעה כשעילתה של התובענה היא רשלנות רפואית חמורה בעיניים, עת עבר התובע ניתוח להוצאת ירוד מעינו השמאלית בשיטה המקובלת היום, (שיטת הפקואמולסיפיקציה) הניתוח בוצע ע"י הרדמה מקומית (ע"י טיפות בלבד!) שהוכחה כבלתי מספקת.  התובע התלונן על כאבים קשים ביותר בעת הניתוח ועקב כך היה בלתי שקט בצורה קיצונית וכתוצאה מכך הניתוח נעשה קשה. כמו כן, בעת הניתוח נפתחה הקופסית האחורית וזגוגית פרצה ללישכה הקידמית. במצב כזה, היה הכרח להפסיק את הניתוח לאלתר!! מה שלא נעשה לתובע.
מאחר ולא ניתחו כמקובל ובניגוד לפרקטיקה המקובלת היום, במקרים כגון אלה (כפי שקבע המומחה מטעם התובע בחוו"ד), חל הסיבוך והרופאה התרשלה, נעשתה כריתת זגוגית והושתלה עדשה מתקפלת ללישכה האחורית, עם קיבוע בסולקוס. אין ספק כי במצב זה נשארו חלקי עדשה שלא הוצאו, כפי שנמצא בניתוחים שעבר התובע מאוחר יותר בבי"ח אחר.

במקרה דנן, נעשתה השתלה בסולקוס ללא שהיתה תמיכה מספקת של הקף הקופסית בעדשה ומסתבר כי שיקול הרופאה המנתחת היה מוטעה. גם אם נעשתה נעשית החלטה לשתול בסולקוס במקרה כזה, מן הראוי לא לשתול עדשה מתקפלת, אשר ע"י התקפלותה לאחר מכן עלולה לצאת ממקום הקיבוע שלה, כפי שקרה במקרה הנוכחי, אלא לשתול עדשה קשיחה שיציבותה בסולקוס טובה יותר. שיקולי הרופאה לשתול עדשה מתקפלת בסולקוס היו בניגוד להנחות הרופא הסביר. (קביעת מומחה התובע)

בינתיים, התובע הגיע לבית החולים אחר שם אובחן כי נקעה העדשה ממקומה, העדשה הנקועה הוצאה והוחלפה בעדשה שהושתלה בלישכה הקידמית. בינתיים העין אבדה- התובעת איבד לגמרי את העין!

ללא ספק הרופאה או מי מטעמה התרשלו באופן ביצוע הניתוח, לפני הניתוח תוך כדי הניתוח (אופן מתן ההרדמה, הניתוח הלקוי וסוג ההרדמה) ולאחר הניתוח עד שאבדה העין לגמרי.

עקב רשלנותם בדרגה הגבוהה ביותר של הנתבעים, או מי מהם, אשר לא בדקו ו/או לא טיפלו ו/או התעלמו ו/או לא שעו לקיומם של סימנים ברורים שהצביעו באופן קרוב לוודאי כפי שאירע למעשה, טרם הניתוח, תוך כדי הניתוח, ולאחר הניתוח, ואשר לא נותח כמקובל במקרים כגון אלה,  ובכך שכשלו בכל הבדיקות המכוונות שעשו ו/או לא עשו, הטעו את התובע וגרמו לו לאבד את עינו לחלוטין. עקב המעשים ו/או המחדלים החמורים של הנתבעים כפי שיתוארו בהמשך תביעה זו לא ידע התובע בשום שלב, טרם הניתוח ולאחריו את מצבו הקשה ולאחר מכן את התוצאות הקשות-איבוד העין לחלוטין ונמנעה ממנו האפשרות והידיעה לביצוע הניתוח בשיטה אחרת ומקובלת יותר ובהתאם להנחיות הרופא הסביר.

התובע שהיה איש בריא, מאז הניתוח, הלכאורה פשוט, איבד התובע את העין עקב וכתוצאה מניתוח כושל ורשלני של המנתחת. מאז התובע סובל מאיבוד עין וקושי בתפקוד קשה, בעיות נפשיות קשות ביותר, אי שקט ובעיות מוטוריות קשות, אשר מסוכנות לו ולסביבה.  

במקרים כאלה רצוי ואף כדאי לתבוע את בית חולים שבמסגרתו בוצע הניתוח ואת המנתח שביצע את הניתוח.  


