רשלנות רפואית פירושה מתן שירות רפואי תוך סטיה מרמת זהירות סבירה, וסטיה זו גרמה נזק למטופל שלא היה נגרם אלמלא סטיה זו. הרשלנות הרפואית לא קיבלה הגדרה עצמאית בחוק הישראלי אלא מבוססת על ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות המופיעים בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין.
המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית בצבא הינם אבחון שגוי או מאוחר של מחלות או פגיעות (כגון: בעיות ברכיים או גב) לרשלנות רפואית תחשב גם התעלמות ממחלה אשר איננה קשורה באופן ישיר לשירות הצבאי, כגון גידולים ממאירים אשר לא זכו לטיפול או אבחון נאות.
בע"נ 523/00 נידון מקרה מצער של חיילת אשר התגלה בגופה סרטן צוואר הרחם. מהמסמכים הרפואיים עלה כי פנתה פעמים רבות לבדיקות ולטיפולים, אך חרף תלונותיה הרבות לא זכתה לטיפול רפואי הולם. הרופאים לא שלחו אותה לבדיקות המתאימות. ועדת הערר קבעה כי בשל תלונותיה הרבות של המערערת היה על הרופאים להפנותה לבדיקות מעמיקות יותר, ולערוך בירור מקיף. התלונות החוזרות והנשנות אשר נטענו ע"י המערערת לאורך השנים ואשר לא זכו להתייחסות מתאימה מצד הרופאים הצבאיים העידו על קיומה של רשלנות רפואית. אבחון מוקדם יותר של המחלה היה יכול להביא לעצירת הגידול, ויש להניח לייתר את הצורך בכריתת הרחם. עם זאת קבעה הועדה כי היות והסרטן עצמו לא נגרם בשל תנאי השירות, אלא רק החמיר בעקבות רשלנות הרופאים חלקו של השירות הצבאי בנזקה של המערערת הינו 50% בלבד.
בע"נ 407/06 נידון מקרה של חייל שהתגייס לשירות הסדיר בצה"ל ביום 7.3.04, ויומיים לאחר גיוסו התלונן על כאבים בקרסול עקב נפילה. היו כאבים בפרק הירך שהמערער התלונן עליהם במשך תקופה ארוכה אך רק בתאריך 2.1.06 הרופאים הצבאיים השלימו את בירור מצבו הרפואי ונמצא שהמערער סבל מ AVN (נמק של העצם) בראש עצם הירך משמאל. הועדה הרפואית קבעה כי המערער לא זכה לטיפול רפואי הולם והמשך הטיפול והבירור הרפואי נעשה באיחור. במשך אותה תקופה המשיך המערער להשתתף במסעות ובפעילות גופנית – למרות כאביו, דבר שהחמיר את מצבו.
חובותיו של רופא כלפי חולה הם לדאוג לאבחנה מתאימה ולעשות הכל כדי לברר את טיבה של המחלה. בידיו הידע המקצועי לעשות זאת ומותר לחולה לצפות לכך שהרופא יעשה הכל כדי למנוע תקלה בטיפול.
הצבא חייב לדאוג לבריאותו של החייל שנזקק לשירותים רפואיים בעת היותו חייל. במקרה שלפנינו קבעה הועדה כי אי האבחון היה גורם מרכזי בהתפתחותה של מחלת ה AVN והטיפול הרפואי שקיבל המערער לא ענה על הכללים המקובלים ומכאן שהיתה התרשלות.
החמרה במצב רפואי כתוצאה מאיחור באבחון וטיפול במחלה במהלך השירות הצבאי עולה כדי "רשלנות רפואית" אשר מהווה עילה להכרה בתובע כזכאי מכח "חוק הנכים" – גם כאשר ברור שהמחלה לא נגרמה עקב תנאי השירות. גם חוסר מיומנות סבירה במתן טפול רפואי או אי מתן טיפול ראוי יכולים להיחשב כרשלנות רפואית.
מקרה חמור הרבה יותר בו הורתה הפרקליטות הצבאית לפתוח בחקירה פלילית כנגד שני רופאים צבאיים בחשד ששינו את תיקו הרפואי של חייל דובדבן שנפטר בביתו מחיידק טורף בעת ששהה בחופשה. החייל, לוחם דובדבן עבר טירונות עם חטיבת הצנחנים. באחד הימים התלונן על כאבי ראש וכאבים נוספים, אך התלונות לא זכו לבירור מקיף. החייל שוחרר לביתו לחופשת השבת. בבית המשיך החייל לסבול מכאבים, וההורים הזמינו רופא צבאי אשר הורה על העברת החייל לבית חולים "זיו" בצפת. עקב מצבו החמור הוחלט להטיס אותו במסוק לבי"ח רמב"ם בחיפה. החייל אושפז במחלקה לטיפול נמרץ ולאחר כחודש נפטר.
החשדות הפליליים בהתנהלותם של שני הרופאים הצבאיים אשר אליהם פנה המנוח לראשונה, כאשר נודע לרופאים על מצבו הרפואי של החייל החליטו השניים לשנות מידע בתיק הרפואי ובמסגרת זו על תלונות החייל בפניהם.
מקרה אחר שבו נפטר חייל בביתו, ובני משפחתו של החייל טענו שמדובר במקרה של רשלנות רפואית בצבא בגין אי אבחון המחלה והימנעות הענקת הטיפול הראוי. ההורים טענו כי התגייס לצה"ל בפרופיל רפואי 97 והוה בריא בדרך כלל. תלונותיו החוזרות והנשנות של בנם לא זכו לטיפול נאות. במשפטים מסוג זה, נטל הראיה הוא על המשפחה. הועדה קבעה כי לא הוכח כל מחדל או רשלנות רפואית. המנוח הופנה למומחים העוסקים בבעיות אשר אובחנו אצלו כתוצאה מהסימפטומים עליהם דיווח. "מותו של המנוח נגרם בעקבות כשל לבבי ולא הוכח קשר סיבתי לשירות הצבאי".
כאשר מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא חשוב לדעת שיש עניינים קריטיים להוכחת הקשר בין הנזק הרפואי לשירות הצבאי, ובית המשפט או הועדות הרפואיות יבחנו בקפידה אם הטיפול שהנפגע קיבל היה זהה לזה שכל רופא אחר היה מעניק בנסיבות דומות. בשפה משפטית: "הרופא הסביר", לכן, כפי שמומלץ בפורטל נכי צה"ל, לפני שמחליטים להגיש תביעה "חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה לתחום זה ולהגיש את התביעה בהקדם האפשרי".
הכותבים:
עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין וברשלנות רפואית.
עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך
על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.