מהי שיטת פקואמולסיפיקציה

שיטת פקואמולסיפיקציה הינה שיטת הניתוח להוצאת ירוד (קטרקט) המקובלת היום. הטכניקה המובילה כיום הינה ה"פקואמולסיפיקציה" בה מוחדרת מחט הרוטטת בתדירות של עשרות אלפי פעימות לשנייה (תדירות אולטרה-סונית), המרסקת את חומר העדשה (הקטרקט) ושואבת את הרסיסים החוצה. 
דרך שרוול פלסטי העוטף את המחט מוזרם נוזל השומר על הנפח והלחץ בעין ומקרר את המחט הרוטטת. ניתוח זה מבוצע בדרך-כלל בהרדמה מקומית דרך חתך של כ-3 מ"מ וההחלמה ממנו מהירה יחסית, תוך מספר ימים. 
טעות נפוצה הינה לערב בין ניתוח זה ל"ניתוחי לייזר" בעיניים. טכנולוגית הלייזר משמשת את ניתוח הסרת המשקפיים בו מבוצע "שיוף" של פני הקרנית וכך משנים את הכוח והאופי שלה. זהו ניתוח חוץ עיני בו אין צורך לחדור אל תוך העין. ניתוח הקטרקט הינו ניתוח תוך-עיני מאחר ויש צורך להוציא את העדשה העכורה ולהכניס לעין עדשה מלאכותית. קיימים אמנם מכשירים מבוססי לייזר לריסוק העדשה, אך אלו נחותים מהמכשירים האולטרה סונים ועל כן לא מקובל כיום לנתח קטרקט בלייזר.

כאמור לעיל, הוגשה תביעה לבית המשפט כנגד המנתחת ובית החולים ואשר מתבררת בימים אילו..התובע טען  בכתב התביעה כי המנתחת התרשלה בביצוע הניתוח בהסתמך על חוות דעת מומחה לעיניים מטעמו, כי הנתבעים הפרו את הוראות פרק ד' לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 בכלל והוראות סעיפים 13-17 לחוק בפרט, בכך שלא קיבלו את הסכמתו מדעת של התובע לניתוח שבוצע לו, בשלב מוקדם יותר, ובאופן שאפשר לו להגיע להחלטה מודעת לגבי הניתוח ולא תעדו את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית כדין ובכך הפרו חובות חקוקות כמשמעות העוולה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

התובע גם ביקש פיצוי כספי בגין הנזקים הבלתי הפיכים שנגרמו לו כתוצאה מהניתוח. כמו כן ובין היתר,  לא הוסבר לתובע אודות הסיכונים לעומת סיכויי הצלחה בביצוע ניתוח.


כולנו נזקקנו למתן טיפול רפואי במהלך חיינו ע"י רופא במרפאה או בביה"ח, רמת הרפואה בישראל היא בין הגבוהות בעולם המערבי כך שרוב האנשים מקבלים טיפול רפואי טוב ואפילו מצוין. לצערנו אחוז מסוים מהמטופלים קיבלו טיפול רפואי שבוצע תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה ובכך נגרם נזק רפואי ונפשי למטופל.

נפגעי רשלנות רפואית זכאים לקבלת פיצוי בגין התרשלות המוסד הרפואי ו/או הרופא שטיפל בעת מתן הטיפול הרפואי.



מי זכאי לפיצוי?

כל אדם שקיבל טיפול רפואי רשלני שגרם לו לנזקים פיזיים ו/או נפשיים זכאי לפיצויים, זאת ע"י הוכחת הנזקים שנגרמו והיו נמנעים אילו קיבל טיפול רפואי סביר. 

פקודת הנזיקין מגדירה את עוולת הרשלנות אשר בגינה ניתנת הזכות לקבלת פיצויים עקב רשלנות רפואית. חוק זכויות החולה מגדיר את זכויותינו החולים ומקבלי הטיפול מאת הרופאים ומגדיר את זכויותינו שמטרתו להגן עלינו.


אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ משפטי
הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בתחום רשלנות הרפואית ודיני נזיקין, ומייצגת תובעים שנפגעו מרשלנות רפואית, בתאונות עבודה, תאונת דרכים, נפילות ועוד. 

 
עו"ד ויוי חביבה ארגמן
מלאו את פרטיכם ועורך הדין יחזור
אליכם בהקדם:
אני מאשר/ת את תקנון האתר
אני מאשר/ת קבלת דיוור
שלחו טופס